כשהפודקאסט "היסטוריה לילדים" בכאן, של יובל מלחי, הפך להיות הצלחה היסטרית בקרב הילדים וההורים שלהם, וגרם ללא מעט ילדים פשוט לאהוב היסטוריה, הקריה האקדמית אונו פנתה למלחי בבקשה לייצר את אותו עניין בילדים באמצעות פודקאסט, והפעם בנושא משפטים. "בהתחלה חשבתי לעצמי שזה בטח לא יהיה מעניין", אומר יובל מלחי, "אבל בסוף ילדים אוהבים סיפורים, ואפשר ליצור סיפור שיכולים להתחבר אליו". כך נוצרו הדמויות תום ומאיה, שני ילדים שנתקלים בסוגיות ובעיות שונות, פוגשים אקדמאים שמסייעים להם להבין את הבעיה ולפתור אותה בדרך יצירתית. הקהל שאליו פונה הפודקאסט הוא משפחות עם ילדים מגיל 6 ומעלה על אף שמלחי מציין כי יש ל"ילדין" לא מעט מאזינים בני 4.
תוך זמן קצר, הפודקאסט "ילדין" הפך גם הוא לאחד הפודקאסטים הפופולריים בקרב הילדים בישראל ביחס של כמות האזנות לפרק, מלחי מספר שכל פרק שיוצא זוכה לאלפי האזנות תוך מספר ימים, והסדרה כולה מסתכמת במאות אלפי האזנות, מספר בהחלט מכובד לפודקאסט ישראלי.
איך מצליחים לרתק ילדים צעירים בנושא שיכול להיות מאוד לא נגיש ואפילו משעמם?
"בגלל שבכל פרק יש סיפור מתח, כל מי שמתחיל להאזין לפרק, יסיים להאזין לו, גם אם זה יהיה יותר מאוחר. הסיפור מעניין ומשעשע, אני תמיד מכניס בדיחות לפרקים, ומאוד מזכיר להם את העולם שמוכר להם כמו המורה רחלי, אפילו את השמות למורים אני בוחר על פי השמות של המורים של ילדיי".
"כדי להסביר משהו בפשטות, אתה חייב להיכנס לעומקם של דברים"
מלחי משתף ומספר כי בכל פרק מושקעת הרבה מאוד עבודה. "לוקח זמן למצוא נושא ולהעלות רעיון לסיפור ולחבר אותו לנושא, מומחה לראיין אותו, וגם עריכת הסאונד מאוד מוקפדת. בדרך כלל אחרי שאני מראיין מומחים מאקדמיה אני מחבר טקסט שיכול לתווך את הפרק. לדוגמא בפרק הראשון של העונה הנוכחית ראיינתי את זאב קאסו, עו"ד וגם ראש מינהל התוכנית ליוצאי אתיופיה, במהלך השיחה דיברנו על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ויצרתי פרק שבו לילדים יש בכיתה ילדה ממוצא אתיופי ולא מקבלים את אימא שלה לעבודה במפעל מיצים, והילדים הולכים לדבר עם בעל המפעל, ולומדים באמצעות המפגש הזה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, דרך סיפור עם ערך משפטי ואלמנט של מתח, תמיד יש סוף לסיפור, סוף טוב. הורים מספרים לי שהם בעצמם לומדים לא מעט על סוגיות משפטיות מהפודקאסט".
וכשמדובר בסוגיות יותר מורכבות?
"אחד הפרקים בעונה האחרונה היה בנושא חוזים, מה קורה כאשר אדם חותם על חוזה והוא לא מבין עברית, וסיכמו איתו בעל פה משהו אחד וכתבו משהו אחר בחוזה. הייתי צריך לקרוא פסקי דין, לנבור קצת בתיקים בבתי משפט ולהבין את הסוגייה המשפטית לעומק. כדי להסביר משהו בפשטות, אתה חייב להיכנס לעומקם של דברים. נעזרתי בפרופ' ג'ודי ברודר מהקריה האקדמית אונו, ערכנו המון שיחות כדי להבין ולדייק את המילים".
אתם מתייחסים לנושאים הקשורים לרפורמה המשפטית?
"זה חלק מהחיים שלנו ועשינו לדוגמה פרק שמסביר את המושג 'חופש הביטוי' ועל האחריות שיש לנו, אלו נושאים שנוגעים במהפכה המשפטית, כי אנשים כותבים בטוויטר כל מיני דברים קשים, אבל הם נוגעים בצורה מאוד עדינה. יש לנו מאזינים שמגיעים מכל הקשתות, מאזינים ערבים ודרוזים, חרדים ודתיים שכתבו לי שאני פונה לכל עם ישראל ולא רק לקבוצה קטנה כזו או אחרת, לי חשוב החיבור והאיחוד וזה מה שעושים בפודקאסט, תום ומאיה פוגשים ילדים מרקעים שונים, לא רק עורכי דין ומשפטנים".
באילו נושאים לא תגעו?
"נושאים שקשים לעיכול עבור ילדים, כמו לדוגמא רצח. באחד הפרקים מישהו גונב איגואנה והילדים מוצאים את הגנב ולומדים על גניבה ועל העולם הפלילי, אבל לא נכנסים עמוק לזה. יש נושאים שיש עליהם מחלוקות כמו ההפגנות ואנחנו פחות רוצים לגעת כי לא תמיד אתה יודע מי ישמע מה, אנשים שומעים מה שרוצים לשמוע. נושאים אחרים כמו פשיטת רגל, קצת רחוקים מהם. היו לנו כמה פרקים שניסינו לכתוב, ראינו באמצע הפרק שזה לא מתחבר והתחלנו מחדש".
בדרך להיות אחד הפודקאסטרים המובילים בישראל, וודאי לילדים, השלים מלחי תעודת הוראה בהיסטוריה, וגם שידר שירים חסידיים בתחנת רדיו בניו יורק. חבר טוב בשם רני שחר, שהיום גם מפיק את רוב הפודקאסטים של מלחי, הציע לו לעשות פודקאסט, והשאר כמו שאומרים, היסטוריה. "אני מאוד אוהב היסטוריה ואני אוהב את כל האלמנטים שיש בהפקת פודקאסט מהמחקר ועד העריכה, אבל לפעמים אתה עושה משהו ולא יודע איך יתקבל וזה תפס הרבה יותר ממה שציפינו. ייאמר לזכות הקריה האקדמית אונו שהיא נתנה לנו יד חופשית ליצור, וכשיש חופש לאמן יוצאים מזה דברים ממש טובים".