אם אתם מזדעזעים מהמחשבה על הילדים שלכם מקללים בקול רם, תכירו את אבי פיקלי, שלא רק מחליקה לבת השבע שלה את הקללות שהיא פולטת, אלא מעניקה לה רשות מלאה לעשות את זה. וכשתשמעו למה, יש סיכוי טוב שתשקלו לאמץ את הגישה שלה בעצמכם
רוב ההורים לא היו מתרגשים יותר מדי אם הם היו שומעים מבוגר מקלל לידם. אם זה היה קורה עם ילד בן 7 לעומת זאת, רוב הסיכויים שהם היו מזדעזעים ושולחים אותו לשטוף את הפה עם סבון. לכן, לא מפתיע שלא מעט גולשים בטיק טוק היו די המומים כשאמא אחת החליטה לחשוף שהיא מרשה לבת שלה לנבל את הפה בחופשיות - כל עוד זה בגבולות הבית.
אבי פיקלי, שנגמלה מהתמכרות לאלכוהול לפני חמש שנים ומעידה על עצמה שהיום היא חזקה מתמיד, עובדת בבר ונהנית מכל רגע בחייה עם בתה בת השבע מיילה ושני הכלבים שלהן. לא פחות מ-300 אלף גולשים עוקבים אחריה בטיק טוק, שם היא מפרסמת רגעים מחיי היומיום של המשפחה הקטנה.
לא מזמן, אחד מהסרטונים שלה זכה לכ-700 אלף צפיות, לאחר שבתה נזפה בה בצחוק לאחר שנתנה לה זוג גרביים לא תואמים - והשתמשה במילה שמרימה גבה אצל לא מעט הורים כשהיא יוצאת מהפה של בת שבע - "חרא". החדות וחוש ההומור של מיילה כבשו אלפים ברשת, אבל הגולשים לא יכלו שלא לשים לב לקללה העסיסית שהיא שחררה ולתגובה האדישה של האם. הם הניחו שזה פשוט משהו שהיא מרשה לבת שלה, וכמה גבות הורמו.
מאוחר יותר באותו יום, הסתבר שזה נכון. אבי פרסמה סרטון נוסף שבו היא סיפרה על נקודת המבט שלה על נושא הקללות, ואישרה שהיא מרשה למיילה להשתמש בקללות בבית. "אני מרשה לה לקלל, ואני מאוד בטוחה בסגנון ההורות שלי", הצהירה אבי, וסיפרה איך הכל התחיל. "לפני שנה-שנתיים, החלטתי שאני רוצה להיות זאת שתלמד את הבת שלי את ההקשר של קללות", היא הסבירה, "בבית שלי הן נקראות 'מילים של בית', כי זה מה שהן - מילים שמותר להשתמש בהן רק בבית. אני נותנת לבת שלי רשות להשתמש בהן, ואני יכולה לקחת בחזרה את הרשות הזאת בכל רגע - למשל אם היא אי פעם תשתמש במילה כזו כדי להעליב או להיות רעה כלפי מישהו אחר או אפילו כלפי עצמה".
מסתבר שהשיטה של אבי הוכיחה את עצמה מצוין עד עכשיו. "אתם יודעים מה הקטע הכי משוגע? מאז שאני מלמדת את הבת שלי את ההקשר הנכון ומרשה לה להשתמש במילים של בית, זה מעולם לא גרם לשום בעיה", היא העידה, "היא ילדה קטנה ומנומסת שתמיד מתנהגת יפה, מקבלת ציונים טובים ומתנהגת בכבוד למורים ולחברים שלה לכיתה. היא אף פעם לא עשתה בעיות".
לדברי אבי, מאז ומעולם היה חשוב לה שהבת שלה תוכל לסמוך עליה ולהרגיש בנוח לדבר איתה כשמשהו מכביד עליה - כי היא לא זכתה ליחס כזה בתור ילדה. "החלטתי על ההתחלה שאני תמיד אתן מרחב בטוח לבת שלי, שהיא תוכל לבוא אליי עם כל דבר שהוא, בלי לפחד שאני אכעס עליה", היא אומרת.
אחת מהדרכים של אבי ליצור עבור בתה את המרחב הבטוח הזה, הייתה להרשות לה לקלל בבית, מתוך הבנה שבמוקדם או במאוחר מיילה בכל מקרה תשמע את הקללות האלו מילדים או מבוגרים אחרים או אפילו ברשת, ותחחיל להשתמש בהן בעצמה. "אני יודעת שלא כולנו גדלנו ככה. גם אני לא, אבל אני בוחרת לשבור את מעגל הקסמים הזה, ואני מקווה שזה יעזור".
