כשמ', שגרה בחצי השנה האחרונה במועצה שאליה נקלטה משפחתה, ושבמוסדותיה לומדים ילדיה, עמדה לרשום את ילדיה לכיתה א' ולחטיבה, היא גילתה שישנה הנחיה ממשרד החינוך לא לרשום מפונים, משום שהם אמורים להירשם לשנת הלימודים הבאה במועצה של הבית שלהם בצפון, שכלל אינם יודעים מתי ישובו אליו: "בכל הארץ מסדרים את הילדים במסגרות חינוך, ואנחנו מחכים, למה? לא ברור", היא אומרת בשיחה עם mako.

אתגר נוסף הוא המעבר המשמעותי ביותר לילדים - מהגן לכיתה א'. אצל לא מעט מסגרות מנסים להקל על הילדים על ידי היכרות מוקדמת עם מוסד הלימודים שבו ילמדו. "יש תוכניות מעברים לילדים שעולים לכיתה א' או לחטיבה, ובזמן שכל הילדים מסביבם מתחילים בתוכניות האלו, הילדים שלי אינם יכולים להשתתף בהן, משום שאני לא יכולה לרשום אותם. זה שוב ושוב מנכיח את העובדה שאנחנו בלי בית ובלי יכולת לתכנן מה הלאה", אומרת מ', "ברור לכולם שבספטמבר לא נחזור הביתה, אז למה תוקעים אותנו? שיקבלו החלטות ונוכל להיות עם עוגן. שרדנו את זה שנה ואני לא מוכנה שתהיה לנו עוד שנה כזו, זה אבסורד ולצערי זה על חשבון הילדים שלנו".

"מסגרות המפונים הן ביזיון של משרד החינוך"

לטענתה של מ', הכוונה שעומדת מאחורי הדברים היא לתת לכל המועצות שקלטו מפונים להתארגן ולתת קדימות לתושבים המקוריים שלהם, ואת השאריות – למפונים. "רק אחרי שכולם יירשמו, סביב יוני, הם יראו כמה הם יוכלו לקלוט, ואם הם יצטרכו בית ספר זמני. ככה הם ימשיכו לשמר את הסטטוס שלנו בתור אורחים ומפונים, במקום להגיד אתם כבר איתנו אז בואו נשלב אתכם".

לדברי מ' גם "מסגרות המפונים" שבהן לומדים ילדיה בתקופה זו היא לא פחות מ"ביזיון של משרד החינוך". "הילדים לומדים מתשע בבוקר עד 12 וחצי בצהריים, מה שלא משאיר להורים זמן לעבוד, יש שיעור אחד בחשבון ושיעור אחד באנגלית בשבוע לכיתות א'-ו'. המועצות שבהן אנו גרים עושות מעל ומעבר, כמו להחזיר מורים מפנסיה כדי לפתוח מסגרות, אבל גם זה לא מספיק. שמשרד החינוך יתעורר ויביא מורים ואנשי צוות, שנת הלימודים כבר מסתיימת".  

מ' מספרת שבתחילת המלחמה בעלה גויס למילואים, כשהיא וילדיה נאלצו לעבור בין בתים עד שמצאו את מקומם, בינתיים. "בהתחלה יצאתי עם מזוודה וחשבתי שתוך יום אני חוזרת, ובכל פעם הבנתי שיש עוד שבוע, חודש, עד שהבנתי שלא הולך לקרות כלום וכבר שכרתי בית, ואני עוד משלמת משכנתא על הבית שלי בצפון. גם עם מענקי הפיצויים יש בעיות, כי בכל פעם זה בתאריך אחר, אין גורם ממשלתי ששולח הודעה וטופס למילוי המענק אלא זה עובר בקבוצות וואטסאפ. אני עוד עם יכולות, אבל הרבה אנשים לא יכולים לעשות את זה ונופלים בין הכיסאות, וככל שעובר הזמן, המצב נעשה קשה יותר ויותר".

"לא הגיוני שזה קורה במדינה מודרנית"

הקהילה שלה הייתה שייכת מ' התפרקה לגמרי, לדבריה, וילדיה, בתקופה כה מורכבת וקשה לכולנו, נאלצו להיפרד לא רק מהבית, אלא גם מחבריהם ומהמסגרות שלהם. "כל אחד מאנשי הקהילה שלי בהישרדות, אני נחתתי במקום אחד וכל אחד נזרק למקום אחר. היה לנו תהליך מאוד לא קל של הסתגלות, להיכנס לתוך חברה של ילדים שלא קל להם כי הוציאו אותם מהבית, המורים חדשים, בתחילה עוד היו מורות חיילות, ילדות בנות 18 שאמורות להתמודד עם המורכבות של המצב הזה, אבל עברנו את זה. יש המון ילדים שנשרו ולא הולכים לבית הספר, אבל עכשיו תנו לנו להמשיך ולנסות לחיות כאן, לשרוד את התקופה הזו, ברגע שמנחיתים כזו הוראה שאי אפשר לרשום את הילדים, אומרים לנו: אין לכם קרקע יציבה, אתם שוב באוויר. זה שובר, אני באמת לא יכולה לשים שום עוגן בחיי. לא הגיוני שזה קורה במדינה מודרנית".

לדברי מ' כדי להתקבל לבית ספר במועצה שבה הם גרים בימים אלה, נאמר לה, בשיחות לא רשמיות, להחליף כתובת במשרד הפנים, ולמעשה, לוותר על הזכויות המעטות שיש לה כמפונה. "שילמנו למשרד החינוך המון כסף לבתי ספר טובים בסביבה שלנו ומגיע לנו לקבל את כל הזכויות שמגיעות לנו, אבל רומסים אותן בכל הזדמנות, איפה שלא נסתכל אנחנו לא שווים כמו כולם. אוכלוסיית המפונים מותשת, אין לה כוח להילחם כי היא עסוקה בהישרדות כלכלית ונפשית. בגלל שלהורים אין כבר כח להילחם הם זורמים עם מה שבא. היה לי עסק של קליניקה מצליחה שנאלצתי לסגור, אבל אני לא חושבת על הקריירה שלי, כי זה הכי פחות מטריד אותי, דואגת אך ורק לילדים, כי ככה זה בהישרדות. אני רוצה שכולם יבינו שהיום זה אצלנו ומחר זה במקום אחר כי אם זו תמונת המצב וככה המדינה מתפקדת, אז גם אחרים יהיו במצבנו, או גרוע מזה".  

 

ממשרד החינוך נמסר: "בנקודת הזמן הנוכחית משרד החינוך נערך לחזרת התושבים ב-1.9 ליישובים שמהם פונו. הערכת מצב זו ייתכן ותשתנה בהתאם להערכות צה"ל ומשרד הביטחון. לפיכך, ההרשמה תתבצע ברשויות של הישובים בהן הם היו גרים. יחד עם זאת, הורה שמבקש לעבור לרשות אחרת יבקש בקשת העברה ויירשם ברשות אחרת. כמו כן, משרד החינוך נערך לדרך פעולה חליפית שבה על הרשויות להיערך גם לתרחיש שבו החזרה לישובים תתארך ובניית מענה חינוכי חלופי שלא במוסדות המפונים".