בימים אלו, בשקט ומתחת לרדאר, מתרחש קיצוץ ענק בחינוך לגיל הרך (מלידה עד גיל שלוש) הגורם לצמצום של 200 מיליון שקל מתוך התקציב של אגף הגיל הרך במשרד החינוך. הקיצוץ הוא לא רק חסר רחמים אלא גם מסוכן, מאחר שהוא עשוי להשפיע ישירות על מתן הדרכה חינוכית והכשרה מקצועית למחנכות העובדות עם האוכלוסייה הפגיעה ביותר - תינוקות ופעוטות. ההכשרות וההדרכות נותנות למחנכות והמנהלות כלים מקצועיים ותומכים בהתמודדות עם קשיים ואתגרים יומיומיים בעבודה בגן.
לא בייביסיטר להורים עובדים - אלא חינוך איכותי
בשנים האחרונות התגלו מקרים רבים של התעללות או יחס בלתי הולם לתינוקות ופעוטות במסגרות חינוכיות. הגיל הצעיר של הילדים, מחסור אקוטי בנשות צוות מוכשרות ותנאי עבודה קשים הגורמים לשחיקה מקצועית, מהווים בסיס למקרים נוספים של יחס בלתי הולם של מחנכות לילדים. לאחר שנים של מאמצים כושלים להעביר חקיקה ייחודית למסגרות לידה עד שלוש, המקרים הקשים שנחשפו גרמו לשינויים משמעותיים: אגף מעונות יום שהיה שייך למשרד העבודה עבר למשרד החינוך ונחקק חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ה'תשע"ט-2018, המחייב התקנת מצלמות בגנים, הכשרת מחנכות וחובת הדרכה חינוכית קבועה בגנים.
חשיבות ההכשרה וההדרכה במקצועות החינוך מסתמכת על מחקרים רבים שמצאו שהשנים הראשונות לחיים הן קריטיות להתפתחות האדם. יותר מ־80% מהמוח האנושי מתפתח עד גיל שלוש, והחוויות וההתנסויות של הילדים בבית ובמסגרת החינוכית ישפיעו על ההתפתחות העתידית שלהם. טיפול והתערבות בגיל הצעיר יכולים למנוע קשיים התפתחותיים עתידיים. כדי לתמוך בהתפתחות בכל התחומים, למחנכות העובדות עם תינוקות ופעוטות צריך להיות ידע מעמיק בהתפתחות ובפדגוגיה מותאמת לגילי לידה-שלוש. ההכשרות וההדרכה נועדו לתמוך במקצועיות של המחנכות ומחקרים מראים שקיומן של הדרכות קבועות והכשרות קשור לחינוך וטיפול איכותיים יותר במסגרות חינוכיות. תפקיד הגנים להשלים את מה שניתן לילדים בבית ולספק מערך מענים הדרוש להתפתחות תקינה.
המעבר של האגף לגיל הרך לאחריות משרד החינוך בישר על שינוי בגישת המדינה לשירותי חינוך בגילים אלו - לא עוד מתן שירות בייביסיטר להורים עובדים, אלא הסתכלות על חינוך איכותי כעל זכות בסיסית של ילדים בכל הגילים, כפי שנקבע באמנה לזכויות הילד שמדינת ישראל חתומה עליה. רוח השינוי הגיעה גם לשלטון המקומי. ברשויות המקומיות מוקמות מחלקות חינוך לגילי לידה-שלוש שתפקידן לתת מענים לילדים צעירים ולמשפחותיהן בכל תחומי החיים. בימים אלה מוקמים ברשויות מערכי הדרכה חינוכית ומערכי איתור תינוקות ופעוטות בסיכון בתוך המסגרות החינוכיות.
"אבא לא מת"
בתקופות משבר וחירום חשיבותן של המסגרות החינוכיות מתגברת מאחר שהן אמורות לספק סביבה קבועה, יציבה ותומכת הנדרשת לפיתוח חוסן של תינוקות, של פעוטות ושל הוריהם. למרבה הצער, הקיצוץ התקציבי העמוק במערכת החינוך לגיל הרך יוביל למחסור במשאבים חיוניים ברשות המקומית. המחסור ישפיע באופן ישיר על המקצועיות של המחנכות ועל פיתוח החוסן שלהן, של הילדים ושל הוריהם בתקופת הלחימה ואחריה.
