הבוקר קמנו מחדש ללחץ ולחרדה המוכרים: מקלטים, אזעקות, חשש מהלא נודע. המצב אמנם מוכר לנו הישראלים, אך מפלס החרדה והפחד חוזרים בכל פעם מחדש, לעיתים בעצימות גדולה יותר. לפניכם 10 טיפים ושיטות להפחתת החרדה, גם עבור ההורים וגם עבור הילדים, שנמצאים היום בבית – בין אם בגלל במצב, ובין אם בגלל חגיגות ל"ג בעומר.
ראשית: הסבירו לעצמכם את שאתם חשים – קודם לעצמכם כהורים, ואז דברו על כך גם עם הילדים. דרגו - חפשו שמות מתאימים לתחושות שלכם, ודרגו את העוצמה שלהם על "סרגל וירטואלי" (לדוגמה: אני מפחד ברמה של 6 מתוך 10, או אני כועס ברמה של 9 מתוך 10). אחרי הגדרתם את העוצמה, עשו את הפעולות הבאות ובסוף חזרו לדרוג וראו האם ועד כמה הופחתו.
- הסבירו לעצמכם ולילדים שלכם את העובר, במילים פשוטות, ותוך שילוב בין אמירות כנות לבין שמירה על אופטימיות והרגעה.
- שבו עם הילדי ותרגמו את הרגש שלהם למילים. הקפידו להשתמש במילים מאוזנות ומתונות, הימנעו ממילים קיצוניות או אלימות.
- התנתקו ממסכים - צריכת מידה גבוהה מדי של מידע ותקשורת מגבירה את עוצמת המתח והלחץ – נסו לצרוך חדשות במידה, עם עדיפות לקריאת מידע ופחות טלוויזיה או רדיו.
- שמרו על שגרת חיים רגילה ככל האפשר, תתלבשו ואל תישארו בפיג'מה, תאכלו יחד ארוחות בזמנים הרגלים, נסו לשלב ככל האפשר ביום פעילויות שאינן קשורות למצב.
- שלבו פעילויות מעלות חיוך, מרגיעות ומהנות – את כל בני המשפחה. במידה ואתם בבית עם הילדים – חפשו פעילויות שנעימות לכולכם (תחרות שירה, בדיחות, משחקים משתפים, או עריכת ספורט על השטיח במשותף).
- שבו עם המשפחה או החברים במקומות שאתם חווים כבטוחים ונעימים – בבית, או מחוצה לו, במידה ואתם מתגוררים באזורים שמאפשרים זאת.
- במידה ואתם גרים באזור מרובה בטילים ו'צבע אדום' ואתם חשים מתח רב מדי, במידת האפשר הרשו לעצמכם לנסוע מחוץ לאזור המתיחות והטילים – לזמן מה.
- שימו לב לתחושות שלכם ושל הילדים שלכם – וכיצד התחושות מפעילות אתכם. במידה ואתם או הילדים חשים רמה גבוהה של מתח או פחד, נסו לערוך במשותף פעילויות מרגיעות, כמו שנציע בהמשך.
- נשימות - נשמו באופן רגוע נשימות עמוקות והקפידו בעיקר על הוצאת אוויר איטית - נשמו פנימה כמו שאתם מריחים פרח, הוציאו אוויר כמו שאתם מכבים נר או מנפחים בלון.
- דמיון מודרך - צרו עם הילדים סיפור משותף שבו אתם נמצאים יחד ב'מקום בטוח' – מקום שנעים ומוכר לכם, מהחיים או מהדמיון, דמינו כיצד אתם נמצאים בו – תוך שימוש בחושים שונים, כיצד הסביבה נראתה במקום הבטוח הזה, איזה צלילים יש מסביב, מה הטמפרטורה... אפשר לספר לילדים שלנו סיפור על המקום הבטוח, ואפשר גם להציע להם שהם יספרו לכם סיפור שכזה.
זכרו, אחד הדברים שמשפיעים באופן המירבי על חוסן של ילדים, הוא התגובה שלנו ההורים. אם אנחנו כמבוגרים נצליח לגייס חשיבה רציונלית ורגועה, לדבר על המתחולל ולהרגיע את עצמנו וגם את הילדים שלנו, ניצור תחושת חוסן משפחתית, שתשפיע ותסייע על כולנו.
הכותבת היא פסיכולוגית ארצית במכבי שירותי בריאות.