אם בפיד האינסטגרם או הטוויטר שלכם יש אפילו כמות קטנה של סלבריטאים אמריקאים, יש סיכוי טוב שנתקלתם בנתון המבעית הזה במהלך השבוע האחרון: במהלך ה-24 במרץ נעלמו בוושינגטון די.סי 14 נערות, כולן אפרו-אמריקאיות או לטיניות. אתרי אינטרנט הזדרזו לדווח על המחדל - איך יכול להיות ש-14 נערות נעלמו במהלך יום אחד, וחשוב מכך - איך יכול להיות שהמחדל הזה כלל לא הוזכר במהדורות החדשות או בגופי תקשורת גדולים? הקיפוח האתני הוזכר מיד, ונתונים סטטיסטיים נוספים נזרקו לחלל האוויר. כתב העת Journal of Criminal Law and Criminology פרסם כבר בשנה שעברה מאמר מקיף על הסיקור אודות היעדרותן של נשים לבנות, לעומת הכמות ואופן הסיקור של נשים לא-לבנות. התוצאות לא היו מפתיעות: היעלמותן של נשים לבנות "מעניינת" יותר את כלי התקשורת המרכזיים.

It is deeply disturbing that the disappearance of dozens of young girls is "business as usual" in our nation's capital, my childhood home. The response that these numbers aren't any higher than normal should only make us more horrified. Kids of color have been unrecognized and uncared for by law enforcement, the education system (as a whole, not the heroic teachers working hard every day for far too little pay), and government in general, for far too long. It's a deeply rooted issue, ingrained in our sadly flawed social fabric, but it is within our power to CHANGE IT. It starts with us demanding justice, demanding equal media coverage, and voting with vulnerable kids in mind, instead of dollar signs and fear. #findourgirls

A post shared by Olivia Wilde (@oliviawilde) on

ואז הגיעו הסלבריטאים. במהלך השבוע שעבר, תרמו מפורסמים את הנראות הציבורית שלהם לניסיון להעלות מודעות להיעלמותן של הנערות מוושינגטון באמצעות פרסום תמונותיהן של הנעדרות ושימוש בהאשטגים #missingdcgirls (הנערות הנעדות מדי.סי) ו-#findourgirls (מצאו את הבנות שלנו). שחקנים וזמרים, שחורים ולבנים, פנו הסבו את תשומת ליבם של עוקביהם לאותו נתון מתחילת הכתבה: 14 נשים צעירות נעלמו במהלך יום אחד, ולאף אחד בתקשורת לא אכפת.

רק שזה לא בדיוק מה שקרה. משטרת וושינגטון די.סי אכן פנתה לציבור, וב-24 במרץ פרסמה בחשבון הטוויטר הרשמי שלה 14 תמונות ותקצירי תיקים של נשים צעירות נעדרות. אולם לא כל הנערות האלה דווחו כנעדרות באותו היום, וחלקן אפילו לא היו נערות. רק עשרה מתוך אותם דיווחים, באותו היום, עסקו בקטינות. משטרת וושינגטון גם עדכנה שמאז הפרסום, שש נערות נמצאו או חזרו לבתיהן. ארבע נערות "בלבד" הוכרזו כנעדרות באותו יום.

זה, כמובן, נתון שאין לזלזל בו, כמו גם בנתונים שהזכרנו בפסקה מוקדמת: היעלמותן של נשים שחורות ולטיניות אכן מסוקרת פחות על ידי התקשורת, בעיקר כי היא נתפסת כ"בעיה נקודתית" של קהילות מסוימות (בעוד שהיעלמותן של נשים לבנות היא בעיה "של כולם"). אולם משטרת וושינגטון די.סי חשפה כי זה שיעור היעלמויות סטנדרטי, בוודאי לעיר בסדר הגודל של הבירה האמריקאית. למעשה, ב-2017 נרשמה בוושינגטון אפילו ירידה קלה בכמות מקרי ההיעדרות המדווחים, ביחס לנתונים מקבילים משנים קודמות. הדבר היחידי שהשתנה הוא מדיניות הפרסום של המשטרה ברשתות החברתיות, והשינוי הקטנטן הזה הוא-הוא שגרם לגל המחאה ברשת.

(מקור)