הגשם שירד בחודש האחרון השכיח מעט את הימים הקשים של סוף נובמבר, שבהם ישראל בערה. בחסות מזג האוויר היבש התלקחו בתוך חמישה ימים יותר מ-1,700 שריפות ברחבי הארץ. עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם, בעיקר בחיפה, והנזק היה גדול. הממשלה קבעה אז בנחרצות שמדובר ב"אינתיפאדת הצתות", סוג חדש של טרור, אך עד היום לא הוגש אף כתב אישום בגין הצתה על רקע לאומני. הוויכוח אם באמת היתה אינתיפאדת הצתות, או שהטענות האלה היו חסרות בסיס, עדיין נמשך.
אלא שלא רק נתניהו ושריו קבעו קביעות נחרצות באותם ימים: פייסבוק התמלא בפוסטים של גולשים שמתיימרים להסביר מה באמת גרם לשריפות, לחשוף קונספירציות ולמצוא אשמים. אחד מהפוסטים האלה, שהעלה הפעיל החברתי איליאן מרשק, הפך ללהיט: קרוב ל-60 אלף איש קראו אותו מקשר בין השריפות לחשמל הסטטי הטורדני שאפיין את אותם ימים, ולכמטריילס – תיאוריית קונספירציה פופולרית, שלפיה השובלים שמטוסים רבים מותירים אחריהם מהווים למעשה ריסוס מכוון של חומרים כימיים מסוכנים.
"אני כותב כאן דברים קשים לעיכול", הוא מכריז, "מטוסים של חיל האוויר, השייכים לטייסת מאוד מסוימת, ריססו כמות עצומה של מתכות שונות, כמו אלומיניום, בריום ועוד. כל החומרים הללו שקעו אל הקרקע והפכו אותה לדליקה ואת האנשים למתחשמלים מחשמל סטטי ולחולים בדרכי הנשימה. מסכסכים אותנו עם הערבים בגלל הצתות של חיל האוויר ותאגידי מים וכימיקלים". לטקסט מצורף סרטון שמסביר עד כמה אלומיניום הוא חומר דליק.
הפוסט הזה הניב תגובות רבות. היו שראו בו אמת מוחלטת או לפחות תיאוריה משכנעת, ואחרים תקפו אותו והציעו למרשק להתאשפז. הוא התעלם מהאחרונים, אך הגיב בזעם דווקא למי שניסה לסתור את דבריו ולהראות שאין לטענותיו הוכחות מדעיות. "יא קשקשן, תפסיק לז**ן את המוח בתחומים שאתה לא מבין בהם", כתב לאחד מהם. הסגנון של מרשק אמנם קיצוני, אבל רבים מאלה שעשו לייק לפוסט הם אנשים נורמטיביים, לא כאלה שחובשים כובעי אלומיניום כדי שהממשלה לא תקרא להם את המחשבות.
אם פעם תומכי תיאוריות הקונספירציה המדעיות-כביכול נחשבו להזויים ומעטים, שפועלים בעיקר בארה"ב, הרי ששיטוט מהיר בפייסבוק מגלה עד כמה המצב כיום שונה. עשרות אלפי אנשים עוקבים אחרי קבוצות ודפים קונספירטביים בעברית, ונראה שהם רק צוברים תאוצה. חלק מהדפים האלה, כמו "הנדסת אקלים מחסלת אותנו" ו"חיסונים – בחירה מושכלת" מתמקדים בתחום אחד. אחרים, כמו "פרויקט אמת אחרת" או "מפקדת קוברה לשחרור האנושות", מציגים תיאוריות במגוון נושאים – מכלי נשק סודיים שמוסתרים מהציבור עד תרבויות שמוחבאות בבטן האדמה.
כמובן, לא כל מי שחבר בקבוצות האלה באמת תומך ברעיונות המובעים בהן, אבל אלה שכן עושים הרבה מאוד רעש גם מחוצה להן: הם תוקפים מדענים, רופאים וחזאים, בין אם הם מתעלמים מהם, סותרים את טענותיהם או נתפסים כשותפים לפשע. מבחינתם המומחים ואנשי המקצוע הם תמימים במקרה הטוב, שקרנים ושרלטנים במקרה הסביר, ובמקרה הרע – אנשים שכל מטרתם היא לגרום לנו לחלות כדי להרוויח כסף או לשלוט בתודעה שלנו. וכמובן, כמו בתרמיות פירמידה, מאמיני תיאוריות הקונספירציה תמיד מתעקשים שלא מדובר בתיאוריות קונספירציה.
