הדיירים: זוג בשנות ה-40 לחייהם פלוס שלושה ילדים. בני הזוג הם אנשי העולם הגדול שחשוב להם סגנון חיים.
הדירה: פנטהאוז חדש יחסית, ממוקם בבניין רב קומות באזורי חן בתל אביב, בקרבת הים. שטח הדירה כ-160 מ"ר פלוס שתי מרפסות - האחת יוצאת מהסלון, והשנייה צמודה למטבח (שתיהן יחד בגודל של כ-100 מ"ר).
החזון: ליצור דירה שונה לגמרי מהמקורית - הן במראה והן באווירה. דירה בגוונים בהירים עם קווים נקיים, אך יחד עם זאת לא סטרילית וקרה, כל זאת ללא שינויים דרמטיים במבנה הדירה.
בדירה המקורית היו חלונות ופתחים לא מסוגננים בצבע אלומיניום ותריסים כהים שהיו מוגפים רוב הזמן, דבר שיצר מחסור באור טבעי. בנוסף, המרפסות היו ריקות ומוזנחות. במרכז המטבח היה אי ענק ולא פורפורציונלי בצבעים לא מתאימים. המטבח עצמו היה בצבע בורדו בשילוב ירוק מזעזע. הקירות בדירה בצבע חאקי - חרדל. כמו כן, התאורה הייתה גרועה, המסדרון ארוך, חשוך ולא מנוצל. הכניסה לבית הייתה סתמית ללא מבואה, והחלוקה של החללים הייתה לא נכונה.
עלות השיפוץ המבני: כ-300 אלף שקלים, שכוללים את החלפת התשתיות והחלונות (החלפת פתחים). לא כולל את הריהוט, את התאורה ואת ההשקעה במרפסות.
משך השיפוץ: שלושה חודשים.
השיפוץ: פיוז'ן עיצובי
כל החלונות והתריסים הכהים נהרסו והוחלפו בחלונות מפרופיל ברזל בלגי בגוון שמנת, הפתחים והחלונות - כולם באותו הסגנון. הפתחים שונו כך שידגישו את החוץ ואת הנוף לים. השינוי העניק לדירה מרחב חדש, בקונספט של וילה על הגג.
חדר העבודה הפתוח לסלון, נתחם במחיצה עם דלת מפרופיל ברזל בלגי בדומה לחלונות - מה שאפשר הפרדה בין חדר העבודה לסלון מחד וחיבור לבית מאידך. הריצוף בדירה הוא אבן חלילה (אבן ישראלית) בצבע בהיר.
המטבח הפך לנקי ובהיר, וממנו יציאה למרפסת מטופחת המשמשת כפינת ישיבה לקפה של הבוקר מול הנוף הפתוח. בנוסף, בנינו שלושה עמודי גבס עם תאורה שקועה, שתוחמים את המטבח מבלי לנתק את קשר העין ורצף החלל בין המטבח לסלון. במטבח הוצב שולחן אוכל עליו פלטה דקה שעשויה חומר סיננטי, מעוטרת פסים צבעוניים - הכיסאות מפלסטיק בצבעי השולחן.
פינת האוכל: מורכבת משולחן עם לוק של רהיט משומש - טקסטורה של עץ גס ולא מעובד. בנוסף, ספסל תואם וכסאות צרפתיים מרופדים בקטיפה בצבע ירוק זית. בתקרה מעל פינת האוכל נתלה גוף תאורה קריסטלי ("moooi"), כאשר הנורה נדלקת, הצילינדר הופך שקוף ובפנים נגלים קריסטלים.
הקו המנחה בעיצוב הדירה הוא השילוב במתח שבין הישן לחדש בין האלגנטי לזרוק.
המסדרון: המסדרון קיבל פתרון ייחודי. הוא עוצב ותוכנן לא רק כשטח מעבר אלא גם כשטח אחסון אסתטי. הותקנו שני פסי תאורה סמויה היוצרים קיר מרחף, ותאי ספרייה שחציים שקועים וחציים בולטים, עשויים עץ אלון מושחר - מה שהפך את המסדרון לשימושי ומעניין.
הסלון: שילבנו בין ספת עור בגוון בהיר לבין ספת בד, וכורסא בסגנון צרפתי. גם לסלון נבחר שולחן מעץ לא מעובד.
במקום חלון חסר פרופורציה שהיה בקיר של מסך הטלוויזיה בסלון, יצרנו חלון פנורמי מוצל באמצעות פרגולה. החלון משמש כמסגרת לנוף שנשקף ממנו בכל ימות השנה. החלון החדש ממוקם לצד מסך הטלוויזיה ותחתיהם תוכנן משטח לכל אורך הקיר להדגשת קווי האורך של הסלון.
רהיטים ותאורה: הרהיטים לוקטו מכמה מקומות. שילבתי בין פריטים יוקרתיים לפשוטים, מעין פיוז'ן ויזואלי. הקדשתי חשיבות רבה לבחירת גופי התאורה ומקורות האור השונים, שחלקם סמויים ויוצרים אווירה מיוחדת.
הסוד טמון במשחק בין מיקום גופי התאורה.
בנוסף, עבודות הנגרות תוכננו כך שיהיו אסתטיים וישמרו על פונקציונליות בעת ובעונה אחת.
המרפסות: הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הבית. הרצפה חופתה דק, נוספו פינות ישיבה אטרקטיביות וגולת הכותרת היא הגינון המושקע - כל אלו שדרגו את מראה המרפסות והפכו אותם למעין חצר פרטית ופורחת. מכל חלון בבית נשקף הנוף למרפסות המטופחות.
טיפ למשפצים: נתחו את הנקודות החזקות לעומת נקודות התורפה בנכס אותו אתם בוחרים לשפץ. התייעצו עם איש מקצוע לגבי התיאום בין הציפיות ובין החלומות שלכם לבין המציאות התכנונית.
דבר המעצבת: למרות שלא נעשו שינויים מבניים מרחיקי לכת, ניתן לראות שנוצרה דירה חדשה. מרפסות הן כמו חצר. אימצתי את השימוש בהן כחלק בלתי נפרד מתכנון הפנים. הן מפיצות אור טבעי ויוצרות מקור עניין לעין ולנפש. באמצעות צמחיה, מים וחומרי גמר טבעיים נוצר נוף פנימי פרטי, שמעשיר את החלל הפנימי.
ליאת דביר רותם היא אדריכלית ומעצבת פנים בעלת סטודיו לאדריכלות ועיצוב. בזמנה הפנוי כותבת בלוג בנושאי עיצוב בקפה דה מרקר
למדור הקודם: הילדים גדלו, גם הבית
>> לכל הבתים במדור בשיפוץ
מעצבים ודיירים, יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו