מכירים את זה שאדם אחד במשרד חולה בשפעת ובמהרה כולם חולים בשפעת? כולם היסטריים לגבי היגיינה אישית עם התכשירים היחודיים לכל איבר בגוף והנוזלים האנטי בקטריאליים לניקוי ידיים ללא סבון, אבל לרובנו אין מושג בתוך כמה חרא אנחנו שקועים עד הגבות, וממה אנחנו באמת חוטפים את כל המחלות. קבלו שישה דברים, שאתם נוגעים בהם בכל יום, ומטונפים יותר מהאסלה:
סבון
כולנו מוצאים את עצמנו בהזדמנות זו או אחרת בשירותים ציבוריים, או בשירותים בעבודה, או במשתנות באוניברסיטה ומאז שהכל הפך לאוטומטי אנחנו בטוחים שאנחנו יוצאים נקיים. המכשול הברור ביותר היא ידית הדלת, שתמיד רטובה מעט או מכוסה במשהו שהיה פעם רטוב וירוק ועכשיו הוא התייבש. הידית שתמיד גורמת לכם לדמיין את האדם האחרון שמשך אותה אחרי שהוא לא שטף ידיים. לזה יש כמה פתרונות, כמו בעיטת קרטה מדויקת או שימוש בחתיכת נייר (אבל גם הידית של מתקן הניירות תמיד רטובה!) אבל המכשול האמיתי – הרוצח השקט – הוא ללא ספק דיספנסר הסבון הנוזלי.
רבים חושבים שאין סכנה בהוצאת קצבת הסבון ממתקן סגור כי גם אם הוא לא נקי, אתם גם ככה שוטפים עכשיו ידיים. אבל לפי מחקר שערך החוקר ג'ונת'ן סקסטון, רבע מהדיספנסרים בחדרי שירותים ציבוריים פולטים בקטריות חיות יחד עם הסבון. הבקטריות נכנסות לרוב כשמחליפים את הסבון וכשהדיספנסר פתוח (כפי שקורה במקרים רבים). הדיספנסרים שהיו נקיים היו כולם מכוסים, אז שווה להתייחס למקדם הסיכון הזה, ולא לשכוח את הברז – אם הוא לא אוטומטי, תנחשו מה – הוא גם מטונף.
לפחות הסבון קצת מציל את המצב אחרי שנגעתם במתקן נייר הטואלט, בנייר הטואלט, בידית דלת התא, בקרש האסלה (בטעות עם הקצה של האצבע, אבל גם זה נספר – תפסיקו לשקר לעצמכם שעל הציפורן החיידקים לא יכולים לטפס כי היא חלקה מדי), ולבסוף (תופים) – בידית הניאגרה. בסוף נשאר רק לשאול, איפה יתפסו אתכם החיידקים ברולטה הזאת – לפני הסבון או אחרי הסבון?
כסף
מה משותף לארנק שלכם ולמאורת סמים? בשניהם יש שרידים של קוקאין. מחקר שנערך בשנת 2008 הראה כי שטרות בכל העולם מכילים שרידים של הסם, שנהוג להסניף אותו עם שטר מגולגל. המחקר הקיף מדינות בכל העולם אבל את המקום הראשון תפסה כמובן ארצות הברית.
אי אפשר להתמסטל מהשטרות מאחר וכמות הקוקאין בהם מזערית, אבל זה נותן קצת פרספקטיבה לאיכות הספיגה של הניירות האלה. עכשיו דמיינו מה נתפס בכל פעם שמישהו מחזיק את השטר ומעביר אותו למישהו אחר: השיפוצניק שהרגע סיים לפתוח סתימה, החשפן שאוסף שטרות כל ערב בתחתונים המזיעים שלו, עובד תחנת הדלק שמחזיר עודף ללקוחות רגע אחרי בדיקת שמנים, הדייג שקונה בקבוק ליטר וחצי אחרי שסיים לנקות את הדגים מאיברים פנימיים וקשקשים, השוחט שהרגע סיים לערוף ראשי תרנגולות, המוכר שהרגע התעטש מולכם ואינספור האנשים שמסתובבים שם בחוץ.
דרך אגב, הכסף לרוב מהודק בארנק המונח בכיס וכך החיידקים נהנים מחום גופכם ומעוד כמה תנאים אידיאליים להתפתחותם. תחשבו על זה בפעם הבאה שתראו מישהו מתעטש לידכם בקופה בסופר.
כביסה
רוב האנשים לא יודעים שיש בסביבות 0.1 גרם צואה בממוצע בכל זוג תחתונים, בכל מקום, בכל שעה, על כולם. כולנו מסתובבים עם חתיכת חרא קטנה במכנסיים ומעבירים אותה ממקום למקום. ברחוב ובמשרד זה לא נורא אבל דמיינו כמה חיידקי אי-קולי מתעופפים באוויר במכבסה הציבורית. בערך מאה מיליון, אם באמת תהיתם.
הג'רמופוב הידוע, צ'ארלס גרבה, ערך מחקר בנושא בטוסון ובטמבה ביי בארה"ב וגילה כי 60% ממכונות הכביסה מפיצות קוליפורמים וכ-10% מפיצות חיידקי אי-קולי. כך שמכונות כביסה ממש לא יעילות בניקוי חרא, או שאנשים בטוסון מחרבנים בתוך מכונות הכביסה.