"אל תעשי ילדים, הם לא יחיו הרבה זמן"
העולם שטלילה שיר רואה לנגד עיניה הוא מקום נורא. במשך עשרות שנים, היא משוכנעת, התאגידים מפעילים מטוסים כדי לרסס את שמי כדור הארץ בחומרים כימיים מזיקים. התוצאות הן מקרי מוות, הרעלה, סרטן, מחלות נפשיות ושינויים תודעתיים. אם זה רק היה אפשרי, היא לא היתה נושמת. זה מסוכן מדי.
שיר (65), ציירת מתל אביב, עומדת מאחורי קבוצת הפייסבוק "הנדסת אקלים מחסלת אותנו", שבעבר נקרא "הרעלה מכוונת - ריסוס מטוסים". כיום זו הקבוצה המרכזית של מאמיני תיאוריית הכמטריילס בישראל. ביקור בה נראה כמו קפיצה לסטודיו של צלם נוף כושל: אינספור תמונות של שמיים ושובלי עננים, שמוכיחות כביכול את תיאוריית ההרעלה המכוונת. "כל מי שיודע מה קורה ולא מיידע הוא שותף לרצח, לא פחות. רצח המונים", כותבת שיר לחבריה.
"התחלתי לשים לב לשינויים בשמיים כבר בשנות ה-80", היא אומרת לי בשיחת טלפון. "פעם הייתי מציירת שמיים מדהימים. והיום מה נשאר לי? שמיים אפרפרים-ורדרדים עם אופק קצת חום. פעם, אם היית מסתכלת על כדור הארץ מלמעלה, היית רואה אותו יפה וכחול. היום 80 אחוז ממנו מכוסה עננים, שכבה מגעילה שאת רואה כשאת טסה".
אני דווקא חושבת שזה מאוד יפה, במיוחד בשקיעה.
"גם פטריה רעילה נראית יופי, ורוב הנחשים הארסיים ביותר הם יפהפיים", משנה שיר גרסה. "מה שקורה בשמיים הוא אולי לא מכוער, אבל מסרטן".
אז מה עושים? האם יש מקום על פני כדור הארץ שבו לא מרססים את האוויר?
"שכחי מזה, אין מקום כזה. מרססים את כולנו כבר שנים. את יודעת שמרססים את השמש? פעם היא היתה צהובה, היום היא לבנה. למה את חושבת שבארץ שטופת שמש כמו שלנו לכולם חסר ויטמין D? מרססים את השמש כדי שנקנה ויטמינים. כדור הארץ הוא מחנה ריכוז אחד גדול, ואל תעשי ילדים, כי הם לא יחיו הרבה ובטח שלא יביאו נכדים. זה הסוף שלנו".
תראי, אני לא אומרת שהאדם לא הורס את כדור הארץ. ההתחממות הגלובלית...
"אין כזה דבר", היא קוטעת אותי, "מה שאנחנו חווים נעשה על ידי התאגידים ובאמצעות הנדסת אקלים".
כאן שיר פצחה בהסבר מפורט ומבולגן. שוב ושוב שולבו בו מילים בומבסטיות כמו קרינה אלקטרומגנטית, יוניספרה וגלי רדיו, בתערובת עם שמות האוניברסיטאות הנחשבות ביותר כמו הרווארד וייל. הנדסת האקלים, לדבריה, מונעת מאינטרסים כלכליים: הממשלות משרתות את התאגידים ומפזרות עבורן את הכמטריילס המזהמים, כדי שאלה יגרמו לרעב ולסבל עולמיים ויגדילו את רווחי חברות התרופות והזרעים המהונדסים.
"תחשבי על חייל בסיביר במינוס 40 מעלות, הבל הפה שלו נעלם מיד. בואי נניח שלמטוס אמורות לקחת עוד כמה שניות, אבל השובל לא אמור להישאר, והוא נשאר! אלה מדעי טבע חדשים, מה זה הדבר הזה? יש אגרונומית של משרד החקלאות במחוז קליפורניה, פיגורה רצינית, שאומרת שמרססים מעלינו. משנים את החומציות של האדם וסותמים את השורשים של העצים באלומיניום וזה הורס יערות".
