כל מי שמגדל בעל חיים בבית, יודע שיש לו שיגעונות משלו. זה יכול לבוא לידי ביטוי בתגובות לצלילים של כלי נגינה שונים, למוזיקה שבוקעת מרמקולים, למה שרץ על גבי מסך הטלוויזיה, לראי חדש שבחרתם לתלות בסלון או לתבלין חדש שהחלטתם להשתמש בו. כבר בימי קדם האדם הבין שבעלי חיים רואים את העולם באופן שונה מאופן שבו הוא רואה אותו ולמד לנצל אותם למטרותיו – ציד, שמירה, מעקב אחרי סמים ואפילו זיהוי מחלות.
למעשה, למרות שהאדם נחשב ליצור התבוני ביותר בטבע, בעלי החיים יודעים הרבה דברים שהוא לא יודע. השבוע אנחנו מכניסים אתכם לעיניים של הכלב, החתול, הנץ והכריש שמבחינתם, הכול נראה אחרת.
כלב – לא רואה אדום
הכלב, כך כולם יודעים ואומרים הוא חברו הכי טוב של האדם. הוא יודע לנחם כשעצוב, כששמח הוא תמיד רוצה להשתתף בשמחה וכן, כשאנחנו אוכלים, הוא לרב ישמח גם לחלוק איתנו את המנה. לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו מצליחים לראות את הדברים ממש דרך העיניים שלו, אבל בפועל, הוא רואה את העולם מעט שונה מהאופן שבו אנחנו רואים אותו.
הדבר הראשון שאפשר להגיד על חוש הראייה של הכלב הוא שהראייה שלו קהה הרבה יותר משל האדם. כלומר, הוא רואה את העולם מטושטש יותר ממה שהאדם רואה אותו. אחת האמונות השגויות באשר לכלבים היא שהם עיוורי צבעים. מדובר באמונה שנכונה חלקית. כלבים רואים צבעים. עם זאת, בשונה מבני אדם, העין של הכלב אדישה לצבע האדום, כך שאת כל גווני האדום, הכלב רואה כחסרי צבע ושאר עולם הצבעים שלו מורכב מקומבינציות של כחול וירוק. מה באשר לראיית לילה? לכלבים יש ברשתית יותר תאי "קנה" (בהשוואה לאדם) – תאים שרגישים יותר לאור ומשמשים בעיקר לראייה בחשיכה. זה כנראה מסביר איך כלב יכול להלך בבית בלילה בלי להיתקל בחפצים.
נשאלת השאלה, אם כך, איך פיסת בשר מדממת מלהיטה כל כך כלבים. התשובה היא הריח – החוש העיקרי של הכלב. הכלב, בשונה מהאדם, מזהה אובייקטים באמצעות הריח שלהם ופחות על פי המראה שלהם. את הגירוי שהאדם מפיק מהראייה, הכלב מפיק בעיקר באמצעות חוש הריח והשמיעה. ברמה האבולוציונית, הוא מתוכנת להריח דם בבירור, הרי עם כל התדמית החמדמדה שלו, צריך לזכור שלפני שהכנסנו אותו הביתה, הוא היה טורף.
חתול – שדה ראייה רחב
גם החתול רואה את כל העסק אחרת. בדומה לכלבים, גם הם רואים את העולם מטושטש יותר והם חווים קוצר ראייה משמעותי ביחס לאדם, כאשר הם יראו אובייקטים בבירור מיטבי כשהם במרחק של עד שישה מטרים מהם. עם זאת, היתרון המשמעותי שלהם בא לידי ביטוי בשדה הראייה שנפרש על פני 200 מעלות (לעומת 180 מעלות אצל אדם בוגר, לשם השוואה).
עיני החתול ידועות היטב בכך שהן מחזירות אור בלילה, אודות לשכבה מחזירת אור שמצויה בתוכן. העניין המשמעותי באמת מתרחש בשעות הלילה, אז חתולים רואים אובייקטים הרבה יותר בבירור לעומת האדם. הסיבה לכך היא אותה הסיבה שמאפשרת לכלבים לראות טוב בשעות החשיכה – תאי קנה בריכוז גבוה יותר ברשתית העין. אותם התאים מפותחים יותר אצל חתולים, מה שמאפשר להם להסתגל לשינויים בתנאי תאורה מהר יותר. כתוצאה מכך, הם לא מסתנוורים בקלות ומסוגלים לקלוט בעין תנועות מהירות יותר. היתרון הזה משמש בעיקר את חתול הבר שהוא טורף לילי.
