"תהנו מכל רגע", "תהיי אסירת תודה שיש לך ילדים בריאים", "לא נעים, לא נורא", "כל דבר קורה מסיבה", "הורות היא האושר הגדול ביותר בחיים"... הורים רבים בימינו (בעיקר אימהות) "מופצצים" מכל עבר במסרים כגון אלה. מסרים מהם משתמע שאנחנו אמורים להיות שמחים וחיוביים כל הזמן, אבל אם להיות כנים, הם רחוקים מאד מלסייע ולעזור לנו. נהפוך הוא. ככל שהמסר רחוק יותר ממה שאנחנו מרגישים באמת, כך גדלה התחושה שהרגשות הקשים שלנו אינם לגיטימיים, שמשהו איתנו "לא בסדר" או, לחלופין, שהאנשים מסביבנו פשוט לא מבינים אותנו. כך או כך, זה משאיר אותנו מתוסכלים, כואבים ומאד מאד לבד.

מהי "חיוביות רעילה"?

"חיוביות רעילה" (toxic positivity) היא מושג חדש יחסית בפסיכולוגיה שמבטא את הלחץ הקיים בחברה המערבית המודרנית - להיות שמח וחיובי כל הזמן וללא קשר לנסיבות. אין ספק שיש יתרונות רבים לאופטימיות ולחשיבה חיובית. מחקרים רבים מעידים על כך שהיא תורמת לחיים טובים, מאושרים ובריאים יותר. אלא ש"חיוביות רעילה" לוקחת את החשיבה החיובית לקיצוניות ולהכללה גסה. היא אינה רק מדגישה את החשיבות של חשיבה חיובית אלא, במקביל, גם ממזערת או מתכחשת לכל רגש קשה ולא נעים.

בעבודתי הטיפולית עם הורים צעירים אני נתקלת בתופעה זו לא מעט. הורים משתפים בטווח גדול מאד של רגשות שמלווים את ההורות שלהם. לצד הנאה, התרגשות ושמחה, קיימים גם לא מעט רגעים של אמביוולנטיות, לחץ, חרדה, דיכאון ושחיקה. הבעיה היא, שבמקום לתת תוקף והכרה לרגשות אנושיים וטבעיים אלה, שמתעוררים בנו מעת לעת, הסביבה מציפה אותנו באמירות חיוביות ואופטימיות. הפחות גרועות שבהן נושאות אופי "קלישאתי" ושטוח והגרועות יותר אף נוטות לכיוון של שיפוטיות והאשמה.

כך או כך, גם אם כוונתו של הדובר היא חיובית ביסודה, הרי שבפועל אמירות שכאלה אינן מועילות. להפך. הן שוללות מההורה את ההכרה ברגשותיו האמיתיים ואת התמיכה האותנטית לה הוא זקוק על מנת להתמודד עם הקשיים.

התוצאות השליליות של "חיוביות רעילה"

הבעיה העיקרית ב"חיוביות רעילה" טמונה בכך שהיא גורמת לנו להרגיש כאילו הרגשות המורכבים והלא נעימים שלנו הם "לא בסדר". דבר זה עלול לייצר בושה, אשמה רצון להסתיר את מה שעובר עלינו באמת ותחושות קשות של בדידות וניכור. כאשר אנחנו לא מרגישים שהאנשים מסביבנו מבינים אותנו, מגלים עניין או נותנים מקום למה שבאמת עובר עלינו כרגע, זה גורם לנו להרגיש שאין לנו למי לפנות. 

איך נוכל להתמודד עם "חיוביות רעילה" בחיינו?

סביר להניח שכל אחד ואחת מאיתנו נתקל (או ייתקל) ב"חיוביות רעילה" בתקופה כזו או אחרת בחייו כהורה (ובכלל). אחרי הכול, אין לנו שליטה על המסרים של כולם כל הזמן. הבשורה הטובה היא, שאנחנו בהחלט יכולים לצמצם או למנוע את הנזק שהיא גורמת לנו. כיצד?  