מחקרים מראים שמצבי חירום ומלחמה מעלים את הסיכון לנזקים ולפגיעות התפתחותיות בקרב תינוקות ופעוטות. על פי דיווחים של הורים ומחנכות בימים אלו, תקופת מלחמת חרבות ברזל, נצפתה עלייה בתדירותן של תופעות של נסיגה התפתחותית בתחומים שונים, עלייה בחרדות, וקשיי הסתגלות: פעוטות שכבר נגמלו חזרו להרטיב, אחרים מתקשים להירדם בלילות, ובגנים עלו רמות התוקפנות ותדירות התקפי הזעם של הפעוטות. דמיינו יום בעבודה של מחנכת־מטפלת בתקופה זו. היא אחראית לקבוצה של כעשרה פעוטות בממוצע. חלק מהם מבטאים חרדות, חלק מהם מבטאים נסיגות התפתחותיות או התנהגויות מאתגרות, כגון תוקפנות והתנהגות אימפולסיבית.
חישבו על אותה מחנכת, הנדרשת להתמודד עם אמירה של בן שנתיים שרק החל לדבר ואומר "אבא לא מת" או עם פעוט שאיבד את אביו במלחמה, וחזר למסגרת שאמורה להוות עבורו ועבור אימו מוקד של אהבה, הכלה ותמיכה. מחנכת זו אמורה להתמודד עם מצבים אלו ולהגיב באופן רגיש ומותאם בלי הכשרה ובלי הדרכה חינוכית. חישבו עליה. חישבו על הילדים.
בחודשים האחרונים המצב הנוכחי הקשה פגש כמעט כל בית בישראל: אבות ואימהות במילואים, בני משפחה שנפגעו בשבעה באוקטובר או במהלך הלחימה. משפחות לילדים צעירים מנסות לחזור לשגרת חיים וזקוקות לשם כך למסגרות חינוכיות איכותיות, מצאו עם חזרתם גנים עם בעיות מיגון שעברו למבנים חלופיים וצוותים חינוכיים חסרים. המחנכות שנשארו לעבוד סובלות גם הן, כמו כל האוכלוסייה, מחרדות ולעיתים מאובדן אישי. תנאי העבודה שגם בימי שגרה הם מאתגרים הפכו בעקבות הלחימה ללא נאותים והמענה המקצועי שגנים צריכים לספק נפגע מאוד.
תינוקות ופעוטות מהווים את אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר שיש מאחר שהם נמצאים בתקופה קריטית בהתפתחות שלהם. בלתי נתפס שבעת זו - מירב הקיצוץ נעשה דווקא מהמענים המיועדים להם. חשוב לציין, שאומנם מעגלי הפגיעה עקב הקיצוץ לא בולטים לעין אבל הם מתרחבים גם למשפחות עצמן, להורים שמתמודדים עם אתגרי המלחמה וכמובן הנזקים ההתפתחותיים עלולים להמשיך ולהשפיע על התפתחות הילדים גם בשנים הבאות.
הורים, מחנכות ומנהלות לידה-שלוש ברשות, בימים אלו לא חסרות סיבות לצאת לרחובות, ועם זאת - אחת המטרות החשובות בעת הזו - היא עוולת הקיצוץ הנוכחי, הזועקת לשמיים. עוד לא מאוחר להרים קול צעקה. שוב פוגעים לנו בבטן הרכה – בילדים שלנו!
ד"ר נעה לאור היא מומחית לחינוך וטיפול בגיל הרך, ראש המרכז לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, חברת הנהלה בתוכנית הריס, ומרצה בתוכנית להתפתחות הילד באוניברסיטת בר־אילן.
רוית רוזנפלד קרפט היא מהיחידה להכשרה והדרכה חינוכית, תוכנית הריס, המגמה להתפתחות הילד, בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן.