כדי להכיר את המתמודדים בקרב הזה, נתחיל במשהו שכולנו מכירים. הבית שלנו, או יותר נכון ההוא שאנחנו משלמים עליו בכל חודש משכנתא. דירה רגילה בבניין של 4 או 5 קומות, או בית פרטי שנבנה אי שם בשנות השמונים. מולו עומד מתמודד שהוא הדבר הבא בעולם הנדל"ן.

לא כל פרויקט שנראה ירוק בפרסומות הוא באמת ירוק או עם אלמנטים של בנייה ירוקה. בדיוק בשביל זה יש תקן ברור וניקוד שמציין עד כמה הבנייה באמת מתאימה לסטנדרטים החדשים. אפשר גם לראות בשנים האחרונות מגמה של רשויות מקומיות שמחייבות את היזמים בפרויקטים השונים לבנות לפי התקן. האמת היא שמדובר במגמה עולמית שחדרה לישראל בשנים האחרונות, בגרמניה למשל, לכל דירה שתנסו למכור או לקנות, יש דירוג אנרגטי בדיוק כמו מכשירי חשמל. ויותר מזה, אם מדובר בבנייה ירוקה של פרויקט חדש כמו שכונה שלמה, התקן לשכונות ירוקות בוחן האם התכנון מתייחס גם לפארקים, לנגישות לתחבורה הציבורית ולמקומות מפגש עם השכנים.

סיבוב ראשון: כמה זה עולה לנו?
ואחרי כל המילים היפות, מה שבאמת חשוב לנו לדעת הוא כמה זה עולה לנו. בית ירוק נראה אולי כזה שדורש הרבה יותר תכנון, התאמה לתקן ואביזרים שמעלים את המחיר. זה נכון, אבל האמת היא שמדובר בהבדל של אחוזים בודדים בעלות הבניה, שנחסכים בהמשך הדרך בתפעול הבניין ובדרך כלל גם לא מאריכים את זמן הבנייה. תכנון ירוק יותר אומר למשל לבנות את הבית בצורה שתכניס אליו את אור השמש ותחסוך בחשמל לתאורה ובמקביל תמנע את כניסת חום השמש בקיץ ותחסוך בחשמל למיזוג, להוסיף מערכות שמחזירות את המים להשקיה של הגינה ולהתקין אביזרים נגד הצטברות אבנית בצנרת.

חשוב גם לומר שהקמת מתחם מגורים ירוק דורשת מהחברה היזמית ניסיון בתחום התכנון, שימוש בחומרים בריאים יותר והקפדה על הפרטים הכי קטנים, יכולות שמשפיעות על איכות הבניה גם בנושאים שאינם קשורים לבניה ירוקה.

קחו מספר: כשמשווים בין הקמה של בית רגיל לבית בסטנדרטים ירוקים, ההבדל הכספי הוא קטן יחסית לתמורה אבל לטווח ארוך מדובר במהלך משתלם. בסופו של דבר, כשמתכננים בית ירוק ומשלבים בו אלמנטים חסכוניים כמו תאורה טבעית ומנורות חסכוניות, גלאי אור יום, מאווררי תקרה ומזגנים עם דירוג אנרגטי A, אפשר להגיע לחיסכון של 44 אחוז בהוצאות השנתיות על אנרגיה. 

בניה ירוקה (צילום: Vaclav Volrab, Shutterstock)
מהלך משתלם לטווח הארוך | צילום: Vaclav Volrab, Shutterstock

סיבוב שני: בואו נדבר תכל'ס
כשמשווים בין שני סוגי הבתים אי אפשר להתעלם ממה שקורה מסביב. הרבה יותר נעים לגור בשכונה ירוקה כשיש מספיק פארקים וגנים ציבוריים, שאפשר ללכת למשל ברגל למכולת ויש אוטובוס קרוב או רכבת וגם שביל אופניים בטוח. לגור בשכונה שתוכננה כירוקה אומר גם שתכירו את השכנים, שחיי הקהילה יהיו טובים יותר ושתהיה לכם פחות תלות ברכב פרטי. בתוך כמה שנים בודדות, הסטנדרט הירוק יהיה הבסיס.

קח מספר: תאורת לד חסכונית בבית תחסוך לכם 15 אחוז בהוצאות על חשמל, וגם מדובר בנורות עם תוחלת חיים ארוכה יותר. שימוש במאווררי תקרה למשל יחסוך 30 אחוז מההוצאות על מיזוג בקיץ, ואם כבר משתמשים במזגן, אז עדיף כזה עם דירוג אנרגטי A שיכול לחסוך עד 30 אחוז בעלויות. מחקר שערכה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה עבור המשרד להגנת הסביבה, מציג סקר בין דיירים שרכשו בית ירוק. חוץ מהחיסכון הכספי בחשבונות החשמל והמים, רובם גם הפכו להיות מודעים יותר לסביבה ולאורח חיים בריא יותר.

יותר מזה, פורום הערים העצמאיות בישראל (פורום ה-15) אימצו את תחום הבנייה הירוקה, וזו המגמה שתוביל את שוק הנדל"ן בשנים הקרובות. בסופו של דבר ישראל מיישרת קו עם צפון אמריקה ומערב אירופה, שם מדובר במהלך מנצח.

אז מה עדיף?
כדור הארץ מתחמם והרבה מהאשמה נופלת על הבניינים בערים, עשרות אלפי טונות של אשפה בשנה, מים מבוזבזים ואנרגיה שאפשר היה לחסוך עם תכנון נכון יותר. האבסורד הוא שבגלל שחם יותר בכל שנה, חייבים להפעיל את המזגן שעות נוספות, מה שגורם לייצור של עוד חשמל ולזיהום שמגביר עוד את התחממות כדור הארץ, כך נוצר מעגל שאין לו סוף. דרך הדירה הירוקה הקטנה שלנו, אפשר להקטין את ההשפעה הסביבתית ואת הבעיה שאנו יוצרים לדורות הבאים.

רוצים לשלם פחות על חשמל ומים?>>

בואו ללמוד עוד על קיימות>>