באשר לצבעים – גם בזה החתולים שונים. העין החתולית רואה את רב הצבעים בעולם, למעט שניים – ירוק ואדום. גם הם מפצים על כך באמצעות חוש ריח מפותח.
זבוב – אפקט המטריקס
זבובים עושים רושם של בעלי החיים הפרימיטיביים ביותר והאמת היא שהם באמת כאלו. עם זאת, יש סיבה לכך שבעל חיים כל כך פרימיטיבי שורד כל כך הרבה שנים על פני כדור הארץ. אחת התכונות הכי בולטות של הזבוב הא שהוא חמקמק מאוד. קשה מאוד לתפוס אותו, הודות ליכולת התגובה המהירה שלו ולכנפיים שנחשבות לזריזות ביותר בטבע.
מה לגבי העיניים? לזבובים, כמו לעוד הרבה בעלי חיים קטנטנים, יש עיניים מיוחדות מאוד ולכן הם רואים את העולם בצורה ייחודית. העין הזבובית מורכבת מ-4,000 קולטני אור, מעין 4,000 תתי עיניים. בעבר האמינו שכל עין כזו מספקת בדיוק את אותה התמונה ושהזבוב רואה למעשה את העולם כפול 4,000 פעמים. מחקרים מאוחרים יותר מצאו שכל קולטני האור האלה, מרכיבים יחד תמונת פאזל שלמה. כל קולטן שכזה מספק למעשה ריבוע בתוך תמונה שלמה. אם תרצו, זבוב מקבל תמונה באיכות של 4,000 פיקסלים. התוצאה היא למעשה תמונה מפוקסלת ומכיוון שאין להם שרירי ראייה, הם לא יכולים לעשות פוקוס על נקודה מסוימת. כדי לקבל תמונה שנראית כמו זו שהאדם קולט, יהיה צורך להכפיל את העין שלו לקוטר של 11.7 מטר. לא ממש מציאותי. חיסרון נוסף של הזבובים הוא שטווח הצבעים שהם רואים נע בין צהוב לבן. זה מתקזז עם היתרון שהם מסוגלים לראות אור מקוטב, מה שמאפשר להם לראות שדות חשמליים שלאדם אין יכולת לראות.
אם הם רואים כל כך מטושטש, איך הם מסוגלים להגיב כל כך מהר כשמנסים לתפוס אותם? כאן נכנס היתרון שלהם, כנראה אחד מהרבים שהופכים את הזבובים לשרידים כל כך. העין של הזבוב מסוגלת לקלוט לפחות 300 פריימים בשנייה. מה זה משנה? סרט, כל סרט אנחנו רואים, מורכב מרצף של תמונות שצולמו האחת אחרי השנייה. לעין האנושית, סרט שבכל תמונה שלו צולמו 24 תמונות ("פריימים") יראה מספיק טוב. תנועות שהן מהירות מהקצב הזה, כמו סיבוב של מאוורר, העין האנושית לא מסוגת לקלוט. הזבוב לעומת זאת, שרואה פי עשרה פריימים בשנייה יותר מהאדם, מבחין בתנועות הרבה יותר בקלות ותנועות שמהירות מדי כדי שהאדם יקלוט, נראות לזבוב בהילוך איטי.
תמיד חלמתם להיות זבוב על קיר בחדר מסוים? קחו בחשבון שאולי תשמעו אותו הדבר, אבל תראו מטושטש ותראו את הכול מתרחש הרבה יותר לאט.
עכברים וחולדות – עיניים בגב
גם העכברים והחולדות הם בעלי חיים ששורדים בעולם הרבה יותר ממה שהיינו מצפים. גם במקרה שלהם, זה בין השאר הודות לחוש ראייה שנותן להם יתרון על פני האויבים שלהם. היתרון בא ידי ביטוי בראש ובראשונה בעצם העובדה שכל עין שלהם מסתובבת באופן עצמאי ללא קשר או תלות לעין השנייה. באופן הזה, הם יכולים לפקוח שתי עיניים לכיוונים שונים ולהבחין ככה בסכנות שאורבות להם בכיוונים שונים. כמאמר המורים – להם דווקא יש סוג של עיניים בגב.
