אם יש משהו שאנחנו שונאים בעולם, זה ריח של דג. לכן, לצערנו, ובלי שום קשר לאישיות הקסומה שיש לה בוודאי, אנחנו לא ממש רוצים להכיר את קלי פידו-וויט. הבריטית בת ה-36 סבלה כל חייה מ"תסמונת צחנת הדג", הגורמת לגופה להדיף ריח של דגים. כתוצאה מכך סבלה משנים של בריונות מצד הילדים בבית ספרה, והיא פיתחה הפרעת חרדה חמורה. גם בחייה הבוגרים לא הוקל לה, והקולגות במקום עבודתה כטכנאית רנטגן אילצו אותה לעבוד רק במשמרות הלילה הבודדות לאחר שהתלוננו עליה.
ביום אחד היא מתקלחת כ-4 פעמים, מחליפה את מדיה פעמיים, משתמשת בפחית דאודורנט שלמה, ומנסה להסוות את ריחה הטבעי בשלל דרכים יצירתיות. אף אחת מהפעולות לא עוזרת במיוחד. בעלה מייקל, בן ה-45, כבר התרגל לריח, למרות שלקחו לו כ-16 שנים: "הריח של קלי לא ממש נעים לי, אבל אף פעם לא אמרתי לה את זה".
"כשעברנו לגור ביחד הבחנתי בכך לראשונה. עד אז לא שמתי לב, לא הבנתי שהיא הסתירה את זה עד אז. קלי לא הייתה אז האישה הבטוחה שהיא כיום, אני חושב שהדרך הכי טובה לעזור לה עם מצבה הוא לתמוך בה ולקבל אותה. אם הייתי במקומה בטח הייתי מתקשה הרבה יותר להתמודד".
"מייקל עזר לי להתמודד עם המצב דרך הומור", מספרת קלי. "בטח לא יפריע לו אם אספר שגם לו יש ריח ייחודי מאוד משל עצמו". התסמונת נגרמת מפגיעה בייצור אנזים שאחראי לפירוק טרי-מתיל אמין הנמצא במזון, וגורם לו להיות מופרש מהגוף דרך הזיעה והשתן, הנשימה ונוזלי איברי המין. רק ב-2015, לאחר שחקרה וצפתה בסרטים תיעודיים, אובחנה כלוקה בתסמונת.
לאחר שאובחנה, גילתה שהמקלחות התכופות, וכמות הדאודורנט העצומה, גרמו לגירוי בעורה שגרם לריח רק להתחזק. כיום היא משתמשת בסבונים עדינים, והחלה טיפול תרופתי שיעזור לה לפרק את הטרי-מתין אמיל. "אין כדור קסמים שיכול לפתור את זה ברגע, אבל אתה כן יכול להקל את התסמינים. אחד הדברים שלמדתי הוא שמה שאני אוכלת מופרש החוצה, אז אני נמנעת מדגים ופירות ים".
העבודה במשמרות הלילה הקלה עליה, והיא אפילו הצליחה לפתח יחסים חברות קרובים עם קולגות אחרות כמו פייסל באשיר שמספר על העבודה לצידה: "אתה יכול לזהות את הריח שלה מתחילת המסדרון. כשסיפרה לי בתחילה על המצב שלה לא לקחתי אותה ברצינות וכיניתי את התסמונת 'דגיגטוס'. יש לנו יחסי עבודה קרובים ואין לי בעיה להגיד לה מתי היא צריכה לצאת ולהתרענן. התרגלתי לריח שלה, זה לא משפיע על העבודה שלי".
(מקור)