לפני שלוש שנים החלטנו לעבור מירושלים לכפר סבא. שנינו ירושלמים דור שני, הילדים שלנו נולדו וגדלו בירושלים ולא הכירו מגורים באף עיר אחרת. לא הכרנו כמעט אף אחד בכפר סבא. פשוט ידענו שהגיע הזמן לעבור.
על אף ההכנות, השיחות המשפחתיות, והביקורים המקדימים - לא יכולנו לדעת כיצד הילדים יתמודדו עם המעבר לעיר חדשה ועוד באמצע קורונה. השאלה ששאלו אותנו שוב ושוב: "אבל מה עם הילדים? לא חשבתם איך זה ישפיע עליהם?". זו שאלה שהורים רבים חוששים ממנה. ובהתחלה באמת הופתענו מהשאלה. אולם אחרי כמה חודשים של התמודדות עם השאלה הזו, התחלנו להבין משהו יותר עמוק.
החיים הם סדרה של ניחושים
בתור הורים אנו עושים את מיטבנו להכין את הילדים/ות שלנו לחיים. אבל האמת היא, כמו לידה, יש חוויות שלעולם לא נוכל להיערך אליהם בצורה מלאה ונצטרך פשוט לעבור אותם. למה?
ראשית זה כי אנחנו לא באמת יודעים. אנחנו צועדים לעבר הלא נודע. יש הרבה לא נודע בחיים האלה. והשאלה היא האם אנחנו מוכנים להתמסר? לסמוך על היכולות שלנו ולקחת סיכון? לצאת מאזור הנוחות ולעשות משהו אחר, מאתגר וייחודי? או שנשאר במוכר ובבטוח?
בנוסף, יש גבול כמה מידע אפשר לאסוף. אנחנו לא נביאים או מגידי עתידות ועל אף הניסיונות לאסוף כמה שיותר מידע, לעולם לא נוכל לשלוט בכל הפרטים, לדעת איך בדיוק החוויה תתממש ותצא לפועל. תמיד יהיו בלת"מים… אנחנו מקבלים החלטות לפי המידע הכי טוב שיש לנו באותה העת. כי האמת היא שכל החלטה היא למעשה ניחוש. והכי חשוב - אנחנו לא הילדים שלנו. ולכן לא נוכל באמת לצפות איך הם יפרשו, יחוו, או יתמודדו עם החוויה. זה היופי של טרנספורמציה בה כולנו משלבים ידיים בידיעה שאנחנו לא יודעים הכול.
מה אנחנו כן יודעים?
- אנחנו סומכים על עצמנו. אנחנו סומכים שנהיה יציבים מספיק ליצור רשת תמיכה וביטחון לילדינו כדי שיוכלו לשתף בקשת הרגשות והחוויות שהמעבר הביא איתו.
- גדילה מעל אגו – המנטרה שלנו היא ״אין גדילה באזור הנוחות ואין נוחות באזור הגדילה.״ יותר חשוב לנו לגדול, להתפתח, ולחוות מאשר להיות צודקים או מנצחים. ואכן, המעבר לכפר סבא היה אחד האירועים המכוננים שחווינו כמשפחה.
- אין טעויות, רק למידה. זוהי הנחה הנפוצה בעולם האימון האישי וגם בעולם האלתור התיאטרלי. הכוונה היא לא מילולית, אלא כעיקרון מנחה לזכור שמכל חוויות החיים (גם הכואבות ביותר) לומדים. הפוקוס הוא לא על ה"טעות", אלא על חילוץ הלמידה או המידע שהוא נותן. המנטרה הזאת מאפשרת לנו להעז לקחת סיכונים. הטעויות שעשינו מול הילדים, עזרו לנו להבין ולשפר את הורות שלנו.
- ״כן, ו…״ הוא אחד העקרונות הבסיסיים של אימפרוביזציה - לקבל את ההצעה של האחר ולבנות עליו. לומר ״כן, ו…״ לחיים פירושו להסכים להתנסות, לצאת מאזור הנוחות, להרגיש, לחשוף, להיות אנושיים ופגיעים ולחיות. אנחנו חיים פעם אחת ויש הזדמנויות שיגיעו לפתחנו רק פעם אחת. לומר כן למעבר עיר שלח אותנו לעולם חדש, לא מוכר, מרגש, מסעיר ומורכב.
- סקרנות וחדשנות. בן דודו של משחקיות, סקרנות מאפשרת לנו ללמוד עוד על עצמנו, הילדים, והסביבה. סקרנות מהווה את הפסקול של ההחלטה והשלכותיה וממקדת אותנו בכיוון של גדילה והתפתחות.
- גמישות. דארווין כתב שלא החזק או החכם ביותר הוא ששורד, אלא זה שמגיב בצורה טובה לשינוי. אנחנו מאפשרים הזדמנויות לילדינו ללמוד להסתגל לשינויים, להתגמש ולהתחדש. במקרה שלנו, כפר סבא ״כפתה״ עלינו להגמיש תפיסות עצמיות, הוריות ומשפחתיות ולפתוח את הראייה שלנו.
אז בפעם הבאה שאתם חוששים לקבל החלטה משפחתית, זכרו את הנקודות שהזכרנו ובהצלחה!
גלית רומנלי היא מאמנת אישית ודוקטורנטית למגדר. ד״ר עשהאל רומנלי הוא עו״ס ומטפל זוגי ומשפחתי מוסמך. יחד הם מנהלים את OwnUrsh!t ועוזרים לזוגות להתחתן מחדש על ידי לקיחת אחריות אישית.