העכברים הם יונקים ליליים: אלו שחיים במדבר יוצאים לטרף רק בשעות הלילה, אלו שחיים בעיר יוצאים מהחורים כשבני האדם הולכים לישון ובהתאמה, יש להם ראיית לילה מצוינת. בנוסף, הם מסוגלים לראות קרני UV שאנחנו לא מסוגלים לראות, מה שמעניק להם יתרון נוסף. בנוסף, גם הם, בדומה זבובים, רואים יותר פריימים לכל שניה, כך שהם יכולים לקלוט תנועות מהירות יותר בבירור. עם זאת, כמו הרבה מהיונקים, גם הם עיוורי צבעים, כך שמבחינתם, כל החתולים הם באותו הצבע.
איבר הראייה העיקרי של העכברים, כך גילו מחקרים הוא דווקא השפם, באמצעותו הם חשים את הסביבה שלהם ומסוגלים לחוש גלים מזעריים. השפם שמצוי ברטט תמידי, נותן להם לא מעט אינדיקציות ובמידת הצורך, הם מסוגלים להאריך אותו בעוד שני אינץ' כדי להגדיל את טווח המידע שהם אוספים באמצעותו.
דבורים – עולם מופלא ושונה
הדבורים ידועות כבעל חיים חכם וחברתי מאוד. החיים החברתיים שלהן בכוורת, המפעל המשותף, ההיררכיה והתקשורת המיוחדת ביניהן משכה מאז ומתמיד מדענים מכל העולם. אחת השאלות הכי גדולות שנשאלה לגבי הדבורים היא כיצד הן יודעות לאן לעוף, באיזה מרחק הן נמצאות מהכוורת ועוד. השאלה הזו נעוצה מאוד גם בתקשורת בין הדבורים בכוורות, אבל גם בחוש הראייה המפותח שלהן שמספק להן את היכולת לראות את מה שאנחנו לא נראה לעולם.
הדבורים, כמו עוד לא מעט בעלי החיים, יודעות לראות קרינת UV (על סגולית) שנמצאת מחוץ לספקטרום הראייה של האדם. בשל היכולת הזו, הם רואים את העולם אחרת לחלוטין מאיך שאנחנו רואים אותו. אם ניקח לדוגמא פרח צהוב, בעוד שמבחינתנו כל שטח העלה הוא צהוב, הדבורה דווקא תראה אותו כמו לוח של "פגע במטרה" עם עיגולים-עיגולים שבמרכזם מצוי הצוף, ממש כאילו הפרח מסמן להן: "זה כאן, בואו".
עולם הצבעים של הדבורים אם כך, הוא שונה משלנו והן למעשה רואות את הנסתר.
מחקר מהשנים האחרונות מגלה שהדבורים "רואות מהר יותר" מהאדם. המשמעות היא שזמן העיבוד שלוקח לדבורה מהרגע שבו היא קולטת גירוי מסוים ועד שהיא מעבדת אותו ומגיבה הוא מהמהירים בותר בטבע. באופן הזה, הדבורים מזנקות מפרח לפרח בזריזות, מזהות מקורות מזון מהר יותר ומוצאות את פתח הכוורת בכל פעם מחדש.
עופות דורסים – הרבה יותר מ-HD
אם יש בעלי חיים ששמם נקשר עם סמל לראייה מצטיינת הם הנץ, הנשר והבז ולא בכדי. מחקרים לאורך השנים הוכיחו שלעופות המופלאים האלו יש ראייה חדה פי 8 מזו של האדם. נשר זהוב, לצורך העניין יכול לזהות ארנבת מגובה של מייל (יותר מקילומטר וחצי).
למעשה, לעופות דורסים יש עיניים גדולות יותר. אותן העיניים הגדולות מאפשרות להם לקלוט יותר אור וכך בסופו של דבר מתקבלת תמונה גדולה ורחבה יותר. בקרנית שלהם יש כמות גדולה של תאים קולטי אור, מה שמאפשר ראייה ברזולוציה גבוהה יותר. רזולוציה גבוהה כל כך, שמאפשרת להם לראות גללי חיות מהאוויר וכך גם לעקוב אחריהן.
במקרה של העופות הדורסים, הביטוי "שכל של ציפור", לא תופס. יש להן זיכרון צילומי. לאחר כל תפיסת טרף, הן עושות אומדן של כמה גדול הוא ובפעם הבאה שבה הן יבואו ללכוד אותו, הן יעשו בהתאם אומדן מרחק. בדומה לבני אדם, עופות דורסים מסוגלים למקד את הראייה בטרף שלהם לפני שהם צוללים כדי ללכוד אותו באמצעות הטפרים שלהם. בנוסף, הראייה שלהם היא בינקולרית, גם כן כמו הראייה של האדם. העיניים שלהם ממוקמות במישור אחד בקדמת הראש והתמונה שנקלטת על ידי עין ימין, חופפת עם התמונה שקולטת עין שמאל, כך העופות מקבלים תמונה תלת ממדית רחבה.
