המעבר מגן לכיתה א' הוא שלב משמעותי ומאתגר לילד ולהוריו. הילד עובר ממסגרת גמישה, לא מחייבת ומשחקית, למסגרת עם מערכת כללים ומחויבויות שהוא נדרש לציית להן. רמת הדרישה עולה באופן משמעותי ולעומת זאת התיווך לילד יורד, ולכן מומלץ להכין את הילד בצורה המיטבית לדרישות בית הספר. כדאי לעבוד על חיזוק המיומנויות השונות, על מנת שהילד יגיע לבית הספר כמה שיותר מתורגל ומיומן ביכולות האורייניות השונות.

ככל שהילד יהיה מיומן יותר המעבר יהיה קל יותר וההסתגלות טובה יותר. בידינו ההורים האפשרות לעבוד עם הילד על המיומנויות השונות ולפתח אותן, ובזה לתת לילדנו נקודת פתיחה טובה יותר ויכולת מסוגלות גבוהה יותר. כעת נתמקד באחת מיכולות השפה המשמעותיות בעליה לכיתה א' - מודעות פונולוגית, במיוחד כאשר מדברים על המעבר לכיתה א' שבה הילד ילמד לקרוא ולכתוב כי יכולת מודעות פונולוגית היא הבסיס ללימוד יכולת הקריאה והכתיבה. אז מהי מודעות פונולוגית, מדוע היא כל כך חשובה וניתן רעיונות וכיצד ניתן לעבוד עליה בבית בצורה חווייתית ומהנה. לילדים רבים יש קושי במודעות פונולוגית, וככל שנאתר ונטפל מוקדם יותר נחסוך לילד קשיים בהמשך.

מהי מודעות פונולוגית?

היכולת להיות מודעים לפונמות (עיצורים-אותיות ותנועות-ניקוד) המרכיבות את המילה, ולבצע פעולות שונות על תת חלקים אלו. לפרק את המילה לצלילים (אנליזה), לחבר את הצלילים למילה (סינתזה) ולזהות את הצלילים או ההברות המרכיבות את המילה.

למה מודעות פונולוגית כל כך חשובה?

מודעות פונולוגית היא הבסיס לקריאה ולכתיבה טובה וליכולות אורייניות נוספות. ישנם מקרים רבים שילדים מכירים את האותיות, אך מתקשים ביכולות שמבוססות על מודעות פונולוגית.

מה מצופה בכל גיל?

סביב הגילים 3-4: הילד יכול לזהות חרוזים ובהמשך גם למצוא חרוזים.  ומומלץ מאד לתווך לו את המושג ולעזור לו לשמוע את החרוזים ולזהות אותם. לדוגמה בזמן קריאת ספרים להדגיש את המילים הסופיות המתחרזות- כך נפתח לילד בשלב מוקדם יכולת מודעות פונולוגית טובה שתעזור לו בהמשך.

בגיל 4-5: הילד יכול לזהות הברה פותחת וסוגרת של מילים, ניתן לשחק משחקים שונים של זיהוי הברה פותחת וסוגרת. ניתן לעזור לילד לזהות על ידי הדגשה של ההברה בתחילת מילה או בסוף המילה.

בגיל 5-6: הילד כבר יכול לחלק להברות בהמשך יכול לחלק לתת הברות.

חלוקה להברות - על מנת ללמד חלוקה להברות אפשר להיעזר במחיאת כפיים/ דפיקות על השולחן לפי הקצב. השפה העברית היא שפה "צלילית" מאד וניתן לחלק להברות באופן אינטואיטיבי. חלוקה להברות-לפי מספר ההברות במילה או-טו-בוס, מ-טוס, עג-ב-ני-יה.

חלוקה תת הברתית - על מנת לכתוב על פי שמיעה יש צורך לדעת לחלק לתת הברות, חלוקה לפי עיצורים (אותיות) והתנועה (הניקוד) מצטרפת לעיצור. חלוקה תת הברתית- או-טו-בו-ס, מ-טו-ס, ע-ג-ב-ני-יה.

אז רגע לפני שהשנה מתחילה קבלו כמה רעיונות לעבודה על חיזוק המודעות הפונולוגית (במשחקים השונים ניתן לשחק או בחלוקה להברות או בחלוקה תת הברתית לפי מה שמתאים לילד):

משחק מלחמה: ניקח כרטיסי לוטו או כל משחק עם תמונות שיש בבית, נחלק ל-2. כל אחד בתורו מוציא כרטיס ומי שיש לו יותר הברות המילה מקבל את הכרטיסים. לדוגמה: סו-ס מול או-טו-בו-ס. מי שהאוטובוס שלו מקבל את שני הכרטיסים וכן הלאה.

רכבת מילים: הראשון אומר מילה אקראית, השני אומר מילה בצליל בה המילה הקודמת נגמרה וכן הלאה. לדוגמה: חלון- נעל- לול – לחם.

רובוטים בחנות: משחק מכולת שהקונה מדבר כרובוט, והמוכר צריך להבין מה הוא רוצה לקנות. אני רוצה לקנות פ-ל-פ-ל, ע-ג-ב-ני-יה, ח-ל-ב וכן הלאה.  מומלץ לתרגל בתורות  כך מתרגלים גם יכולות אנליזה וגם יכולות סינטזה.

משחק חנות: ניקח חפצים למשחק חנות, כל אחד בתורו יבחר מה הוא רוצה לקנות המחיר יהיה לפי מספר ההברות במילה .מילה ארוכה תעלה יותר ומילה קצרה תעלה פחות. לדוגמה: ח-ל-ב יעלה 3, ואילו שו-קו-ל-ד יעלה 4 וכן הלאה.

ולסיכום עוד נקודה שחשוב לדעת, יכולות מודעות פונולוגית לא רלוונטיות רק בהקשר לעליה לכיתה א'. מודעות פונולוגית יכולה להיות קשורה גם למובנות הדיבור של הילד אולם מדובר בנוסף רחב שאפשר לפרט עליו בנפרד לא מעט.

הכותבת היא קלינאית תקשורת ומנהלת תחום בכללית רמות, מחוז ירושלים