השיחה בינינו נמשכה כשעה. חוץ מתיאוריית הריסוסים שמעתי משיר עוד כמה רעיונות: שהממשלות זוממות להטיל מס על האוויר שאנחנו נושמים; שהפלרת מים היא מזימה שנועדה לגרום לאנושות לחלות; ושהפמיניזם הוא קנוניה של גברים, כדי לגרום לכך שנשים יעבדו וישלמו מסים. חששות מבוססים מעט יותר, כמו ההתחממות הגלובלית ואפילו הזיהום במפרץ חיפה, מדאיגים אותה הרבה פחות. בעיניה אלה רק עוד הסחות דעת, דרכים להסתיר מאיתנו את האמת.
"למדענים יש אינטרס, והסטודנטים הכי גרועים"
לפני שלושה שבועות התארחו שלושה אנשים בתוכנית הבוקר של דני רופ בערוץ 10. שניים מהם היו אמיר אהרון, שף המתמחה באוכל הודי, ואיש השיווק אביתר נגר. השניים, חוקרי מזג אוויר חובבים, עומדים מאחורי דף הפייסבוק "הנדסת אקלים".
הדף הזה צנוע יותר בגודלו מהקבוצה של טלילה שיר ומונה 4,000 איש. "הנדסת האקלים מתרחשת כעת ויש להפסיק אותה מיד! נעורר מודעות לתוכניות ומעשים המסכנים את חיי כולנו", נכתב בתיאורו. בניגוד לשיר מפעיליו דווקא מאמינים בהתחממות גלובלית, וטוענים שממשלות העולם מפזרות באוויר את החומרים המסוכנים בניסיון להתמודד איתה. על הדרך הם מאשימים את הטייקונים בשליטה במזג האוויר וביצירת בצורות מכוונות.
מול השניים ישב ד"ר ברוך זיו, אחד ממומחי האקלים הבכירים בישראל. הוא התקשה להשחיל משפט מול שטף השמות, המספרים והמונחים המפוצצים שזרק אהרון. "הוא היה קצת חצוף, שלח אותי לעשות עוד מחקר", אומר זיו, "אבל אני אסתדר איתו. קבענו להיפגש, לדבר. אולי אצליח להסביר לו. בתיאוריות שלהם יש גרעינים הגיוניים וגם מבוססי ידע, אבל הם מרכיבים אותם בצורה... מעניינת".
האם באמת נעשים ניסיונות ממשלתיים להנדס את מזג האוויר?
"יש תחום אחד שבו מנסים לעשות זאת כיום, וזה הגברת הגשם. פיזרו את יודיד הכסף בכמויות קטנות ולא מסוכנות, ועד היום זה לא ממש הועיל. היום אנחנו בעיצומו של ניסוי רביעי בתחום הזה בישראל, ואני נמצא בוועדה המדעית שמלווה אותו, אבל כרגע התוצאות לא מעידות על הצלחה גדולה ואולי יסגרו את הבסטה. חוץ מזה היו בשנות ה-70 ניסיונות של חילות אוויר ליצור חורים בעננים שדרכם יראו את מטרות האויב וישחילו פצצות, אבל גם זה לא עבד".
אם אלה לא כמטריילס, מאיפה מגיעים כל שובלי המטוסים המשונים האלה?
"הם יכולים לנבוע מכך שהאטמוספירה היום יותר מזוהמת ולכן נוצרים עננים כשאין הרבה לחות, ומאיכות ירודה של הדלק שבו משתמשים המטוסים. האנשים מ'הנדסת אקלים' הראו תמונת לוויין של ארץ ישראל כשמעליה פסי מטוסים, ומעל הים יש עננים נמוכים. הם טוענים שהמטוסים מנעו מהעננים להגיע לישראל ושזאת הוכחה לטענה שלהם. הם פספסו דבר אחד: כשיש רוח מזרחית שום ענן גשם לא ייכנס מכיוון הים".
ההסברים המסודרים של זיו הם ההפך הגמור מהתזזית של אמיר אהרון. בשיחת הטלפון איתו, כמו בשיחה עם טלילה שיר, הוצפתי באינספור מושגים. המשפט "יש אלפי מחקרים בנושא" חזר שוב ושוב, והיה קשה לעקוב אחרי שטף המידע. מבחינת חסידי תיאוריות הקונספירציה הסגנון הזה הוא לא באג, אלא פיצ'ר: הם מקפידים להציף את המשוחחים עמם בהררי מידע שקשה לאמת או להפריך, וכך יוצרים מקום לספק – טקטיקה שזכתה לכינוי Gish Gallop.
