לאחר שהסכים להיות הראשון בעולם שבגופו יושתל לב חזיר, מת אתמול (רביעי) דיוויד בנט בן ה-57 שנותח לפני כחודשיים בניתוח ניסיוני ראשון מסוגו. המרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד, המוסד שביצע את הניתוח, מסר שסיבת המוות אינה ברורה בשלב זה.
לעוד כתבות בנושא:
- פריצת דרך רפואית-מדעית בארה"ב: לב חזיר הושתל בבן אדם
- פודקאסט "אחד ביום": השתלת הלב ההיסטורית
- השתלת לב חזיר באדם והתקווה לעתיד: "לא נצטרך לחכות להשתלות"
בעבר אמר בנט שהסכים להיות הראשון שמסתכן בניתוח מסוג זה עקב רצונו לחזור לביתו ואל כלבו האהוב, והניתוח נתן תקווה לאלפי בני אדם מסביב לעולם שמחכים גם הם להשתלת לב.
"כמו התקנת מנוע של פורד בפרארי"
אכן, מדובר בכישלון בסופו של דבר, אך בו בזמן מדובר גם בהצלחה. "אותו לב חזיר מהונדס גנטית מהווה מעצם קיומו פריצת דרך יוצאת מגדר הרגיל", הסביר פרופ' ג'יי לביא, המייסד והמנהל היוצא של היחידה להשתלות לב בבית החולים שיבא. המקרה של דייוויד בנט המחיש לו ולשותפיו המומחים בתחום עד כמה השתלת לב מהונדס היא ברת ביצוע.
גם פרופ׳ ירון ברק, מנהל השתלות בית החזה במרכז הרפואי רבין, טען שלמעשה מדובר בהצלחה אדירה, ולא בכישלון. "גם כשהאדם טס לירח, הייתה טיסה שקדמה לנחיתה. היא הייתה פשוט היציאה לחלל", והוסיף: "בהתחשב בכך שמלכתחילה אמרו הרופאים כי כל יום שאותו ישרוד דייוויד בנט הוא 'הפתעה' בפני עצמה, העובדה ששרד חודשיים היא באמת הצלחה מעבר לכל דמיון".
פרופ' לביא טוען שבמקרה המצער של בנט ישנה גם תזכורת לגבי כברת הדרך בתחום. "ישנה דרך ארוכה עד שנגיע ללב מהונדס שיוכל לקיים חיים במשך שנים ואף להוות תחליף להשתלות מתרומות איברים. אבל היום הזה קרוב משחשבנו, ואת זה אנחנו יודעים בזכות החודשיים הללו שחלפו".
פרופ' לביא מדגיש שהמסקנה העיקרית מהמקרה היא שעלינו להמשיך ולפעול כדי למקסם את מערך התרומות מנפטרים שכן, עדיין מדובר במוצא היחיד עבור המונים שמחכים להשתלה מצילת חיים.
פרופ׳ ברק הוסיף שנדרשה מידה של מומחיות בכל הנוגע להתאמה מורפולוגית של הלב הזר לגופו של בנט - וגם מהבחינה הזו נחלו הרופאים הצלחה. "הדבר משול להתקנת מנוע של פורד בפרארי, הייתה מעורבת פה 'אומנות' ברמה המכנית. ישנן 3 פריצות דרך מטאוריות: צליחת שלב הדחייה ההיפר-אקוטית, ההתאמה המורפולוגית, וההנדסה הגנטית המוצלחת, מובילות אותנו לעידן חדש בתחום - עידן ההיתכנות של השתלת איבר מיצור אחד לאחר".
מה אפשר את פריצת הדרך?
התקדמות ההנדסה הגנטית ובייחוד טכנולוגיית "קריספר" (CRISPR), טכנולוגיה המאפשרת עריכת גנום באופן מדויק, האיצה את פריצת הדרך בתחום. הודות ל"קריספר", ובתהליך ארוך של ניסוי וטעייה הצליחו המדענים להנדס לב חזיר שאותו הגוף האנושי לא ידחה באופן מיידי - בדומה למקרה של בנט.
מדובר למעשה ב-9 גנים שאחראיים על יצירת חלבונים השייכים לחלק של המערכת החיסונית בגוף האדם. אותו חלק נקרא "מערכת המשלים", חלבונים הזורמים בדם ומגנים על הגוף מפני חדירת גופים זרים . "זוהי המערכת אשר מהווה את הבסיס לתהליך דחייה היפר-אקוטית (היפר-חריפה), תגובה שעד היום הייתה הבעיה המרכזית בהשתלת איברים שמקורם בבעלי חיים – בבני אדם", ציין פרופ' לביא.
אותם 9 גנים שונו באופן כזה שהחלבונים שמיוצרים במערכת המשלים בגופו של החזיר, יהיו דומים לאלה המיוצרים באותה המערכת בגוף האדם. גן נוסף, עשירי, שונה בגנום החזיר כך שגדילתו של הלב תיעצר בשלב מסוים – על מנת שיתאים לגודלו של לב אנושי. "כל אלה אפשרו התאמה מסוימת לגוף האדם, שהיום אנחנו יודעים שהייתה מספיקה לקיום של חודשיים", הוסיף פרופ' לביא. "זו אמנם לא המטרה הסופית, אבל זו התקדמות משמעותית בדרך אליה – מהפכה של ממש".
מהו השלב הבא?
העתיד טומן בחובו המשך החיפוש אחר גנים נוספים - שינויים שיאפשרו לצמצם את הפער בין לב חזיר ללב של אדם, מה שיאפשר לנו לדחות על ציר הזמן את פעולת הדחייה של לב חזיר בגוף האדם. "החוקרים עדיין לא יודעים בשלב זה מה בדיוק גרם לכישלון, אבל אני מניח בסבירות גבוהה שמדובר בתהליך דחייה חריפה, במקום דחייה היפר-חריפה", אמר פרופ' לביא.
"במחלקת השתלות בבית חולים באלבמה השתילו כליית חזיר מהונדס באדם שנמצא במצב של מוות מוחי, בתור שלב ראשון שעבר בהצלחה, לקראת השתלת כליית חזיר מהונדס בחולה", הוסיף. "כאן הדילמה באשר לשאלת ההשתלה היא פחות קריטית, שכן אם בסופו של דבר הניסוי ייכשל, המושתל יחזור להיות חולה דיאליזה ולא יקפח את חייו".
דבריהם של המומחים בהחלט מעודדים באשר לקצב התקדמותם של החוקרים, שיחד עם העולם כולו, מקווים שהניסויים שבדרך יסמנו הצלחות נוספות בהקדם ויעניקו תקווה לחולים רבים.