בשבוע שעבר כתב הכתב הצבאי של חדשות 12, ניר דבורי, בטוויטר: "משהו שחימם לי את הלב: שדרות קובעת שיא אישי ומרשים, כשהיום עברו 32 תלמידים את מבחן המחוננים של משרד החינוך. לפני שנתיים נרשמו שם בקושי חמישה מחוננים. זו תוצאה של עבודה קשה והשקעה אישית וקבוצתית בתלמידים שגילו פוטנציאל והיה מי שהרים אותם. כל הכבוד".
הדיון הזה במבחני הכנה למחוננים, המבחן שקובע בכיתה ג' האם ילדכם מאובחן על פי קריטריונים של משרד החינוך כמחונן, זוכה כבר שנים לביקורת מקיר לקיר.
הרוב יאמרו שמבחני ההכנה הם לעשירים בלבד, ושמי שמחונן באמת לא צריך הכנה מוקדמת. יהיו גם שיצביעו על הבעייתיות בה רק קומץ ילדים נבחר לתוכניות האיכותיות למחוננים, ועם זאת רבים נבחנים וחשים תסכול ואכזבה.
אני פגשתי את ההתלבטות הזו לראשונה שבני היה בן חמש. עד אז לא הבנו שיש משהו חריג ברמת התפיסה שלו, וכיאה לילד ראשון ולהורים לא מנוסים, פשוט חשבנו שהילד חכם.
הפעם הראשונה שהבנו שאנחנו מתמודדים מול משהו שהוא לא רגיל, הייתה בנסיעה שגרתית. אני פלטתי משהו על לוח הכפל, הוא שאל מה זה, ואני ואבא שלו הפטרנו שהוא ילמד את זה בכיתה ג', ושהוא לא צריך לדאוג. אבל הילד התעקש, אז הסברתי, הסבר בסיסי ביותר. למחרת הוא כבר ידע את לוח הכפל בעל פה.
כשהתחלתי לברר על מבחני מחונני ודרכי הקבלה אליהן בכיתה א', התייעצתי עם המון גורמים. היו כאלה שטענו שהילדים לא צריכים הכנה מוקדמת, ומספיק לקרוא איתם ספרים. היו אחרים שטענו שמספיקה הכנה נקודתית לפני הבחינות, עם ערכות שנמכרות באינטרנט (במחיר שווה לכל נפש), והיו את הקורסים. אלו שהביקורות טוענות שהם מסחטת כסף ותו לא.
אחרי המון התלבטויות, הבנו שהפער של הילד בין השכל לבין הרגש הוא גדול. זה קורה להרבה מחוננים אגב, הם מסוגלים לעבור את הבחינה, אבל המצב הנפשי שלהם לא יאפשר זאת.
תארו לכם את הסיטואציה הבאה: המבחן הראשון שילדיכם יתקל בו בחייו יהיה מבחן שלב א' למחוננים, הנערך במסגרת בית ספרית. כל הילדים נבחנים, המבחן הוא אמריקאי (עוד קונספט שהם ככל הנראה מעולם לא ראו), וכולם יודעים מה זה קובע: מי חכם ומי לא.
ילדים מחוננים הם לרוב פרפקציוניסטים. גם אם ידעו את התשובה, הפחד מהטעות פשוט ישתק אותם, במיוחד כשהם מבינים שיש ציפייה שהם יעברו את הבחינה.
בהכירי את ילדי הפרטי, ומתוך הבנה שאני מעוניינת שיחשף כמה שיותר מוקדם לתכנים המרכיבים את המבחן, כדי שבמועד הבחינה הוא יגיע רגוע, ושהפחד לא ישתק אותו- החלטתי לקחת את הקורס. אותו קורס אגב, שילדי שדרות לקחו.