"יש קבוצה שרוצה לפזר חלקיקי אלומיניום. הוא רעיל לסביבה וגורם לאוטיזם, קשיי נשימה ומחלות", אומר אהרון. "אנחנו נמצאים בשדה ניסויים ענק, השליטה באקלים היא מוחלטת ומשפיעה על הבריאות ומצב הרוח שלנו. שליטה באקלים זה נשק וממניפולציות על מזג אוויר אפשר לגזור רווחים מטורפים. זה גם מתחבר לשליטה במים: בעבר היינו לוקחים מים מהכינרת, היום 60% מהמים מותפלים. מי אחראים לזה? תשובה, עידן עופר, אריסון. אני לא אומר שהם גרמו לזה, אבל יש להם אינטרס שתהיה פה בצורת".
למה חוקרי האקלים מתייחסים בביטול לתיאוריה שלכם?
"למדענים יש אינטרס", הוא מסביר, ומאשים את אנשי המדע בשיתוף פעולה עם הממסד, שמצידו משרת את הטייקונים.
אבל גם הסטודנטים למדעים אומרים דברים דומים.
"אלה הכי גרועים. הם צריכים עבודה, ואנחנו הרי יודעים איפה הם הולכים לעבוד".
מתנגד החיסונים שנלחם במשרד הבריאות ובאמו החורגת
אם הרקע וסגנון הדיבור של אהרון ושיר עוזרים להתייחס אליהם בביטול, מור סגמון (48) עשוי מחומרים אחרים. הוא איש הייטק לשעבר, בוגר טכניון, שעבד שנים ארוכות בענקית התוכנה SAP. לפני 18 שנה הוא עשה רילוקיישן לארה"ב במסגרת העבודה ושם נחשף לעולם תוספי המזון, שריפאו אותו לדבריו מהתחלואות הרבות שמהן סבל. הוא קרא עוד ועוד ספרים על נזקי החיסונים – "מסע מחקר אישי, מקיף, מולטי-דיסציפלינרי", כפי שהוא מתאר זאת – וחזר לארץ עם לא מעט תובנות.
כיום סגמון עומד בראש עמותת "חסון", המתנגדת למתן חיסונים ועורך הרצאות להורים בנושא שאלת החיסונים. אחת מתומכותיו מנהלת את דף הפייסבוק "חיסונים - בחירה מושכלת", המונה כבר יותר מ-20 אלף עוקבים ומפיץ את תורתו: חיסונים הורגים, או לפחות גורמים לסרטן, לבעיות בנשימה ולמחלות נוספות.
איך ייתכן שכל מערכות הבריאות בעולם ו-99% מאנשי הרפואה ממליצים על חיסונים, ואתה ממליץ אחרת בלי שום השכלה בתחום?
"חקרתי את תחום החיסונים לעומק ב-12 השנים האחרונות, ורוב האנשים לא חשופים למידע שנחשפתי אליו", עונה סגמון, "רופא ילדים טיפוסי ממליץ על חיסונים כי הסבירו לו שזה מאוד חשוב, העולם שלו הוא שחור ולבן. הוא מייצג את מדיניות משרד הבריאות, שלא יכול להודות בטעות שלו, להגיד 'אופס, פגענו בילדים'. ההורים יבואו לדרוש מהם פיצויים, והם יסתבכו עם לוביסטים של חברות התרופות. משרד הבריאות דואג להציג ארגונים כמו שלנו ככת של הזויים, כי יש להם אינטרס להסתיר את המידע".
אם תומכי תיאוריית הכמטריילס פורחים במזג אוויר קיצוני, הרי שמתנגדי החיסונים לרוב צוברים תאוצה במקרים שבהם התפרצות מחלה מסוכנת גורמת למשרד הבריאות לחסן חלקים נרחבים מהאוכלוסיה. במקרים רבים הם נאחזים בטענה הוותיקה שלפיה החיסונים גורמים לאוטיזם. העובדה שרק מחקר אחד שנערך ב-1998 ביסס זאת, ושהחוקר שערך אותו הודה ששיקר בנוגע לממצאים, לא מפריעה להם.
מקור נפוץ נוסף שהם מפנים אליו הוא ד"ר חיים רוזנטל. רוזנטל, מטפל בהומאופתיה, הוא מהרופאים הבודדים בארץ המתנגדים לחיסונים, ומספק תמציות האמורות להחליף אותם. משרד הבריאות כבר שלח לו מספר מכתבי אזהרה, בנימוק שהוא פוגע בבריאות הציבור וחורג מכללי האתיקה, וגם ברשת לא קשה למצוא תלונות נגדו. אם אחת העידה שרוזנטל טען שהסיבה למחלת בנה היא חיסון – שהוא כלל לא קיבל. אחרת כתבה: "הפחידו אותי ואמרו לי שהילד שלי ייפגע מחיסונים. שילמתי אלף שקל כדי שד"ר רוזנטל ירקח לו איזו תמצית, ואחרי שלושה ימים הוא התמלא בשטפי דם". רוזנטל לא הגיב לכתבה.