ילד בן חמש שונה מילד בן 15
הגישה של אבי התקבלה בתמיכה גדולה ברשת, כשמאות מגיבים שהסכימו שאין נזק בכמה קללות אם אין מאחוריהן כוונה רעה: "כל הכבוד לך, אמא! זאת בסך הכל עוד מילה!", שיבח אחד הגולשים. "אני לא רואה פה שום בעיה. אם לא נותנים להם להתבטא בסוף זה מצטבר, בחרת בדרך מעולה", הוסיפה עוד גולשת. "גם לי הרשו לקלל כשהייתי ילדה. אנשים שנאו את ההורים שלי על זה, אבל מעולם לא קיללתי אף אחד בחוץ או השתמשתי במילים האלו כדי להעליב מישהו", סיפרה עוד גולשת מניסיונה.
גולשים אחרים אימצו בשמחה את הגישה של אבי: "אני מתה על הביטוי 'מילים של בית'. חיפשתי מילה טובה יותר לזה מאשר 'קללות'. אלה קללות רק אם משתמשים בהן בכוונה רעה", שיבחה אחת הגולשות. "אני בהריון, ואני רושמת לי את זה", הוסיפה עוד גולשת, ואחרים שיתפו גם בשיטות דומות משלהם: "כשהילדים שלי היו קטנים יותר, הרשיתי להם לקלל 10-15 דקות כמה פעמים בשבוע. מעולם לא היו לי איתם בעיות מחוץ לבית", כתבה גולשת אחת, ועוד גולש אמנם לא השתכנע עד הסוף, אבל התרשם מהדרך שאבי בחרה: "אני לא מרשה לילדים שלי לעשות את זה, אבל כל הכבוד לך. זאת דרך מעולה ללמוד את הילדה שלך איך להתנהג בבגרות כבר עכשיו".
ומה דעתם של המומחים? הם קצת פחות נחרצים. בארגון רופאי הילדים האמריקאי טוענים כי "שימוש בקללות או מילים 'מלוכלכות' הוא התנהגות כמעט נורמלית מבחינה התפתחותית בילדות ובתקופת ההתבגרות המוקדמת". לפי אתר ההורות Very Well Family, חשוב יותר להבין מהי הסיבה שממנה נובע השימוש בקללות: "ילד בן 5 שחוזר על מילה ששמע באוטובוס שונה מאוד מילד בן 15 שמקלל מורה", מסבירים שם, ואכן, בסרטון של אבי קל להבחין שבתה רק צוחקת ושהקללה שלה לא נועדה לפגוע באף אחד.
אתר ההורות האוסטרלי Raising Children Network מספק כמה סיבות לכך שילדים עלולים לקלל: "ילדים צעירים מקללים לעתים קרובות כי הם חוקרים את השפה. הם עשויים לבדוק מילה חדשה, אולי כדי להבין את משמעותה [...]. השימוש בקללות עלול לנבוע גם מניסיון לבטא תחושה כמו תסכול. לחילופין, יכול להיות שהם אומרים את המילה פשוט כי היא נשמעת מצחיקה או מקבלת תגובה, או כי הם מחקים אדם אחר".
חשוב ללמד את הילדים שישנן נורמות חברתיות מסוימות שעליהם לפעול לפיהן בפומבי, ושקללות עלולות לגרום להכניס אותם לצרות. לדברי ד"ר יוג'ין ברזין, זה לא אמור להיות קשה במיוחד, שכן ילדים יודעים, למשל, שהם לא יכולים ללכת לבית הספר בלי מכנסיים - ואותה הבנה אמורה לפעול בעניין הקללות.
ולמרות התגובות החיוביות של רוב הגולשים על הסרטונים של אבי, יש מומחים שגם מחמירים יותר. העובד הסוציאלי והפסיכותרפיסט שון גרובר המליץ במאמר שכתב בתחום במגזין Your Teen שלא לאפשר לילדים בגיל יסודי ומעלה לקלל בבית, כי "ההתנהגויות של ילדים צעירים הופכות לדפוס התנהגותי בעולם. ילדים קטנים אינם מסוגלים להבין מה מתאים בסביבות שונות". לטענתו, יש להרשות קללות בבית רק נערים בגיל תיכון ומעלה, ורק בתנאי שהם לא פוגעים באף אחד.