שנת הלימודים בבתי הספר נפתחה בחגיגיות, אך נראה שהמחסור במורים והאתגרים עמם מתמודדת מערכת החינוך לא נותרו מאחור. את ההשלכות אפשר לראות כבר בשטח. מדיווחים על ביטול לימודים בימי שלישי בכיתות ח׳, דרך כיתות בלי מחנכות ועד לסיום לימודים בשעה מוקדמת – תמונת המצב שההורים ראו השבוע הדאיגה אותם.

מורן, אמא לילד בכיתה ח׳ בגימנסיה בתל אביב, הופתעה לגלות השבוע שביום שלישי הוא נדרש להישאר בבית ולא להגיע לבית הספר. "יומיים אחרי תחילת השנה הוא הגיע הביתה עם מסמך ואמר לי לחתום. במסמך ביקשו את אישור ההורים לצאת באופן קבוע ימי ג׳ לפעילות חברתית לימודית. זה היה נשמע לי מוזר ואמרתי שאני לא חותמת על זה כל עוד אין לי מושג על מה מדובר", היא מספרת, "דיברתי עם המחנכת שאמרה לי שנקבל הסבר ביום הורים שמתקיים רק ב-19.9".

>> הייאוש במערכת החינוך: "אנשים פשוט לא רוצים לבוא לתחום הזה"

בנה הסביר לה שבבית הספר אמרו לו להישאר בבית כבר ביום שלישי הראשון. "הילד אומר לי ׳אמא אין מחר בית ספר׳. הוא מספר לי שנקבעו לילדים שיחות אישיות ביום שלישי הזה וגם בשלישי בשבוע הבא, ולכל מי שאין שיחה אישית אמרו לא לבוא. אבל מה זאת אומרת? שיחה אישית זה עשר דקות או רבע שעה, למה לבטל יום שלם של לימודים? מה זה הסיפור הזה, הם היו עכשיו בחופש חודשיים, יומיים בבית הספר וכבר ביום שלישי יישארו בבית? וגם בשבוע הבא? מתי תתחיל הלמידה הפעילה הזו?", היא תוהה, "אני לא מאמינה שהילד לא הולך לבית הספר כשהיינו חודשיים איתו בבית. אני עובדת וזה ממש לא מתאים לי שזה יהיה ככה בכל יום שלישי".

הובהר להם שבקרוב תתחיל תוכנית הלמידה הפעילה, ומדובר בביטול של לימודים בימי שלישי באופן חד פעמי במשך שבועיים. "לא קיבלנו שום הסברים. הנחיתו את זה עלינו מלמעלה, בלי הסברים שיתוף או שקיפות. המציאות היא שכרגע יש ילדים בעיר שאין להם בית ספר פעם בשבוע", היא אומרת ומדגישה, "אני חושבת שזה קשור למחסור במורים, אבל מה שנורא פוגע זה חוסר השקיפות. הם יכלו לומר ׳הורים יקרים כפי ששמעתם יש מחסור במורים וזה לא סוד, בתחילת השנה יהיו ימים שאין מורים ואין מערכת אז יצרנו תכנית שנקראת למידה פעילה׳. בפועל הם פשוט לא אמרו כלום. גם שבוע הבא אנחנו לא יודעים מה יהיה כי לא אמרו מתי תתחיל הלמידה הפעילה".

"המערכת בפשיטת רגל מוחלטת"

הורים נוספים שיתפו בטוויטר על בעיות שצפו עם פתיחת השנה. "חינוך בישראל: בת בכורה, כיתה ח' - אין מחנכת, אז היועצת הפדגוגית ומורה אחר יחנכו כל אחד חצי כיתה.  שיעורי גאוגרפיה בוטלו, כי אין מורים לגאוגרפיה. בכלל", כתב יהונתן רווה, "בת אמצעית, כיתה ו' - 2 מחנכות ל-3 הכיתות בשכבה. מצב נהדר לעומת בית הספר השני בשכונה, בו יש מחנכת אחת לכל 3 כיתות ו'". בתי הספר המדוברים לדבריו הם תיכונט, בית צורי ורמת אביב ג׳. "המערכת בפשיטת רגל מוחלטת".

  

והוא לא היחיד שנתקל בבשורות שכאלו. "שני הגדולים שלי פתחו היום את שנת הלימודים בחטיבה, הוא בכיתה מדעית והיא בכיתת מחשבים. שניהם התבשרו חגיגית ש׳אין השבוע מערכת שעות׳ (לא הספיקו להכין) וכי לא באמת יתקיימו לימודים. כל השבוע הם יסיימו ב-11:45, וכנראה זה יימשך עד ראש השנה", כתב הצייצן דג הכסף, "מחסור גם במורים. מחפשים בפייסבוק. זה האסון שלנו".

 

 

אביב, מורה שעזב השנה את התחום אחרי 7 שנות הוראה, מנסה להרגיע את החששות. "אני חושב שאין באמת מחסור במורים ויש הקצנה מסוימת של הסיטואציה. זה נכון שחסרים אלפים בודדים של מורים אבל מדובר באחוז אחד מכל המערכת", הוא טוען. "הבעיה היא במקצועות ובמקומות מסוימים. בפריפריה חסרים מורים במקצועות מדעיים כמו פיזיקה וכו׳, ובתל אביב ובמרכז אכן חסרים מאות מורים ומחנכים. הגענו למצב הזה כי מי שלומד מקצוע מדעי בפריפריה יעדיף להרוויח כסף במרכז, ובמרכז המגורים יקרים והשכר לא מאוד גבוה. הבעיות לא גורפות אלא נקודתיות".

נכון להיום, על פי דיווחי מנהלי המחוזות ומנהלי בית הספר, חסרים 944 מורים וגננות. עיקר המחסור הוא בחינוך היסודי במחוזות תל אביב והמרכז, שם גם הצפיפות בכיתות היא הגבוהה ביותר. עם זה, הנתון הזה אינו כולל את המקרים בהם מורים ממלאים את מקומם של מורים מקצועיים, וכן את המקרים בהם מורה מחנך שתי כיתות במקביל.

לדעתו של אביב הכל מתחיל ונגמר בבעיית הריכוזיות של התחום. "זו מערכת ריכוזית שמנוהלת בצורה אחידה בכל הארץ. מורה למחשבים באופקים ובתל אביב למשל, ירוויח אותו שכר. זה לא הגיוני שעובד ב-2 מקומות שונים עם צרכים וביקוש שונה ירוויח אותו דבר. שכר אחיד וניהול ריכוזי יוצרים עיוותים שמשפיעים במקומות ומקצועות שונים", הוא אומר.

השנה הוא החליט לעזוב את ההוראה. "לא עזבתי כי רע לי או כי השכר לא היה טוב, אבל אני עוד אחד שנכנס לסטטיסטיקה של מי שלא הצליח להגשים חלומות במערכת החינוך. הייתי תקוע בתחושה שאין איך להתקדם ואני יוצא החוצה למקומות בהם יעריכו את הערך שלי יותר", הוא משתף, "עזבתי כי הגעתי לתקרת זכוכית ואני לא מתחרט. כבר כמה שנים ידעתי שלא אישאר הרבה זמן".