טובת הילד - מסירה לאימוץ נשענת על שיקולים של טובתו, צרכיו וזכויותיו של הילד, ואף רצונו - ככל שהוא מסוגל להביע זאת. החוק בישראל מקנה לעובד הסוציאלי בשירות למען הילד במשרד הרווחה את ההחלטה אם להתיר לבוגר שאומץ לעיין בתיק האימוץ בהגיעו לגיל 18. השירות למען הילד אמון גם על השירותים שניתנים למאומץ הבוגר בעניינים הקשורים לירושה וקבלת היתר נישואין.

האומנה והאימוץ כחוויה טראומטית 

התחושה המאפיינת ביותר את חיי המאומץ היא תחושת אי הודאות, אני חייתי 47 שנים של חיים ללא התחלה עד שפתחתי את תיק האימוץ שלי בדצמבר 2018. אני לא אוהב אי ודאות אבל למדתי להתיידד איתה. אי הוודאות באה לידי ביטוי בצורות שונות, בתקופות חיים שונות, ונמצאת קבוע בעולמו הפנימי העשיר של המאומץ. היא נוגעת לענייני זהותו של המאומץ, תחושת השייכות שלו, משמעות חייו, ומידת היותו אהוב. היות ומרבית המאומצים בישראל היו לפני כן במשפחות אומנה, הרי גם תקופת האומנה מאופיינת באי ודאות נוראית – בהגדרה. אי ודאות בכל הנוגע לעורף המשפחתי של הילד, איפה הוא יהיה שנה הבאה ועם מי. מאומצים רבים שאני מלווה היום מתארים את חוויית האימוץ שלהם, וחלקם גם את חווית האומנה, כחוויה טראומטית.

התדמית של המאומץ באה לידי ביטוי לא פעם בשאלת שאלות ישירות, מביכות ומבוהלות. אני ממש זוכר את עצמי שואל שאלות שהביכו את אמא שלי. אף שמעולם לא דיברנו בבית על האימוץ, כן שאלתי לא פעם אחת על עניין הדמיון החזותי והדמיון באופי.  

היום ברור לי שקבלה חברתית והתעניינות של החברה בנושא האימוץ, כמו גם שיח פתוח בנושא, עשויות היו להקל עליי בתחושת האי וודאות. לדעתי, עובדת היותי בן יחיד הקשתה עליי לדבר על האימוץ ולדבר אימוץ באופן חופשי, אין לי ספק שמשפחות בהם למאומצים אחים/ות – בין אם ביולוגיים ובין אם מאומצים נוספים – מאפשר ומעודד שיח חופשי סביב עניין האימוץ. לא בכדי מדיניות השירות למען הילד לעודד משפחות שאימצו ילדים לאמץ יותר מילד אחד.

מניסיוני, שתיקה במשפחה המאמצת מעצימה את אי הוודאות בעולמו של המאומץ, והיום, אחרי שפתחתי את תיק האימוץ והתוודעתי למשפחה הביולוגית אומנם הופחתה אצלי תחושת אי הוודאות אך התעוררו ספקות ושאלות שבאות עם גילוי סודות חדשים שהיו כמוסים עד שבאתי והזזתי את הגבינה לחלק מהאנשים.

שתיקה במשפחה המאמצת מעצימה את אי הוודאות בעולמו של המאומץ. היום, אחרי שפתחתי את תיק האימוץ והתוודעתי למשפחה הביולוגית אומנם הופחתה אצלי תחושת אי הוודאות אך התעוררו ספקות ושאלות שבאות עם גילוי סודות חדשים שהיו כמוסים עד שבאתי והזזתי את הגבינה לחלק מהאנשים

בנוסף, אני מוצא היום שגם הקשר עם השירות למען הילד בתהליך פתיחת תיק האימוץ משמר במקרים רבים את תחושת אי הוודאות, תחושה של סינון וברירת מידע. אף שאצלי החוויה עם השירות ועם העובדת הסוציאלית המקסימה הייתה נהדרת, פתוחה, סבלנית ומכילה, אני פוגש לא מעט מאומצים שחוו חוויה אחרת, מאומצים שיצאו מהתהליך במצב של אי ודאות גדול יותר מהמצב בו נכנסו אליו.

