תופעת הפרעות הקשב והריכוז, ADD או ADHD, מעסיקה הורים רבים, ולא פעם באים אליי הורים שמעוניינים לאבחן את ילדיהם, אך למען האמת, אני לא בטוחה שנכון לקרוא לעניין 'הפרעה' בכלל. זו תופעה שמוכרת היום להמון ילדים וכבר הפכה לנורמה, ואם הסביבה מאויימת או חושבת על הנושא כ'הפרעה' או 'בעיה', קשה מאוד לטפל. מדובר בתכונה המתקיימת במין האנושי כתגובה להתנהלות סיבתית כלשהי, ולכן סביר גם להניח שיש יתרונות אבולוציוניים יחסיים הגלומים בה ומאפשרים לה להמשיך ולהתקיים. למשל, יכולתו של הילד לראות את המרחב הכולל ולא רק את הגירוי הבודד מעניקה לו יתרון יחסי במשחקי כדורגל ומשחקי שדה אחרים, ובבגרותו עשויה להעניק לו יתרון אפילו במקצועות כמו הוראה, ניהול, שיווק, מחשבים ועוד.
עומס בדף וריבוי אלמנטים
מניסיוני בשנים האחרונות בעבודה עם הורים לילדי קש"ר (קשב וריכוז), אין ספק כי לפני האבחון וההכרה בתוצאותיו – ברוב המקרים, מאוד קשה להם. ההורים בטוחים שהילד עושה 'דווקא', 'מושך תשומת לב', 'מקנא באחותו', ולכן הוא מתנהג כך, או פשוט 'הוא שונא אותי ולעולם לא נסתדר'. ואז מגיע האבחון, ולא פחות חשוב מזה ההכרה של ההורים בתוצאותיו - שגם היא לא תמיד מיידית, ונעשית בשלבים, ואז פתאום, כמו במשחק טטריס, הקוביות נכנסות למקום המתאים בשורה, התנהגות אחת מצטרפת לאחת אחרת ולפתע הילד מובן יותר, לא עושה דווקא, אלא פשוט מתקשה, ולקשיים יש פתרונות. בשלב הזה, יש הורים המסוגלים אפילו להגיד שזו מתנה: שזה חידד את כישוריהם ההוריים, ולמעשה כל המשפחה הרוויחה מזה.
תופעת קשיי הקשב והריכוז משולבת פעמים רבות בקשיי למידה מסוגים שונים, ובציור הראשון שאתייחס אליו (ציור 1) אפשר לראות את התחושה של ילד שסובל מכך. בן השבע שצייר את הציור הגיע לאחר שהתקשה בהכנת שיעורי בית בכיתה א', והוריו הביאו אותו אליי. כשהתבקש לצייר את עצמו בכיתה, צייר הילד ילד שבאיזור המצח יש לו מין פלונטר שחור. הפלונטר משקף בצורה טובה וייחודית את הרעש והקושי שהוא חווה בריכוז: בדיוק כמו בציור, נוצר גם בראשו פלונטר של גירויים שמקשים עליו את ההקשבה למורה או את ההתמדה בהכנת השיעורים.
ציורים של ילדי קשב וריכוז יתאפיינו בחלק מהסממנים הבאים:
- עומס בדף.
- ריבוי אלמנטים.
- אגרסיביות בציור.
- ציור בלחץ חזק עד כדי קריעת הדף.
- תוספות של קווים וסמלים לצורות הקיימות.
- חוסר ארגון בדף.
- אלמנטים מותחלים שנעזבו באמצע.
השיניים הגדולות שצייר הילד אינן סממן לתופעת קשיי קשב וריכוז. מדובר במיתוס ידוע והמשמעות הרגשית במקרה זה אינה מובהקת, כלומר, לא כל ציור של שיניים מעיד על פחד או תוקפנות מצד הילד.
ואיך ריטלין משפיע על אופי הציור?