לולא יתרון הראייה המטורף הזה, כנראה שהעופות האלו לא היו כל כך מוצלחים. בשונה מיתר החיות שסיפרנו עליהן בכתבה, יהיה קשה מאוד להמחיש כמה טוב רואה ציפור שכזו כי היא פשוט רואה הרבה יותר טוב מאתנו. כדי להבין כמה היתרון הזה משמעותי, אפשר לצפות בסרטון הבא שמדגים כמה הראייה של הנץ נותנת לו יתרון בזמן תעופה.
נחשים – החוש השישי
סביב הנחשים נקשרו אמונות רבות בתרבויות רבות. הן קיבלו שם של חיה קטלנית, האויב הכי גדול של האדם ובאופן פרדוקסלי – הם הפכו גם לסמל לרפואה.
הראייה של הנחש, הייתה תעלומה למשך שנים רבות. העיניים שלהם לא מפותחות מאוד, על פי מבנה העין שלהם אפשר להבין שהם קצרי ראייה, רואים בעיקר צללים ושהם מתקשים לזהות עצמים שאינם בתנועה. למרות כל זה, הנחש ידוע בשל החדות והזריזות שלו. הפתרון הוא לא בעיניים, אלא במה שביניהם. לנחש הפעמונים, נחשי חנק ופיתונים יש איבר קטן בין העיניים, איבר שתפקידו זיהוי חום באמצעות גלי אולטרה אדום. באמצעות האיבר הקטנטן הזה, נחש מסוגל לעקוב אחרי הטרף שלו עד שהוא יפגוש אותו. מדענים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו פרסמו מאמר בנושא לפני חמש שנים לאחר שזיהו את זהותה של המולקולה שאחראית על התפקוד של אותו האיבר. מדובר באותה המולקולה שאחראית לקולטני כאב ביונקים. מכאן הסיקו החוקרים שהנחש מרגיש את החום בסביבה שלו ולא בהכרח רואה אותו.
היתרון של החוש השישי הזה שיש לנחש הוא שהראייה שלו לא תלויה באור יום ובכך שיש לו אמצעי החלטי לאמוד את הסביבה שלו.
כריש – רואה ואינו נראה
כולם יודעים שלעין האנושית אין יכולת אופטימלית לראות מתחת למים. הראייה מטושטשת מאוד וקצרה מאוד. ליצורים שחיים מתחת למים יש יכולות ראייה מתקדמות יותר, אבל זה שהראייה שלו ממש מעוררת השתאות הוא דווקא הכריש.
יתרון ראשון של הכריש הוא שהוא יכול לראות כמעט 360 מעלות סביבו. העיניים שלו ממוקמות בשני צדי הראש ושדה הראייה של כל אחת מהן הוא כמעט 180 מעלות. כתוצאה מכך, שתי "הנקודות המתות" היחידות אצלו ממוקמות ממש בפתח הפה וממש מאחורי הראש. טווח הראייה של הכריש הוא 15 מטרים ולכן חוש הראייה שלו רלוונטי יותר כשהוא קרוב לטרף שלו. בטווחים רחוקים יותר הוא עושה שימוש בחושים האחרים שלו.
כשבוחנים אל העין של הכריש, היא דומה מאוד לעיניים של שאר בעלי החיים בעלי החוליות: עדשה, רשתית, קרנית וכל היתר. מה שמעניק לו יתרון מתחת למים הוא איבר שנקרא "טייפטום לוסידום", או בעברית: שכבה מחזירה אור. השכבה הזו ממוקמת מאחורי הקרנית של הכריש ולמעשה מחזירה אליו אור. בכך הא מגדילה את כמות האור שנלכדת ברשתית. כך הכריש מתגבר על המחסור באור שקיים במעמקים. מדובר במנגנון שקיים אצל עוד בעלי חיים, כמו החתולים, אבל אצל הכרישים המנגנון הזה יעיל כפליים.
החושים העיקריים יותר של הכריש הם למעשה הריח והשמיעה. כרישים יכולים להריח דם ממרחקים ומסוגלים לשמוע את הטרף כשהוא במרחק של שני מגרשי כדורגל מהם. במילים אחרות – רואים ואינם נראים.
לא הספיק לכם? הנה עוד כמה חיות עם ראייה מופלאה. לא תאמינו מה חסילון מנטיס יכול לראות: