כל מי שרוצה להבין את השיטות שבהן מעלים את מחירי הקייטנות, היה צריך לעקוב אחר ההתנהלות של מוזיאון תל אביב לאמנות בארבע השנים האחרונות.

בקיץ 2012, עלתה קייטנה של המוזיאון 2,040 שקל. עברו שלוש שנים, ורמת המחירים במשק עלתה מאז ב–1.3%, אך במוזיאון תל אביב מחיר הקייטנה שוב תפח הרבה מעבר למדד המחירים לצרכן — הוא עלה ב–32%.

גם קייטנות אחרות התייקרו, ולא במעט. בית הספר ברליץ, למשל, העלה את המחירים ב–21% מאז 2012; הקייטנה באוניברסיטת תל אביב התייקרה ב–28%. אז מדוע דווקא ההתנהלות של המוזיאון כל כך מעניינת? משום שבמוזיאון מתעקשים שהם כלל לא העלו מחירים.

ב–2014 נציגי המוזיאון עמדו על כך שמחירי הקייטנות נותרו זהים לחלוטין בהשוואה לשנה הקודמת; ב–2013–2012 דיווח המוזיאון על "עלייה של 9% בלבד ולא 17% (כפי שהעיתון הציג)". השנה, המוזיאון התעקש: "מחירי הקייטנות בכלל הוזלו!", ממש כך.

וכך זה קורה: מדי שנה מפיץ המוזיאון למנויים ולעיתונאים את מחירי הקייטנות. המחירים דומים למדי. ב–2013 וב–2014 עלתה הקייטנה 2,230 שקל, ואילו השנה המחיר הוא 2,155 שקל. אלא שמדי שנה, ובאופן קבוע, המוזיאון מפחית יום פעילות אחד מהקייטנה. כך ב–2012 נמשכה הקייטנה בפועל 15 ימים, שעלות כל אחד מהם היתה 136 שקל, ואילו היום — כעבור שלוש שנים — היא כבר הגיעה ל–12 ימים. יום בקייטנה במוזיאון תל אביב עולה כעת 180 שקל, והנה — 32% יותר.

המוזיאון לא כל כך אוהב שסופרים לו ימים. גם בידיעון הוא דואג שלא לציין את מספר הימים, אלא רק תאריכים. הרי הוא בכלל מוכר "חוויה". הדבר דומה לשיטת הקטנת האריזות, הפופולרית כל כך בשוק הקמעונות — הכמות מצטמצמת, אך המחיר מצטמצם קצת פחות, אם בכלל. מסיבה זאת חלק מהלקוחות למדו להסתכל על המחיר ל–100 גרם, ובניגוד לשוק הפרוץ של קייטנות הקיץ, על אריזות שהוקטנו חלה חובת הגילוי הנאות לצרכנים — "עברנו לגודל חדש".

לפיכך גם השנה נאלצנו להסביר למוזיאון מדוע מדובר בהתייקרות ולא בהוזלה. כעבור יום הם חזרו אלינו עם התגובה: "המחירים השנה עלו באחוזים בודדים בלבד, והם נובעים מעליית המחירים הכללית במשק. מחירי הקייטנות שלנו נותרו יציבים והולמים ביחס לתמורה הניתנת לילדים". כמו כן הוסיפו כי מי שנרשם לשלושה מחזורים ברצף — 32 ימים במוזיאון — מקבל 15% הנחה. נו טוב.

 "כולם מעלים מחירים"

בשנים האחרונות אנו עוקבים ב–TheMarker אחרי השינוי במחיריהן של כ–15 קייטנות פרטיות פופולריות, בנוסף לכמה מקייטנות החברה למתנ"סים (חברה ממשלתית), ושל החברה להגנת הטבע (מלכ"ר). עדכוני המחירים לשנה זו מצביעים כי מאז הקיץ שעבר התייקרו הקייטנות הפרטיות ב–4% בממוצע, ואילו מקיץ 2012 הן התייקרו ב–20% בממוצע. 
אנחנו מקווים שגם המשכורות שלכם עלו בהתאם.

לפי הבדיקה, מחירו של יום פעילות ארוך (שמסתיים אחרי השעה 15:00) בקייטנה פרטית מוכרת באזור תל אביב מתחיל ב–180 שקל. המחיר הקיצוני ביותר נמצא כנראה בתוך הכיתות הממוזגות של בית הספר לשפות ברליץ — שדורש 306 שקל ליום, שהם גם 11% יותר מהקיץ שעבר, וגם הגיעו עם הסבר מאיר עיניים: "העלייה במחיר מגלמת שינוי פדגוגי וחווייתי, שבוצע במטרה להתאים את תוכני הקייטנה לדרישות תוכנית לימודי האנגלית של משרד החינוך, שינוי שמתבטא לא רק ברמת דיבור טובה יותר, אלא גם בשיפור הציונים באנגלית". אז מסתבר שבקיץ שעבר, כאשר נגבה סכום שנחשב גבוה מאוד — 275 שקל ליום — החוויה והאנגלית היו נחותות יותר.

באזור ירושלים המחירים מתחילים נמוך יותר, 155 שקל, ואילו בחיפה, שמציעה באופן מסורתי מחירים נמוכים — מצאנו טווח מחירים של 155–110 שקל ליום.

