על מוגנות צריך לדבר במידה, במתח בין מתן אמון בעולם לרצון שלנו למנוע מהילדים שלנו פגיעה. עם תחילת הלימודים, יחד עם השיחות שנקיים עימם בלאו הכי, ישנה הזדמנות חשובה לדבר עם הילדים שלנו על מוגנות בעזרת ארבעה עקרונות פשוטים. 

  1. עקרון ההרחקה: ניתן לדבר על כל נושא, גם מאוד רגיש, אם מכניסים אותו להקשר רחב יותר. מרחיקים, מכניסים להקשר רחב יותר ומדברים בקלות.

    איך עושים זאת בפועל? נשב יחד ונשאל: "אתם הולכים לבית הספר ובדרך אתם לא מרגישים טוב, מה כדאי לעשות? אם ילד מרביץ לכם, מה תעשו? אם מישהו לא שמר על פרטיות האיברים הפרטיים שלכם? אם שכחתם את הסנדביץ', מה תעשו? ואם חבר שלח או הראה לכם בטלפון תמונה או סרטון של אנשים בלי בגדים?

  2. שתפו מתי אתם הרגשתם לא בנוח וזהו אם הילד מעורער: בפגיעות רבות האינדיקציה המרכזית היא תחושת הבִּלְבּוּל ולאו דווקא התחושה שנפגעתי, המסר שלנו לילדים 'הרגשתם בִּלְבּוּל' - זה הסימן שכדאי מאוד לספר לנו.

    איך עושים זאת בפועל? אנחנו רוצים להתאמן על זיהוי מצבים שבהם מרגישים מבולבלים - הכי טוב שאנחנו ההורים נספר על סיטואציה אמיתית (ולא קיצונית מידי) שהרגשנו בה בִּלְבּוּל, לתאר את ההרגשה בגוף, לתאר את ההרגשה בראש ומתי נפל האסימון שמשהו מבלבל קרה. נשאל אותם הרגשתם פעם משהו כזה? תזכרו את ההרגשה הזאת בגוף - זה הסימן לבוא ולספר לנו.

  3. הסכימו על סימן או "שם קוד": ילדים רבים רוצים לספר אך פוחדים מתגובת ההורים. כדאי לבחור סימן שיהיה מעין תעודת ביטוח לתגובת ההורה. זה כדאי להורה - כי יש סיכוי משמעותי שהילדים שלו יספרו לו חוויות פוגעניות, זה כדאי לילדים כי הם יקבלו תגובה מתונה של ההורה, WIN WIN .

    איך עושים זאת בפועל? נספר להם: "שמעתי שמלא ילדים לא מספרים להורים שלהם טעויות שהם עשו או דברים לא טובים שקרו להם, כי הם מפחדים מהתגובה של ההורים. גם אתם לפעמים לא מספרים לנו כי אתם פוחדים מהתגובה?" (הם יגידו: ברור שכן) ואז נציע סימן שאם הם יתנו אותו הם יקבלו תגובה מתונה. דוגמא לסימן: "אמא, אני רוצה לספר לך משהו, אבל בבקשה אל תכעסי עליי".
  4. לוקחים אחריות גם על חברים: צוות המורים לא יכול לראות כל מצוקה או פגיעה בילדים, יש קווים אדומים שגם הילדים שלנו יכולים לזהות בהנחה ששוחחנו איתם קודם, ולכן נבקש מילדינו להיות אכפתיים וכשהם רואים מצוקות של חברים, להתערב או לדווח.

    איך עושים זאת בפועל? אפשר לדבר על הרגשה בבטן שמשהו לא טוב עובר על חבר ולהגדיר מה לחלוטין אסור: אלימות קשה, בריונות ואי שמירה על כללי פרטיות הגוף. במקרים אלו חשוב לשתף מבוגר שסומכים עליו, ההורה או המחנך.

הכותב הוא מייסד שותף ומנכ"ל "לתת פה", תוכניות מוגנות לילדים ונוער.