כניסת הטכנולוגיה לחיינו באופן מאסיבי והנגישות הגוברת של כולנו שינו את כללי המשחק, וכך גם גופים ומוסדות שונים מתאימים עצמם לשינויים הללו ולדרך ההתקשרות החדשה עם הציבור. הירידה בהצבת הגבולות של זמן ומרחב משפיעים גם על מערכת החינוך, שמנגישה לתלמידים את התכנים ואת דרכי ההתקשרות באופן שיהיה להם מוכר ונוח.
למרות רצונם של המורים לפעול במרחב כמו זה, המספק לתלמידים ערוץ תקשורת ישיר, לעתים הוא מזמן פניות בלתי הולמות, כמו התייחסות פנייה בשעות מאוחרות או אף התייחסות לתמונת הפרופיל של המורה בווטסאפ. התקשורת המקוונת, על שלל יתרונותיה, בוראת מציאות כמעט נטולת פרטיות בה המורים מחוייבים לזמינות בכל שעה.
הוואטסאפ עונה על יצר מציצנות מסויים - הוא מאפשר לנו לבצע מעקב על האדם אתו אנחנו מעוניינים לתקשר, כמו איך הוא נראה ומתי דיבר עם מישהו בפעם האחרונה. אם הגיעו שני סימני ה"וי" הכחולים אך התשובה מתעכבת – זה רק עניין של זמן עד שנתחיל לחשוד שמתעלמים מאיתנו. כך גם בין כתליה של המערכת החינוכית – מורים ננזפים על ידי הורי התלמידים ואפילו על ידי התלמידים עצמם, אם לא ענו לאחר שצפו בהודעה, גם אם היא נשלחה ב-23:00 או 00:00 בלילה. פעם כשיום העבודה היה מסתיים בשעה שתיים, היה לרשותו של המורה זמן פרטי, אך כיום הוא נדרש לזמינות מלאה בקבוצות הוואטסאפ, אחרת זה ייראה כמי שלא עושה את עבודתו נאמנה. נוצר מצב של השטחת סמכויות, שמזמן בלבול של התלמידים בנוגע לצורת התקשורת הראויה וצמצום המרחב האישי של המורה.
רבים מהחיכוכים במערכת החינוך נובעים מהתערבות יתר של ההורים ומחוסר הבנה של המורים כיצד להתנהל באופן מושכל במרחב המקוון ולשמור על פרטיותם. הגבול בין המרחב המקוון למרחב הפיזי כבר כמעט שלא קיים. אך במרחב הפיזי, כשתרצה להציץ על המורה תיתקל בדלת כניסה עם שם משפחה, לעומת המרחב המקוון, שם נדמה שהדלת תמיד פתוחה.
שמעת מה שמעתי?
גם קבוצות הוואטסאפ של ההורים מהוות אתגר לבית הספר. זוהי למעשה התארגנות של הורים למטרה של העברת מידע ביניהם, אך למעשה, במרחב שמזמן בין היתר גם חציית גבולות והשתלחויות, פעמים רבות זוהי קבוצה שמלבה מריבות בין ההורים או כעס והתמרמרות על בית הספר או המורה. לעתים המידע שעובר אינו מהימן וההורים מתסיסים זה את זה ללא ביסוס. הכעס המתפרץ יוצא בדרך כלל בבית הספר או בוואטסאפ מול המורה.
ומה עם הילדים?
מחקר שנערך ע"י ד"ר מיכל דולב-כהן וד"ר נעם לפידות-לפלר ממכללת אורנים מצא שכמעט 20% מהתלמידים אינם חשים בטוחים דיים על אף נוכחותו של המחנך בקבוצת הווטסאפ. אחוז דומה של תלמידים חשים כי המחנך מצליח לטפל בתלמידים שמתנהגים באופן פוגעני רק לפעמים, מעט או בכלל לא. חוויות מהסוג הזה צובעות את יומו של התלמיד. על אף כוונתם הטובה של המורים לספק לתלמידים סביבה שנגישה להם כמו קבוצת ווטסאפ, ניכר כי תלמידים רבים אינם חשים כי סביבה זו מוגנת מספיק עבורם. הגבולות אותם אמורים להציב המורים וההורים, לא מוגדרים על ידם בצורה מפורשת ומביאים למצב של חוסר בהירות בדרך הפנייה למורה, בנושאי השיחה ובמועד התרחשות השיח.
איך מתמודדים?
מערכת החינוך כנראה לא מספיק מבינה את המשמעות של המהפך הטכנולוגי הזה ולא מספקת לכך מענה. הצבת גבולות ברורים, הן של ההורים והן של המורים, תאפשר התנהלות נעימה ומיטבית גם במרחב המקוון. אותם גבולות שאנחנו מנסים לייצר במרחב הפיזי, עליהם לקבל ביטוי הולם גם במרחב המקוון. זו הסיבה שעל המורה להודיע בתחילת השנה באילו שעות ניתן לפנות אליו ומה הן השעות המקובלות לפנייה בוואטסאפ.
כדאי ורצוי שתבהיר גם אלו פניות מקובלות ואלו לא ראויות. מורים רבים חושבים שזמינות של 24 שעות ביממה היא זו שהופכת אותם למשמעותיים, אך למעשה, הם יכולים להיות משמעותיים גם תוך הצבת גבולות ברורים ואין הם צריכים לוותר על צרכיהם והצרכים של משפחתם.
במכללת אורנים מועבר קורס הנקרא "המורה, המתבגר והמרחב המקוון", אותו מלמדת ד"ר מיכל דולב-כהן. הסטודנטים המיועדים להיות מורים בוחרים להשתתף בקורס ולומדים כיצד להתנהל נכון עם הטכנולוגיה של השנים האחרונות. הציפייה היא שמשרד החינוך יהיה ער לנושא ויעבור קורס בנושא. הטכנולוגיה לא תיעלם וכנראה שזה הזמן להתחיל להבין איך להתנהל לצידה.