ראשית, חשוב שנדע להבחין בין מצבים בהם מעורבים אנשים קרובים ומשמעותיים בחיינו לבין מצבים בהם מעורבים אנשים זרים או מכרים מהמעגל הרחוק. כאשר אדם זר או פחות רלוונטי עבורנו (האישה בסופר, הדודה הרחוקה...), אומר לנו משהו, שאינו נותן מקום להרגשה האמיתית שלנו כרגע, אנחנו יכולים פשוט לומר לו "תודה" או פשוט לא להגיד כלום ולהמשיך הלאה, מבלי לתת לזה "להיכנס" אלינו. אבל אם מדובר באדם שדעתו ותמיכתו חשובים לנו מאד, עדיף להתייחס ולטפל בכך. לאדם שכזה אפשר להסביר, למשל, שעל אף כוונתו הטובה - אמירות שכאלו לא באמת עוזרות לנו, ומה שאנו באמת זקוקים לו כרגע זה פשוט... הקשבה.  

בנוסף, חשוב שנוכל לזהות, בינינו לבין עצמנו, מיהם אותם אנשים בסביבתנו הקרובה, שאנחנו יודעים שלא יגיבו כלפינו באופן שיפוטי או ב"חיוביות רעילה". אנשים אליהם נוכל לפנות ולהיעזר בעת הצורך.

כאשר אלפי זרים ברשת אומרים לנו איך אנחנו אמורים להרגיש

בנוסף לאנשים שמקיפים אותנו ביום-יום, אחד ממאפייני התקופה בה אנו חיים הוא  כוחן של הרשתות החברתיות בחיינו. כך יוצא, שאנחנו חווים את ההורות שלנו בצל דעתם של עוד אלפי ומיליוני זרים גמורים ברשת. הבעיה היא, שכאשר אנחנו נהיים הורים ומרגישים בתוך תוכנו חוסר ביטחון, הערות סתמיות ואגביות שכאלה ברשת יכולות להישמע לנו חזקות ועוצמתיות במיוחד. תופעה זו עלולה לגרום לנו לתחושות של הצפה, לחץ וחרדה.

גם כאן, חשוב שנדע להתייחס להערות שכאלה במינון ובמידה הראויה. כאשר אנחנו נחשפים לאמירה כזו או אחרת לגבי האופן שבו אנחנו "אמורים" להרגיש, אנחנו יכולים לומר לעצמנו, שלא כולם יודעים מה באמת קורה בחיינו, מה הסיפור האישי שלנו, ושבסך הכול אנחנו עושים את הטוב ביותר עבור עצמנו ועבור ילדינו ברגע זה.

לפעמים, כאשר גם זה לא מספיק, אנחנו יכולים לנקוט באמצעי הגנה ושימת גבולות ברורה יותר. כמו, למשל, הגבלת החשיפה שלנו לרשתות החברתיות. בייחוד בתקופות רגישות בחיינו. חשוב שנוכל להגדיר לעצמנו מה הערכים שלנו, מה נכון לנו כרגע, ונבטח בקול הפנימי ובאינטואיציה שלנו.

"זה בסדר להרגיש לא בסדר"

לסיום, כהורים לילדים אנו זקוקים למרחב בטוח, שבו נוכל להרגיש שזה ממש בסדר לא להרגיש "בסדר" כל הזמן. ככל שנקבל תוקף ולגיטימציה לרגשותינו באשר הם, נחבור לאנשים שיכולים לספק לנו את זה, נתרגל את היכולת לספק זאת לעצמנו,  וגם נדע לסנן "רעשי רקע" מזיקים - כך נוכל להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעוד נכונו לנו.

הכותבת היא עו"ס (M.A), מנחת הורים מוסמכת, מומחית לגיל הרך. בעלת הקליניקה 'להורות נושמת'.