באתר השאלות והתשובות של ה-NHS, ארגון הבריאות הרשמי בסקוטלנד, מצוין כי יולדות משתחררות לבתיהן תוך 6-24 שעות. כך גם באתר הבריטי הרשמי. בקנדה משתחררות יולדות תוך עד 24 שעות מהלידה כעניין שבשגרה, כך גם בארה"ב. בהנחה שהלידה הייתה תקינה, היילוד והאם בריאים, ואין חשש לסיבוך, המחשבה היא שעדיף לאם לחזור הביתה עם היילוד על פני להישאר עוד בבית החולים.
בישראל, לעומת זאת, נשארות יולדות כ-36-48 שעות אחרי הלידה. בחלק מבתי החולים יש מלוניות, עבורן נאלצות המשפחות לשלם סכומים לא מבוטלים עבור הזכות להיות בחדר פרטי ונעים עם היילוד, אבל מי שיולדת בבית חולים ללא מלונית, או לא יכולה להרשות לעצמה את זה, תשהה לרוב בחדר במחלקת יולדות, בין הרבה יולדות אחרות, משפחות, רעש ובלגן.
"חלק העדיפו להישאר וזה בסדר גמור"
למרות זאת, בעקבות המלחמה הצורך בשמירה על היולדות והיילודים מחד, הרצון או הצורך של היולדות להיות בבית עם המשפחה בשעה כזו, החליטו בשיבא להפעיל פרוטוקולי שחרור מוקדם של יולדות מבית החולים, למעשה תוך 24 שעות מרגע שילדו. זהו ניסוי חדשני יחסית, שמתאפשר הודות לבית החולים הווירטואלי שיבא Beyond, שנותן שירותי רפואה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. "אנחנו מציעים לנשים להשתחרר יותר מוקדם, לא מכריחים אף אחד או חלילה זורקים הביתה", אומרת ד"ר גליה ברקאי, מנהלת ביונד. "היו נשים שביקשו לצאת הביתה מהר, חלק העדיפו להישאר וזה בסדר גמור".
למה בעצם עד עכשיו יולדות לא השתחררו אחרי 24 שעות? הרי זה מה שנהוג בכל העולם.
"זה קצת עניין של פרדיגמות ישנות ומשאבים שיש להשקיע. אם משחרים יולדת מוקדם, צריך לבצע בדיקת סקר יילודים, PKU, שהיא בדיקת דם בעקב שבודקת מחלות כמו חסר של בלוטת התריס או מחלות מטבוליות. זו בדיקה שאי אפשר לבצע מוקדם מדי, רק אחרי פרק זמן מסוים. גם התפתחות של צהבת יילודים לוקחת זמן, ומעדיפים לא לשלוח יולדות לטיפת חלב בשביל זה ולכן השחרור פה הוא לרוב אחרי 36 שעות. היום אחת המשימות היא לשחרר יותר מוקדם ושעדיין יהיה אפשר לקבל את הטיפול שהיילוד צריך לקבל בביתו".
הקריטריונים לשחרור מוקדם ברורים מאוד. זו צריכה להיות לידה תקינה ובמועד, החל משבוע 37, כשהיולדת והיילוד בריאים לחלוטין. בשיבא ישחררו יולדות מוקדם רק אם זו לידה שנייה ומעלה, מתוך מחשבה שנשים שיולדות לראשונה ירצו להרגיש יותר בטוחות, ושהיולדת אינה בקבוצת סיכון כמו סוכרת הריון, או אם היה לה חום והיא זקוקה ליותר ניטור. הם גם לא ישחררו מוקדם תינוקות שנולדו בלידה מכשירנית. "זה לא המון לידות כרגע", אומרת ד"ר ברקאי, "ואנחנו גם מאפשרים את זה לנשים שלא הסכימו להישאר, ומחתימים אותן על אישור שהם בחרו להשתחרר מאשפוז".