בקורס עצמו, הילד שלי פגש עוד ילדים, מכל הארץ, ופתאום הוא שם לב שכולם באותה רמה. פתאום יש אתגר ועניין, מה שאין לו בבית הספר. ענת המדריכה לימדה אותם בסבלנות ובעניין, והם ישבו מרותקים. גם בקורונה כשהמפגשים השבועיים עברו לזום, היא הצליחה להחזיק אותם דרוכים וקשובים במשך שעה מול המסך- אתגר לא פשוט בכלל.
אבל מה לומדים? לכאורה את החומר לקראת הבחינות שכולל בעיות מילוליות בחשבון, ניתוח קטעי קריאה, סדרות ותרגילי חשבון בrמה גבוהה. אבל היה מעבר. ענת פשוט לימדה אותם איך לומדים. תתפלאו אבל בבית הספר כמעט לא מלמדים אותם לנתח טקסטים, בטח לא בכיתה א' או ב'. לא מלמדים אותם להוציא מהמשפט את האינפורמציה החשובה שתעזור להם לפתור את התרגיל. פשוט לא מלמדים אותם לחשוב.
גם אנחנו ההורים, לא תמיד יודעים ללמד את טכניקות הלמידה האלו, ולכן הרבה פעמים, כשהורים ניגשים מספר שבועות לפני המבחן ורוכשים ערכות- לא תמיד הם יודעים להסביר לילדים אילו טכניקות יעזרו להם, מה שבבתי הספר הללו יודעים לעשות.
אני אחסוך לכם את השאלה: הילד עבר ואובחן כמחונן. האם הוא היה עובד בלי ההכנה? עם יד על הלב- אני לא יודעת. לא כי אני לא מאמינה שהוא באמת מחונן (אם לא הייתי חושבת ככה, מראש לא הייתי נרשמת לקורס), אלא כי אני יודעת שהמעמסה הנפשית הייתה מכריעה אותו.
האם השיטה של מבחני מחוננים היא שיטה טובה- לא. האם משרד החינוך נדרש לעשות בדק בית יסודי, ולמצוא שיטה אחרת, שתאפשר לשים את הזרקור על עוד ילדים, שטובים בדברים אחרים- חד משמעית כן, ואולי ד"ר יפעת שאשא ביטון תשכיל להבין זאת. אבל בינתיים יש כאן אוכלוסייה שלמה שלא מוצאת את מקומה בבית הספר, וצריכה את הימים האלו כמו אוויר לנשימה.
ובאשר לכסף- כן, זו הוצאה כבדה, והיא דורשת מרבים מאיתנו להצטמצם. לא חייבים את הקורס אגב. יש גם אופציה לרכישת מנוי לתוכנה, שניתן לתרגל בה מסספר שבועות עד חודשים לפני המבחן, והעלויות הן משמעותית הרבה יותר נמוכות. לכל מסגרת יש את התמחור שלה, ושווה לעשות סקר שוק בהתאם ליכולת שלכם.
אבל על דבר אחד אני חושבת שלא כדאי להתפשר וזה על הכנה. כמו שהקונצנזיוס אומר שלמבחני פסיכומטרי תחסכו ותשלמו כמה שצריך- כדי להבטיח לעצמיכם אפשרויות רבות יותר בקבלה לאוניבסיטה, כך, לעניות דעתי, יש לנהוג עם ילדים שיש להם סיכוי טוב לעבור את המבחן, ולקבל תכנים שהם לא יכולים לקבל בבית הספר.
נתוני המרכז לאיתור מחוננים, הקשו על תושבי הפריפריות לעבור בשנים האחרונות את מבחני האיתור (בעבר מעבר המבחן היה ביחסיות אזורית, אך לפני מספר שנים שינו את אחוזון מעבר המבחן לארצי, ומאז ערי פריפריה רבות מתקשות למלא את כיתות המחוננים). לפני שבוע, עם הבנה של ראש העיר, שהכנה למבחני מחוננים היא הכרחית- נשברה תקרת הזכוכית.
ההכנה למבחן אינה הופכת ילד לא מחונן לילד מחונן, אלא עוזרת לילדים המחוננים לבטא את עצמם בצורה הטובה ביותר במבחנים. עד שתשנה השיטה.