יצירת המימן המתכתי הוגדרה כפריצת דרך בעולם המדע, אבל המדענים מהארוורד שיצרו את המתכת אומרים עכשיו שהמתכת נעלמה. לטענת היוצרים, יכול להיות שהיא נעלמה במכונה שייצבה אותה, או שהפכה לגז בטמפרטורת החדר והושמדה מכך.

המימן המתכתי נוצר לראשונה לפני כחודש על ידי מדענים מאוניברסיטת הארוורד. כעת, המתכת נעלמה. המכונה שאמורה היתה לייצב אותה ככל הנראה התקלקלה וכתוצאה מכך לא נשאר אף סימן של החומר. החוקרים טוענים שהמתכת ככל הנראה התמוססה והפכה לגז כשהייתה בטמפרטורת החדר, או נעלמה בתוך המכונה עצמה. לעומת זאת, יש הטוענים שהמדענים באוניברסיטה בכלל לא יצרו את המימן המתכתי מלכתחילה.

Scientists at Harvard used a tiny but amazing device with diamonds to crush hydrogen into a METAL (#metallichydrogen), first of it's kind on earth. If it stays stable at room temp, the applications could be absolutely limitless, revolutionizing everything from computers to levitating trains to electricity transportation without dissipation, all the way to possibly the most perfect jet fuel for space travel. Science is goddamn amazing.

A post shared by Jason Rose (@jasonleirose) on

על המימן המתכתי נאמר כי היה ביכולתו ליצור מוליכים יעילים מאוד, איתם ניתן היה לפתח מחשבים ופלאפונים חכמים מהירים. כמו כן, אפשר היה ליצור בעזרת החומר סוללות רבות עוצמה לרכבים חשמליים ולהפחית בזיהום האוויר. אבל כל הייעודים האלו כבר לא רלוונטים, עכשיו שהחומר כבר לא בנמצא.

הניסיון לשמר את החומר בתנאים המתאימים לו במרכז כדור הארץ נכשל וצוות המדענים בהארוורד נותרו מאוכזבים מאוד. כתוצאה מהכשל לא נותר שריד מהמימן המתכתי.

Nearly a century after it was theorized, Harvard scientists have succeeded in creating metallic hydrogen. In addition to helping scientists answer fundamental questions about the nature of matter, the material is theorized to have a wide range of applications, ranging from room-temperature superconductors to powerful rocket propellant. #science #technology #physics #harvard

A post shared by Harvard University (@harvard) on

לעומת זאת, יש המאמינים שצוות המדענים לא איבדו את החומר כי הוא לא היה בחזקתו מלכתחילה. הכל התחיל כאשר ראש צוות המחקר סירב להציג את הממצאים שלו בפני קהילת המדע העולמית. כלומר, מדענים אחרים לא יכלו לראות את החומר עצמו, אלא רק מבעד לתמונות. מומחים טוענים שהתמונות, שכביכול מראות את החומר בין שני יהלומים, למעשה מראות שרידים של מתכת אחרת – הסברה היא שזו מתכת אלומיניום.

צוות המחקר דוחה את ההאשמות. פרופ' אייזק סילברה, ראש צוות המחקר, מספר: "יש לנו את כל הראיות שמוכיחות שהמתכת אכן הייתה שם, לא היינו מפרסמים את הגילוי אלמלא היה אמיתי". במידה וצוות המדענים היה מצליח לייצב את המימן המתכתי, הוא היה מסיים מחקר שערך עשורים שלמים בנוגע למתכות וכתוצאה מכך להפיק חומרים שהיו יכול לשמש חלופה לדלקים הפוסילים של ימינו.

GUEST POST BY- @thetransparentotter Hydrogen is the most abundant element in the universe; easy to find, easy to procure, and relatively easy to manipulate. In theory, metallic hydrogen is metastable, meaning that even when the pressure on the sample is reduced it will remain in metallic form. Also in theory, its metallic form is superconductive (conducts electricity without resistance) at room temperature. (For comparison: all other known superconducting materials are only superconductors at incredibly low temperatures.) Ladies and gentlemen: I give you Dias and Silvera's brand-new paper. Fuck the electromagnetic drive; THIS is the REAL discovery of the century. Physicists at Harvard managed to pressurize hydrogen to the point of condensation into metallic state. Their results were published January 25th in Science magazine. They have yet to test for metastability or superconductivity, but so far the sample shows much promise. Imagine: industrial pressurization of hydrogen into metallic form gives us the ability to mass produce a room temperature superconductor that would revolutionize technology and industry as we know it! Source: phys.org/news/2017-01-metallic-hydrogen-theory-reality Actual paper: http://science.sciencemag.org/content/early/2017/01/25/science.aal1579 #metallichydrogen #superconductivity #physicsandanonymous #physics #physics_and_anonymous #science #layman #explanation #staynerdy

A post shared by Physics And Anonymous (@physics_and_anonymous) on

(מקור)