אמש שוחרר משבי החמאס אופיר אנגל בן ה-18, אשר נחטף מבית חברתו יובל שרעבי בקיבוץ בארי. אופיר הוחזק ביחד עם יוסי שרעבי, אביה של יובל אשר נותר מאחור, ועם עמית שני בן ה-16 ששוחרר ביחד איתו.

יעל אנגל ליצ'י, דודתו של אופיר, סיפרה הבוקר: "הכל קרה נורא מאוחר, אל תוך הלילה. אופיר הגיע לבית החולים בסביבות 03:00 לפנות בוקר, פגש את ההורים שלו, האחיות שלו, את ההורים שלי ואת הסבא והסבתא השניים. חיכינו לו בסבלנות, עם נשימה מאוד עצורה. התמונה שסיימה את הפרשה, זה כשהתחבק עם שרון ויואב, ההורים שלו. עד שלא ראיתי את התמונה הזו, לא הייתי רגועה. אתמול היה יום ההולדת של יואב, הוא קיבל את המתנה הכי מדהימה שהוא יכול היה לקבל. רציתי לראות שהם מחבקים אותו, שהם מחייכים, שהוא מחייך. לדעת שהוא באמת בסדר. התמונות עם החמאס לא אמרו לי כלום".

מה את שומעת על מצבו?
"אנחנו לא יודעים להגיד הרבה פרטים. אנחנו יודעים שהוא הוחזק בדירה, מעל הקרקע. הוא היה ביחד עם יוסי ועמית. הוא נראה רזה, 54 ימים לא היה בבית. אופיר היה בטוח שחברה שלו, אמא שלה והאחיות נרצחו, ורק כשחזר שמע שהן בחיים. זה הדבר שהכי ריגש אותי. הבנו שלא עינו אותו ולא הרביצו לו, זו הוורסיה הכי שפויה למה שיכולנו לקוות".

כמה אופיר יודע על מה שקורה?
"הוא בשוק מהבלגן שיש פה, לא מבין על מה המהומה. הוא לא היה ער לתקשורת הישראלית. אנחנו נזהרים מלשאול אותו. בגלל שאני מתעסקת בזה גם בחיים, אמרתי לאמא שלו שתיתן לו את החופש להגיד מה שהוא רוצה ומה שלא. אחרי 54 ימים שהוא לא שלט בשום דבר בגורלו, לתת לו את השליטה, להחזיר לו אותה לידיים".

הוא שמע את התקפות חיל האוויר? שמע פיצוצים?
"עוד לא יודעת לענות על זה, הוא חזר לפני כמה שעות. מאמינה שיעשו לו תשאול. לא רוצה להגיד משהו שחס וחלילה ייפגע, יש לנו עדיין אנשים שם. עם זה שקיבלנו אותו בחזרה אלינו ואנחנו מצליחים לנשום קצת יותר טוב היום, אנחנו לגמרי מבינים איך המשפחות האחרות מרגישות. אנחנו עוד עם החולצה, הדיסקית והצמידים. לא נפסיק עד שכולם יחזרו הביתה. יש לנו פה עסק עם פסיכופטים".

יעל אנגל ליצ'י על אחיינה אופיר שחזר מהשבי (צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12)
אופיר אנגל חוזר ארצה | צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12

יש עוד ארבעה ילדים להחזיר.
"אנחנו לא יודעים מה איתם. להיות כל היום בציפייה לרשימות האלה, זה הדבר הכי נורא שעברתי בחיים שלי - ועברנו דברים לא קלים. זה בלתי נסבל. עוד יום ועוד יום, לא עמדנו בזה. חייבים להחזיר אותם הביתה. העם הזה עמד על הרגליים האחוריות במשך 54 ימים וגרם לזה לקרות. לא נפסיק עד שיחזור אחרון החטופים".

מה הלאה מבחינתו עכשיו? מה החלומות שרוצה להגשים?
"היו לי ויכוחים עם האחיות שלי, את מי הוא יחבק ראשון, לאן יתגייס בצבא, איזה טיול הוא יעשה ראשון כשיחזור. יש ממש מלחמות על העניין הזה. אני בטוחה שיהיה זמן לכל הדברים האלה. שרון אמרה: 'לא אתן לו ללכת לשום מקום'".