הקייטנה עם המחיר המשתלם ביותר היא זו של מוזיאוני חיפה, שעלות יום פעילות בה מאז ומתמיד מציב תחרות למחירים הגבוהים — גם בתוך האזור וגם בהשוואה למוזיאונים אחרים ברחבי המדינה. השנה נע מחיר הקייטנה בטווח של 135–109 שקל (לפי אורך הקייטנה המבוקש, 20–5 יום).

השנה היא גם השנה הראשונה משלוש השנים האחרונות שבה מוזיאוני חיפה העלו את תעריפיהם — בכ–15%. בתגובה לפנייתנו, השיבו כי עליית המחיר נעשתה בשל הארכת שעות הפעילות בקייטנה בשעה נוספת, כמענה לבקשת ההורים לסיים את הקייטנה ב–16:00 במקום ב–15:00. בדקנו, והם אכן הוסיפו את העלות היחסית לשעת פעילות. מתברר שכשאין מה להסתיר, אפשר לספק טיעון משכנע ולא מיתמם. מי 
שרוצה מחירים נמוכים, בכל מקרה, כדאי שיתחיל תמיד במתנ"ס הקהילתי.

ומה לגבי הקייטנה של פירון?

ההורים בישראל כורעים תחת נטל ימי החופש. הפער בין מספר ימי החופש של ילדים והורים בישראל מגיע לכ–48. לפי לוח החופשות שפורסם לשנה הבאה, התלמידים יקבלו 77 ימי חופשה, ואילו ההורים יקבלו כ–29 ימי חופשה (כולל ימי שבתון במשק) — גם מספר זה אף שתלוי בהסכמי העבודה, ובפועל הוא לרוב קטן יותר. פרויקט הקייטנות המסובסדות — "בית הספר של החופש הגדול" — שהוביל שר החינוך הקודם, שי פירון, הוא כמעט ההקלה היחידה שהמדינה נותנת להורים.

גם השנה הקייטנות המסובסדות חלות על בוגרי כיתות א' וב', ופועלות בשלושת השבועות הראשונים של יולי עד 13:00 בכל יום. ההשתתפות בהן ניתנת בחינם ביישובים המדורגים באשכולות החברתיים־כלכליים 1–4. בקטגוריה זו נכללים היישובים החרדיים והערביים באזור ירושלים, בני ברק ואף חלק גדול מיישובי הפריפריה כמו שדרות, דימונה, טבריה, בית שאן ואופקים.

הורים ביישובי מעמד הביניים ישלמו 300 שקל עבור כל ילד. ביישובים אלה נכללות הערים חיפה, רמת גן, ראשון לציון, פתח תקוה, רחובות, אשדוד, חולון, בת ים, אשקלון ובאר שבע. הורים ביישובים המבוססים יותר (אשכולות 8–10) — תל אביב, גבעתיים, הרצליה, רעננה, כפר סבא, כפר ורדים, תל מונד, הוד השרון, סביון ועומר — ישלמו 450 שקל לכל ילד.

בבדיקה אקראית שערכנו בשנה שעברה בבתי ספר בחמש ערים — חולון, קרית אתא, רמת השרון, קרית אונו ותל אביב — השווינו את המחירים שהם מציעים עבור קייטנות הקיץ ביולי, למחירים שהציעו בקיץ 2013, לפני תחילת הרפורמה. הבדיקה הראתה כי ההוזלה היתה משמעותית והגיעה ל–70% לקייטנה הפועלת בבית הספר עד 13:00, חיסכון שהגיע לעתים ל–1,000 שקל. המחירים של הצהרונים, המופעלים באמצעות גופים פרטיים, עמותות והחברה למתנ"סים, אינם מסובסדים במסגרת הרפורמה, והורים רבים שפנו למערכת העיתון חששו כי הצהרונים יעלו את תעריפיהם ובכך יפגמו בחיסכון שהובטח להם או יחסלו אותו כליל. ואולם הבדיקה העלתה כי גם אחרי התוספת לצהרון — על פי רוב מדובר בהוזלה של מאות שקלים, ל–10%–40%.

לפי המתווה המקורי שהציג פירון, התוכנית היתה אמורה להתרחב בהדרגה לכלל תלמידי היסודי, והשנה היתה אמורה לכלול גם את תלמידי כיתות ג'–ד', ובשנה הבאה את תלמידי ה'–ו'. ואולם בשל פירוק הממשלה ואי־אישור התקציב ל–2015, לא קיבל המשרד את התוספות התקציביות הנחוצות עבור הרחבת התוכנית, ולכן הפרויקט ממשיך להתקיים במתכונת מצומצמת. גם ההרחבה ל–30 אלף תלמידים משכבות חלשות בכיתות ג׳–ה׳ בוטלה.

בדומה למהפכת ה"צהרון חינם" שהבטיחה לאפשר לכל ילדי ישראל בגילי 3–9 להישאר בתחומי בית הספר עד 16:00, ונפלה קורבן לקיצוצים הגדולים של תקציבי 2014–2013, גם כאן המדינה עצרה את התוכניות. ההורים לא יזכו לשינוי שיכול היה לאפשר ליותר אמהות לצאת לשוק העבודה, וגם לא להקלה ביוקר המחיה.

>> מדוע המועצה לצרכנות ממליצה לכם "לעבוד" על הוצאות הספרים בשבוע הספר