האם אנחנו צודקים בסדרי העדיפויות שלנו? בעשור האחרון כששואלים ילדים והורים מה המקצוע הכי חשוב בבית ספר, התשובות חד משמעיות - מתמטיקה, אנגלית ומחשבים. השבוע מתקיימת בתיכונים בחינת הבגרות במתמטיקה, המלכה הבלתי מעורערת של הלימודים בבית הספר. אולי זו הזדמנות טובה בכל זאת לתת לעצמנו דין וחשבון, ואולי אפילו לעשות חשבון נפש.
המתמטיקה היא מפתח לעולם ההייטק
בהסתכלות על העולם שמסביבנו, אנחנו צודקים. אין ספק שהבעיות הגדולות של האנושות, דורשות יותר מאי פעם ידע עמוק ועשיר במתמטיקה, מדעים ומחשבים. בעיות הבריאות, איכות הסביבה, המחסור במזון ובאנרגיה, הביטחון האישי ואיכות החיים, כולן זקוקות למי שיפרוץ דרך ויסלול נתיבים חדשים. ברור לגמרי מדוע אנחנו כחברה משקיעים בפורצי הדרך הללו.
גם בהסתכלות כלכלית, שיקול הדעת שלנו הגיוני. מחקר של מכון אהרן מצא שמי שעובד בתעשיית ההייטק הישראלית, למד בתיכון מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ומחשבים. ההייטק הוא מנוע הצמיחה של ישראל, משם נובעת החדשנות הישראלית והשכר בהייטק גבוה מאוד. מי שמגיע לרמות גבוהות בתחומים הללו בתיכון מחזיק בידו מפתח לדלתות הללו בעתיד.
אבל, כמה מאתנו באמת יהפכו למדענים, או למפתחים של טכנולוגיות מתקדמות? כמה מאתנו ישתלבו בהייטק הישראלי שבו עובדים רק כארבע מאות אלף ישראלים? אז זהו, שבעידן של מחשבים ובינה מלאכותית, הטכנולוגיה חודרת לכל תחומי החיים. גם אם נהיה כלכלנים, רופאים, מעצבים, מוסיקאים או משווקים, נהיה זקוקים ליכולות בתחומים הטכנולוגיים.
מחקרי אורך של מרכז טאוב ומכון שורש הראו שמי שלמד חמש יחידות מתמטיקה מרוויח היום שכר גבוה מבוגר ארבע יחידות, גם בתחומים שאינם הייטק. כלומר, לא רק מהנדסים ומתכנתים, אלא גם עורכי דין שלמדו חמש יחידות מרוויחים יותר מבוגרי ארבע יחידות. זה קורה כי תעודת בגרות איכותית עם חמש יחידות במתמטיקה, מאפשרת קבלה לחוגים יוקרתיים ולמשרות מתגמלות.
בשנים האחרונות יותר ויותר תלמידים ותלמידות בוחרים בנתיב הזה. מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה הגיע לשיא של כל הזמנים והאוניברסיטאות הרחיבו את המקומות בתארים הרלבנטיים. בשנים הקרובות ייפרסו כיתות של מצוינות מדעית בחטיבות הביניים ברחבי הארץ, בדגש לפריפריה, כדי להרחיב את מעגל המצוינות ולתת הזדמנות לכל מי שנכון לאתגר.
הרווחה הנפשית של תלמידי 5 יחידות במתמטיקה גבוהה יותר
אבל רגע, מה לגבי האושר של הילדים? דווקא בגיל שבו הם בונים את הזהות שלהם ורוקמים יחסים חברתיים, כשהגוף והנפש שלהם סוערים, כלל לא בטוח שלכולם יתאים ללמוד עוד שש שעות שבועיות בכיתה אחת עם כל החנונים. הרי זה הגיל לבילויים ולתחביבים, מה ההיגיון להעמיס עליהם את הלחץ האינסופי שכרוך בלמידה ברמות גבוהות?
מעניין לגלות ממחקר של מכון מיטיב שהראה שמצבם הרגשי של תלמידי כיתות המצוינות וחמש היחידות הריאליות שונה משל שאר התלמידים. הם מקיימים יחסים חברתיים עשירים עם תלמידים שדומים להם, אבל לשם כך הם מקפידים על שגרת יום וניהול זמן ופחות נמצאים במסכים וברשתות החברתיות. יש להם קשיים ייחודיים, אבל במדדים השוואתיים, הרווחה הנפשית שלהם גבוהה יותר.
ובכל זאת, חשוב לקחת את הדברים בפרופורציה. יכולת מתמטית, מדעית וטכנולוגית היא כלי אינטלקטואלי חשוב ורב-עוצמה, העתיד של כולנו טמון בה. אבל, אפשר להשתמש בכלי הזה לטובה וגם לרעה, כדי להועיל לכלל וגם כדי לפגוע בזולת. לשם כך תלמידים חייבים לגבש תפיסה ערכית, מוסרית וחברתית עמוקה שנלמדת במקצועות ההומניים.
ומעל לכל, מי שחושב שבלי לימודי מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים אי אפשר להצליח בחיים, או להיות מאושר, הוא טועה. וגם טועה מי שחושב שלימודי המקצועות הריאליים הם תעודת ביטוח להצלחה ולאושר. מה שכן, בעידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים, ובמיוחד בישראל, מי שלומד בנתיב המצוינות הזה, משפר מאוד את סיכוייו לעתיד. שיהיה לכל התלמידים בהצלחה בבחינה במתמטיקה!
הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך.