תשעה מטפסי הרים מנוסים מאוניברסיטת אורל שברוסיה יצאו בחודש ינואר 1959 למסע בהרי אורל הצפוניים, כשמטרתם הייתה להגיע להר אוטורטן. הם מעולם לא הגיעו ליעדם, ונהרגו בדרך כאשר הם למרגלות הר חולאט סיאחל (Kholat Syakhl), שמשמעות שמו במאנסי - השפה המקומית - ״הר המוות״. התקרית הקשה במעבר ההרים נקראה על שמו של מנהיג הקבוצה, איגור דיאטלוב והפכה לכר פורה עבור תיאוריות קונספירציה שונות. מיד לאחר התקרית קבעו השלטונות הסובייטים כי "כוח בלתי מוכר" גרם למותם, ואי הידיעה באשר לנסיבות מותם של המטפסים המשיכה להעסיק רבים במשך עשורים.
מגלי קול שעוררו פאניקה, דרך הגעתם של חייזרים ושל יטי המיתולוגי למקום, עד לניסויים צבאיים סודיים - בהיעדר מספיק מידע, הציעו המתעניינים בסיפור את הגרסה שלהם למה שקרה. אולם קבוצה של מדענים שחקרה את הנושא הגיעה למסקנה: מה שהביא למותם של המטפסים הייתה, ככל הנראה, מפולת פלטות שלג נדירה, מה שמכונה Slab Avalanche. ״האמת היא שאף אחד לא יודע מה באמת קרה באותו הלילה, אבל אנחנו מספקים ראיות כמותיות חזקות שנראות כי אפשרות מפולת השלגים היא סבירה״, ציין אחד מכותבי המחקר פרופסור אלכסנדר פוזרין.
כך נראית מפולת פלטות שלג
הסבר: זאת מפולת פלטות שלגים
כאשר כוחות ההצלה הגיעו למקום, כחודש אחרי התקרית, הם מצאו את האוהלים אשר נחתכו מבפנים, ככל הנראה על ידי המטפסים שניסו להיחלץ בחופזה כשהם משאירים מאחוריהם את הציוד. חלק מהגופות נמצאו יממה לאחר מכן, ליד שרידים של מדורה. אחרים נמצאו מאוחר יותר בגיא בקרבת מקום. השלטונות הסובייטים קבעו שהשלושה הראשונים מתו מטראומה פיזית, ואילו ששת הנותרים מהיפותרמיה. בעוד שהשלישייה הוכתה ממפולת השלגים ולא שרדה, השאר כנראה הוכו מהקור בהיעדר ציוד ובגדים נאותים, אותם השאירו באוהלים.
אחרי המחקר שיצא בשנה שעברה והציג את ההסבר, התעוררה לא מעט ביקורת שמתמקדת בעיקר בהיתכנות מפולת שלגים שכזו. המבקרים טענו כי מעולם לא תועדה או נרשמה מפולת שלגים בהר המוות. החוקרים מצדם לא הפסיקו לנסות ולהוכיח כי התיאוריה שהציגו היא אפשרית, וערכו 3 בדיקות נוספות בשטח - שאף הניבו צילום של שתי מפולות שלגים שאירעו לאחרונה בהר. הממצאים של מחקרם המעודכן פורסמו לפני מספר ימים בכתב העת Communications Earth & Environment
המפולת הנדירה והקטלנית
מפולת פלטות שלג קורות כאשר השכבה העליונה של שלג היא דחוסה ויציבה, ומחזיקה מתחתיה שכבה רכה וחלשה. כאשר השכבות שמתחת מצליחות לקרוע את העליונה - מתרחשת המפולת מסוג זה. תנאי השטח הנדרשים לכך הם שטח נרחב ומדרון בזווית חדה יותר מ-30 מעלות, מכאן גם נדירותן. "המבקרים טענו שהמדרון לא היה תלול מספיק, ושהתנאים לא היו כאלה שאמורים לעורר מפולת. אנשים שגרים באזור נשבעו שמעולם לא ראו מפולת במעבר דיאטלוב", הסביר אחד מכותבי המחקר יוהאן גום, והוסיף: "עיקר הביקורת הגיעה מקרוביהם של
ההרוגים ומאנשי תיאוריות הקונספירציה, הרגשנו שהם דוחים את ההסבר שלנו כדי לשמר את המסתורין שאופף את מותם הטראגי של המטפסים".
שתיים מהבדיקות שערכו החוקרים, אחת בקיץ והשנייה בחורף של שנת 2021, כללו את מדידת הזווית של המדרון, אשר אכן הייתה חדה מ-30 מעלות, ואת בחינת תנאי מזג האוויר - אשר אכן הצביעו על היתכנות מפולת. הבדיקה השלישית בינואר השנה אף צולמה, והציגה ראיות של שתי מפולות שאירעו לאחרונה.
החוקרים מבהירים כי הם אינם מתיימרים להסביר כל היבט של מה שקרה באותו לילה טראגי, אבל הם בטוחים שההסבר שלהם עומד במבחנים המדעיים והוא אפשרות הגיונית באשר לתנאי הטבע ששיחקו תפקיד מרכזי.