אתם יכולים לשטוף את הבגדים עם אקונומיקה, אם תרצו לנקות אותם באמת, אבל הפיתרון הכי טוב הוא קודם כל לא לקחת ערימת בגדים שהרגע יצאה מהמכונה ולדחוף לתוכה את הפנים כי הריח טוב. ואל תאמינו לאנימציה הפסאודו-מדעית בפרסומות של אבקות הכביסה – הנקודות הירוקות לא באמת מוציאות את כל המעויינים החומים מסיבי הבד.
המקלדת
אם אתם קוראים את זה, רוב הסיכוי שהאצבעות שלכם נמצאות במרחק של כמה סנטימטרים ממקלדת, או עליה. תמיד ידעתם שהמקלדת שלכם די מלוכלכת, אבל אין לכם מושג עד כמה היא מטונפת, וזה בהנחה שמדובר במקלדת הביתית שלכם. אם אתם עובדים במשרד, ועוד אנשים עובדים על אותה מקלדת, תדעו שאתם שוחים בתוך צלחת פטרי. מספיק לדפוק את המקלדת על השולחן כמה פעמים כדי לגלות כמה שאריות אוכל, שיער, ציפורניים, עור מת ועוד כל מיני מרעין בישין מצאו בית חם בין המקשים שלכם. מה שאתם לא יכולים לראות זה את מיליארדי החיידקים שגם חולקים את המשטח.
בזמן שבאסלה הממוצעת, בשירותים של משרד, יש בסביבות מאה חיידקים לכל חמישה סנטימטרים מעוקבים, במקלדת שלכם יש 3,925 חיידקים בממוצע על אותו שטח. כמעט פי מאה! איך זה יכול להיות? בקלות, השירותים מנוקים בקביעות עם חומרים אנטי בקטריאליים ששורפים את החיידקים, בעוד המקלדת זוכה לחצי ניגוב עם מטלית פעם בחודש, וזה כולל רק את החלק העליון של המקשים.
כל מה שאי פעם נשפך לכם, נדבק לכם לידיים או נפל לכם מהפה הופך להיות תרבית לחיידקים שמצטברים שם ללא מפריע. וזה בלי לציין את הכתמים הדביקים החומים שהצטברו לכם בתחתית ועל מקשי העכבר. אז בפעם הבאה שתדאגו לשים ריבועי נייר טואלט על הקרש ולקרצף את הידיים ביציאה מהשירותים, תזכרו מה מחכה לכם בעמדה, בזמן שאתם אוכלים את הרוגעלך של הבוקר ומקלידים.
הטלפון
פיסת טכנולוגיה נוספת שמנצחת את האסלה, בכל הנוגע לחיידקים, היא הטלפון שאתם מחזיקים ליד הפה כל כך הרבה שעות ביום. אין זה מפתיע שמכשיר בו אתם אוחזים גם אחרי שנגעתם בפח הזבל וגם אחרי ששיחקתם עם הכלב יהיה מטונף, מה שמפתיע זו כמות החיידקים שמתנחלת על הספיקר ועל המקשים.
זוכרים שבאסלה ממוצעת במשרד יש כמאה חיידקים לכל חמישה סנטימטרים מעוקבים ובמקלדת יש בסביבות 3,925 חיידקים? על הטלפון במשרד יש בסביבות 50 אלף חיידקים לכל חמישה סנטימטרים מעוקבים. פי חמש מאות! מכירים את זה שמישהו מתקשר ומבקש את האדם שיושב לצידכם? תחשבו על זה בפעם הבאה שתעבירו למישהו את הטלפון.
הפה
מרבית הלכלוך שאתם נתקלים בו ביום-יום מגיע לרוב מפתח רטוב אחד ומאוד מטונף – הפה שלכם, והפיות של כל האנשים סביבכם. האיבר הזה שאתם משתמשים בו לאכול, לדבר ולנשום הוא לא פחות מתותח חיידקים.
כשחושבים על זה, הפה הוא המקום המושלם לחיידקים: חם, לח ונמצא בקשר ישיר עם כל העולם החיצון. אם מחשיבים הרגלים כמו לעיסת עטים, ליקוק קצות האצבעות וקסיסת ציפורניים אז מבינים מאיפה הכול מגיע לשם, וזה בלי הימים שמישהו פשוט מתעטש לכם לתוך הפרצוף. אבל יש נקודת אור בכל העומס הבקטריאלי הזה – זה נותן קצת מושג כמה חזקה וקסומה המערכת החיסונית שלנו.
ומה מצבנו ביחס לאסלה? מדענים שחקרו את הנושא כבר הפסיקו לספור ורק ציינו שכמות החיידקים בפה עומדת על מיליונים לכל חמישה סנטימטרים מעוקבים. אבל אנחנו לא מדברים רק על כמות אלא גם על איכות ומגוון. פה ממוצע מאכלס בסביבות 700 סוגים שונים של בקטריות. תחשבו על זה בפעם הבאה שתצפו בתשדיר נגד מריחואנה – זה לא הגראס שמסוכן, זו הפיה של הבאנג.
למען הגילוי הנאות, אני גם משחק עם הכלבה בגינה, גם אוסף לה את החרא, גם זורק זבל וגם יושב כל היום ליד המקלדת. המידע המובא לעיל לא אמור לגרום לכם להישמר מכל מגע עם חפץ ולשטוף את הידיים באובססיביות כל ארבע דקות – בשביל זה יש לכם מערכת חיסונית. רק תזכרו מאיפה חטפתם את השפעת בפעם הבאה שתשבו בבית מנוזלים עם אף אדום ונפוח, משותקים מול הטלוויזיה.