שני הציורים הבאים שאתייחס אליהם הם שני ציורים של ילדה עם קשיי קשב וריכוז, הראשון ללא השפעת ריטלין, והשני עם השפעת התרופה. מיד אפשר לראות מהו הציור המסודר והמאורגן יותר שצוייר בהשפעת התרופה הפסיכיאטרית.
הציור הראשון (ציור 2) הוא ציור אופייני למדי לילדי קש"ר. יש בלאגן גדול, אי סדר, הכל מצוייר באותו עט אדום, האלמנטים פזורים, לא גמורים, ויש בו פראות. בציור השני (ציור 3) הסגנון הוא אותו סגנון, האלמנטים דומים, אבל יש פתאום סדר ושקט. השינוי תחת השפעת הריטלין הוא קיצוני. לא ניכנס לוויכוח לגבי הטוב והרע של מה שזה עושה, יש יגידו שהציור השני יותר משעמם ושיש בו פחות יצירתיות וחופש, אבל ההשפעה על המח ניכרת. הריטלין ממסך את הרגשות ומיישר.
ועוד כמה טיפים להורים:
1. אם אתם חוששים שלילדכם יש קושי בקשב וריכוז, כדאי לעודד אותו לדבר על רגשותיו דרך הציור. ילדים מציירים מה שהם מרגישים, וכך תוכלו לקבל הצצה למה שבנפשו של הילד. מסתבר שציור הוא אחד הפעולות שלילדי קש"ר יותר קל לבצע. בבסיס של ADHD יש קושי לבודד גירוי אחד מתוך רבים, ולעשות פעולה מונוטונית, והציור הוא פעולה בודדת שאינה מונוטונית, ובכך הוא ייחודי.
2. נמצא שהרבה ילדי קשב וריכוז יותר קשובים אם הם מציירים בזמן שהם מקשיבים, דבר שיכול לעזור בכיתה, למשל.
3. רוב האבחונים של הפרעות קשב וריכוז נערכים בכיתה ג'-ד', ובציורי ילדים אפשר למצוא מוטיבים שונים שיעידו על כך כבר בגיל חמש. באבחון מוקדם, אבל כזה שלא שם על הילד תווית, אפשר לתת להורים, וגם למורים שיבואו בהמשך, כלים להקלה ואפילו לעקוף את מסלול הריטלין.
4. במקרים רבים המפתח לפתרון יעיל טמון באופן בו המשפחה רואה את הנושא. כשהמשפחה חיה בשלום ומקבלת את תכונותיו של הילד גם לילד קל יותר לחיות עימן בשלום ולקבל את עצמו. כאשר ילד מקבל את עצמו, קל ונעים יותר לחיות לצידו.
* מיכל וימר היא תרפיסטית בהבעה ויצירה, מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, בני נוער ומבוגרים, ומחברת הספר "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים".
* המדור אינו מתיימר לתת את כל הכלים לפענוח ציורי ילדים, אלא קורס קטן המעניק מספר טעימות מהתחום בלבד. בפענוח מקצועי מוצלבים בין 50 ל-80 אלמנטים בכל ציור, ופה ארבעה בלבד. בנוסף, אין להסתמך על ציור בודד על מנת לקבוע את מצבו של הילד, ובפענוח נבדקים בין 30 ל-50 ציורים שונים מתקופה של חצי שנה, עליהם נערכת סטטיסטיקה.
הילד חזר להרטיב במיטה? הילדה מתעוררת באמצע הלילה? שלחו למומחית שלנו את פרטי הבעיה בצירוף שלושה עד חמישה מציוריהם, והיא תוכל לסייע לכם באמצעות טור שיתפרסם במדור זה (שמות הילדים יישמרו במערכת ויתפרסמו כשמות בדויים). כתובת המייל: family@mako.co.il.
סייעה בהכנת הכתבה: נטעלי גבירץ