אחרי השחרור היולדות מקבלות את שירות הבדיקות בנוחיות ביתן, באמצעות מערך אחיות שהוכשרו לכך במיוחד. "התינוק למעשה משתחרר כשהוא בן 24 שעות, ובהמשך אנחנו מגיעים לאם וליילוד הביתה. אחות שעברה הכשרה מיוחדת לעשות את הביקורים האלה מגיעה ומבצעת את בדיקת הסקר והצהבת. היא גם מבצעת שקילה, בודקת שהתינוק אוכל כמו שצריך, בודקת את חבל הטבור ולמעשה מעניקה טיפול מקיף ליילוד. "לאחות יש רופא להתייעץ איתו במקרה שיש ספק, והרופאים שלנו בשיבא רואים את התוצאות של בדיקת הסקר ושל הבילירובין. אחרי שמוודאים שהכלת קין הרופאה עורכת סיכום שנשלח ליולדת".
"החלטנו לשים גז ולעבוד תוך כדי תנועה"
לאור הצלחת הפרויקט, הרחיבו בשיבא את הקונספט לבתי חולים נוספים, בדגש על כאלה שנמצאים בצפון או בדרום. "ניסינו לקדם את זה לאורך השנה, אבל עכשיו, אחרי שהבנו שהולך להיות מהלך גדול ומורכב של פינוי יישובים ועומס גדול על בתי חולים ספציפיים, שגם הורידו מחלקות יולדות למרתף למרחבים המוגנים – החלטנו לשים גז ולעבוד תוך כדי תנועה". בשיבא מציעים לבתי החולים להשתמש בשירותי המערך ולשחרר את היולדות יותר מוקדם. כרגע הצטרף למערך בית החולים בנהריה, ובית חולים צפוני נוסף בדרך לחתום על הצטרפות. "יש לחץ בבתי החולים האלה, גם של יולדות. הירידה למרתפים יוצרת שם צפיפות אדירה, ולכן לשחרור המוקדם יש חשיבות".
להפעלת התשתית ברמה הארצית, פנו בשיבא לחברה חיצונית שמסייעת בגיוס אחיות ובחבירה לבתי חולים אחרים. "אנחנו עושים הכול ללא תמורה, כסוג של השתתפות בנטל, כך גם החברה שמסייעת", אומרת ד"ר ברקאי. "הם מסייעים בגיוס צוותי אחיות, ואנחנו מלמדים ומלווים מקצועית ודרכם עושים שיתופי פעולה עם בתי חולים בצפון. הצוותים בבתי החולים מאוד מתלהבים מהאפשרות הזו, וגם אם עכשיו זה לא בכמויות גדולות, עצם זה שהתחלנו לגלגל את זה אומר שנוכל להיות מוכנים גם לתרחישים יותר גרועים".
מבחינה בריאותית, לשיבא יש את הפרוטוקול שלה, וכל בית חולים אחר מוזמן לבחור את הפרוטוקול שלו. האחיות המבצעות את הביקור אחר השחרור עובדות ישירות מול הרופאים בבתי החולים בצפון. בשיבא גם יוצרים קשר עם היולדות שלהן שבעה ימים אחרי הלידה כדי לבדוק אם הכול תקין, והאחיות המגיעות הביתה מציעות תמיכה מלאה גם ליולדות. הנשים הראשונות שהשתמשו בשירות מדווחות על שביעות רצון גבוהה.
מבחינה כלכלית זה משתלם לכם לשחרר יולדות הביתה מוקדם יותר?
"אנחנו נצטרך לעשות את ההערכה הזו יותר מאוחר, אבל התשלום על יולדת הוא גלובלי, אז אם אנחנו משחררים אותן ונותנים להן בסך הכול תנאים יותר טובים, אז אני מאמינה שייצא משהו שאפשר להחזיק אותו, גם אם הוא לא יהיה רווחי".