מור סגמון, מצדו, מתמודד לא רק עם משרד הבריאות – אלא גם עם אופוזיציה מבית. אחת ממתנגדותיו הבולטות היא הפסיכיאטרית ד"ר גלינה סגמון, שנשואה לאביו. סגמון, היא אחת הכותבות המרכזיות בדף "מדברים על חיסונים", שהוקם כקונטרה לדפי הקונספירציה ונותן מענה של אנשי רפואה ומדע לשאלות בנושא. התיאוריות שמפיץ בנה החורג, היא אומרת, לא רק בלתי מבוססות – אלא גם מזיקות מאוד.
"הבנתי את גודל הסכנה כשנולד לי נכד ראשון מהבת שלי. אני מסתכלת עליו ומרגישה איזה ספק מכרסם בי בנוגע לחיסונים בעקבות השיחות עם מור", היא אומרת, "אמרתי לעצמי שאם אני אדם שבא מהתחום הרפואי, מכירה אותו היטב ועדיין חשה פחד, מה הפלא שאנשים אחרים נגררים אחריו? אני מדברת על זה עם מור כל הזמן. מבחינתו אני ושאר בני המשפחה שלא חושבים כמוהו הם בגדר אויבי העם. הוא לא מושחת, הוא מאמין שהוא עושה טוב, אבל הוא עושה נזק נוראי".
הוא מציג את עצמו כמומחה לחיסונים.
"זה לא נכון. למחקר יש כללים. אביו קנה לו ספר על אימונלוגיה שהוא לא קרא, כי זה קשה ומשעמם, מי צריך את זה? היו לו הרבה תיאוריות על כל מיני דברים. הוא מפחד מגלים אלקטרומגנטיים, קנה לאחד הילדים קסדה וחליפה וכך לקח אותו לבה"ד 13. הילד היה בצבא חצי יום. מה שהכי נורא בעיני הוא לראות את השמחה על פניו כשאחד מאיתנו חולה, כאילו זה מוכיח שהוא צודק".
בתגובה לכך מסר מור סגמון: "במלוא הצניעות, אני יודע על חיסונים מה שמעט מאוד אנשים בישראל יודעים, ולא מסתיר את השכלתי הפורמלית. הבן שלי אכן רגיש לקרינה. רכשתי לו פנימית בד עם סיבי מתכת המגנים על הראש מפני קרינת אנטנות, לא קסדה ולא חליפה. זו בעיה רפואית שמעטים יודעים עליה בשלב הזה".
ואולי חברות התרופות באמת אשמות
בימים כתיקונם הדיונים בדף הפייסבוק "מדע גדול בקטנה" הם נעימים, נינוחים למדי ובעיקר מעוררי מחשבה. הדף הפופולרי מנסה להנגיש סוגיות מדעיות מורכבות, כמו מינים חדשים של בעלי חיים ותיאוריית החומר האפל, בצורה קלילה ומעניינת. אבל אז, בסוף החודש שעבר ובעקבות הפוסטים של מרשק ואחרים, הם החליטו לכתוב על כמטריילס.
מאחורי הפוסט עומדים שני חוקרים, יאיר אלחדד וליאור רובננקו – דוקטורנט במחלקה למדעי כדור הארץ והחלל ב-UCLA. השניים פרסמו הסבר מפורט למזג האוויר הקיצוני ולחשמל הסטטי שאפיינו את גל השריפות האחרון, והצביעו על ההנחות הלא מבוססות שמהן יוצאת תיאוריית הכמטריילס. מאמיני הנדסת האקלים הגיבו בזעם קדוש: "מי שכתב את הדבר הזה לא מבין מהחיים שלו", "אל תשקרו כי העם מתעורר", "אתם חרטטנים שמתעלמים מהעובדות" ו"לכו תמכרו את הבולשיט שלכם במקום אחר" היו רק כמה מהתגובות. חלק מהמגיבים הסתפקו בהאשמות האלה, אחרים סיפקו את התמהיל המוכר של מושגים מפוצצים, שמות, עדויות וחצאי-אמיתות.