העובדה שלעיתים לא ניתן למסור פרטים אודות ההורים הביולוגיים בלא הסכמתם גורמת לתחושות תסכול של מאומצים רבים. לכן, חשיבות הלווי של מאומץ בוגר בתהליך פתיחת תיק האימוץ היא הכרחית במטרה למנוע תסכול ואכזבה שיביאו לדיפרסיה ותחושת אי ודאות והסתרת מידע גדולים יותר מהמצב בו נכנס המאומץ לתהליך.

3 סוגים של ילד מאומץ

כבן יחיד שפגש רק בגיל 47 תשעה אחים ואחיות, אבא ביולוגי שחיכה לו כל החיים ואמא ביולוגית שהסתירה את תינוקה מכולם ונותרה היחידה שלא ראתה אותו, אני טוען שהמפגש ותהליך ההיכרות מורכבים ומקבלים ממדים שונים עם חלוף הזמן, מדובר למעשה בצומת של פערי ציפיות, פערי תפישות, פערי תרבות, ופערים במוכנות להישיר מבט אל מול המשפחה הנוכחית לכל אחד מהצדדים.

לפיכך, פתיחת תיק האימוץ אינה מפחיתה, בהכרח, את תחושת אי הודאות הכל כך אופיינית לחיו של המאומץ, היא לעיתים אף מגבירה אותה ואינה מסייעת לגיבוש הזהות ויצירת נרטיב המספק משמעות הכה חשוב בעולמו של המאומץ.

צחי ברדוגו (צילום:  פיני חמו)
צילום: פיני חמו

ברור שהמאומצים אינם טייפ קאסט אחד ברור והם שונים ומגוונים ובוודאי לא נכון להכליל ולקבוע מסמרות באופן גורף, אבל כאחד שבשלוש שנים האחרונות מלווה מאומצים שונים, בגילאים שונים ובשלבים שונים של החיים, אני יכול לחלק את המאומץ ל-3 סוגים כלליים:

הראשון, מאומץ שעבר חיים קשים ולא בטוחים, הישרדותיים, רצופים סבל, אבל לא משייך את כאביו לעובדת האימוץ, תפישת האימוץ מתפתחת אצלו לאורך חייו והציפיה למפגש עם המשפחה הביולוגית לא גבוה במיוחד.

השני, מאומץ שסבל ונאבק רבות בחייו וקושר קשר ישיר בין הייסורים וההתמודדויות לעובדת היותו מאומץ. במקרה הזה, להערכתי, מידת הציפיה של המאומץ מהמפגש עם המשפחה הביולוגית היא גבוה במיוחד, גדושה במחשבות ודעות שמועמדות לבחינה, יכולת ההכלה של אכזבה היא נמוכה מאוד.

השלישי, מאומץ שחיי חיים ללא משברים מיוחדים, ללא עליות ומורדות, תוך הערכה חיובית לאירועים הקשורים לאימוץ. המאומץ הזה יבוא למפגש הראשון עם המשפחה הביולוגית בציפיות נמוכות והסיכוי שיתאכזב לא גבוה, מהר מאוד יכול לפתח תחושת זרות ואטימות, הפרדה ותיוג.

בישראל 21,000 ילדים מאומצים, כמחצית מהם בוגרים שטרם פתחו את תיק האימוץ וחיים חיים ללא התחלה.

הכותב הינו בן מאומץ, מנכ"ל עמותת "משפחתא" (מפעילת הקו החם: 1-700-705-008), מחבר הספר 'ילדותי השלישית', מרצה ומגיש הפודקאסט 'ערוץ האימוץ'. כנס יום האימוץ יתקיים היום (10.11) במרכז רבין, ת"א.