כל המערך הזה התאפשר בזכות בית החולים הווירטואלי. שיבא ביונד הוקם בתוך שיבא בתחילת הקורונה, כשעלתה ההבנה בצורך הגדול ברפואה מרחוק. "לפני הקורונה זה לא התקדם, היו המון חסמים, ומאז הצלחנו לעשות קפיצת מדרגה ולהפעיל את הטכנולוגיה ולטפל מרחוק גם באנשים מאושפזים", אומרת ד"ר ברקאי.
איך בדיוק אפשר לטפל במאושפזים מרחוק?
"בהתחלה בנינו להם מחלקת בידוד והקמנו מחוץ למחלקה אוהל שבו שמנו את כל הצוות והמחשבים, כך שאפשר היה לנטר הכול מבחוץ. אחר כך עשינו את זה במחלקת יולדות קורונה. יש לנו מכשירי אולטרסאונד ומוניטורים שאשה יכולה לעשות לעצמה. שמנו אותם בחדרים של היולדות והפעלנו מרחוק והתנסינו בסביבה מוגנת. עשינו גם פיילוט בתוך בית החולים במרפאות של הריון בסיכון, ועכשיו נשים שמאושפזות אצלנו בהריון בסיכון מקבלות מכשור והולכות איתו הביתה".
החזון של שיבא ביונד הוא לגרום לאנשים להישאר כמה שפחות בבית החולים. "אנחנו רוצים להעניק שירותי רפואה איכותיים באמצעות טכנולוגיה שתאפשר למטופלים להישאר בסביבה בטוחה. היכולת לנטר חולה בבית נותן ערך גדול יותר".
איך למשל?
"לדוגמה שיקום לב לאנשים אחרי אירוע לבבי. הם לרוב באים בכל פעם למכון שיקום, פוגשים צוות מקצועי, עושים בדיקות, עולים על הליכון והולכים הביתה. על פי התוכנית שלנו עכשיו הם באים פעם אחת, מורידים אפליקציה ויש להם שעון חכם, וזאת פעם ראשונה שאנחנו באמת יודעים ויכולים להעריך כמה צעדים הם עשו, כמה הם פעילים, וזה משודר לצוות. זה נותן מידע הרבה יותר מדויק והרבה נתונים".
בביונד הקימו שלל שירותים המאפשרים להשאיר חולים בביתם. שירותי אשפוז בית, בית חולים פסיכיאטרי ופנימי. "הגדלנו מאוד את שירות השיקום שלנו, זה פותח המון אפשרויות. אתמול התחילה לעבוד איתנו קלינאית תקשורת ישראלית שגרה בהולנד ודוברת רוסית, היא ביקשה להתנדב והיום כבר טיפלה במאושפז שלנו. גם באשפוז בית יש לנו רופאה ישראלית שמטפלת מארה"ב מרחוק", מסבירה ד"ר ברקאי. "ברוב המקרים הטיפולים שלנו הם היברידיים. אם אפשר שלחלק מהטיפולים לא יבואו, ייחסכו נסיעות ארוכות, זה שווה את זה".
את אשפוז הבית הפסיכיאטרי, הם מפעילים שם לגמרי מרחוק. מרכז חוה, המטפל בנשים עם דיכאון ופסיכוזה אחרי לידה, עברו כבר מזמן לטיפול מקוון. "מדובר על אוכלוסייה שהטיפול הזה מתאים לה, נשים צעירות, שאין להן רקע פסיכיאטרי, ומעדיפות לא להשאיר את התינוק לבד בבית. באשפוז בית פסיכיאטרי רואים מדי יום את המטופל בלי לצאת מהבית וזה עובד מעולה בתחום הזה".
העתיד של שירותי הרפואה מרחוק הוא כבר לגמרי כאן, ואפילו מעט בדיוני. "השלב הבא יהיה שתינוקות עם צהבת יילודים גם לא יהיו חייבים להיות מאושפזים. במקום טיפול בפוטותרפיה בבית החולים, יש כבר ווסטים מיוחדים שאפשר להלביש על היילוד ולטפל בהם בבית לצהבת".