רובננקו ואלחדד הם לא היחידים שחשו את נחת זרועם של מאמיני הכמטריילס. "בכל פעם שאני מעלה תמונה של עננים לדף הפייסבוק שלי, האנשים האלה כותבים שאני משתף פעולה ושאני מסתיר מידע", אומר דני רופ. "התופעה הזאת מתרחשת בעיקר בשנה האחרונה. טל שמאי, חזאי שעובד איתי, קיבל מהם איומים והודעות נאצה. הם זרעו פחד בקרב אנשים, וכל הזמן עוצרים אותי ברחוב הורים שמפחדים על הילדים שלהם. אפילו אושרי כהן, שאני משחק איתו כדורגל, אמר לי: 'דני, אתה לא מספר את האמת'. ככה זה כשמפיצים דבר הבל, עושים לייקים ושיירים, וכל חובב מזג אוויר מציג את עצמו כמומחה".
מתנגדי החיסונים לא מעודנים יותר. "אנחנו מותקפים אישית כל הזמן", אומרת נטע סופר צור, דוקטורנטית לאימונולוגיה ודוברת עמותת "מדעת", שמפעילה את הדף "מדברים על חיסונים" ומבקשת להנגיש מידע רפואי לציבור ולמקבלי ההחלטות. "כשהבת שלי היתה בת חודשיים פרסמתי פוסט חביב עם תמונה שלי מניקה אותה אחרי החיסון. מתנגדי החיסונים עשו צילום מסך של זה והתחילו להכפיש אותי, אמירות כמו 'טוב שהיא לא גמרה אחרי שהכניסו את המחט' ו-'50 גוונים של חיסון'. ואני לא אדם ציבורי. את לא מתארת לעצמך מה הם עושים לרופאים ולאנשי משרד הבריאות, אילו שקרים והתקפות הם סופגים".
המדענים, כמובן, מתוסכלים מהמצב שבו כל כך הרבה אנשים מניחים שהם רוצים להזיק להם ומסתירים אינטרסים אפלים. "ניסיתי הרבה זמן להבין מה גורם לאנשים להגיע למסקנות כל כך הפוכה מהעובדות, כל כך מלאות סלידה כלפי הממסד המדעי", אומר ליאור רובננקו. "אני חושב שבבתי הספר לא עוסקים מספיק בחשיבה ביקורתית, אלא מלמדים שיש תשובה נכונה אחת לכל דבר. איש המדע, לעומת זאת, לא תמיד יודע לתת תשובות. זה לא אומר שצריך להאמין במפלצת מלוך נס".
צרי בריקנר (28), מאסטרנט לאפידמולוגיה ושותפו של רובננקו לדף "מדע גדול בקטנה", דווקא מגלה הבנה כלפי הקונספירטורים. "הז'רגון של המאמרים באינטרנט מאוד מפתה, וקל לחשוב שאם קראת כמה שעות בכמה בלוגים אז אתה הופך למומחה", הוא אומר, "חוץ מזה, שימי לב בכמה סרטים גיבור בודד ורגיל יודע את האמת, ניצב מול מערכת שמורכבת מאנשים חכמים, עשירים וידענים, ומשחרר את העולם. אבל יש גם בעיה אמיתית: הבריתות הלא-קדושות בין חברות התרופות לרופאים ולגופי הבריאות. הן נפוצות בעיקר בארה"ב, שבה צומחות רבות מתיאוריות הקונספירציה, ויוצרות אמון ירוד במערכת הרפואית".
"אנחנו חיים בתחושה שיש כוחות פוליטיים חזקים מאיתנו המשפיעים עלינו", אומר יגאל דותן, דוקטור לפילוסופיה של המדע. "קל מאוד להסביר בעזרת הכוחות האלה דברים לא מובנים, ואלה הסברים מאוד נוחים, צבעוניים ודרמטיים. העניין הוא שאם למדען יש תיאוריה ויציגו בפניו עובדות שמפריכות אותה, יש לו בעיה. הקונספירטור יגן עליה בכל מחיר".
ההצעה של דותן לחברי קבוצות הקונספירציה פשוטה: ללמוד מדע, והפעם ברצינות. "התיאוריות הפיזיקליות פי אלף יותר אקזוטיות ומופרעות, וקשה להאמין בהן יותר מאשר בכל תיאוריית קונספירציה קיצונית. מי שמחפש את הדרמה ימצא אותה, ובמנות יפות. רק ששם יש ספקות ושאלות, זה לא מתאים למי שמחפש תשובות מוחלטות".