קהילת האסטרופיזיקה רועשת: הטלסקופ "האבל" של סוכנות החלל האמריקאית גילה אזור בוהק בכוכב הלכת אורנוס. מדענים במצפה כוכבים בפריז העיפו מבט בכתמים הבוהקים של ענק הגזים, והסיקו שמדובר בזרמים טעונים באלקטרונים כתוצאה מרוחות סולאריות בכוכב הלכת. הזרמים הצטברו והתרכזו באזור מסוים - ואז, כשבאו במגע עם הגזים שבאטמוספרה, הם החלו להאיר כמו הזוהר הצפוני המוכר לנו.
מעבר להתרגשות הרבה בקהילת המדע והאסטרופיזיקה, וגם לידיעות המשעשעות ברשת שקישרו בן היותו של אורנוס ענק גזים ל - איך לומר, גז דליק מסוג אחר - התגלית עזרה למדענים למצוא את הקטבים האבודים של אורנוס.
בשנת 1986, מעבורת החלל "וויאג'ר 2" הגיעה קרוב לענק הגזים ושידרה תמונות שתיעדו את הסיבוב שלו סביב עצמו. בזכות התיעוד נתגלתה נקודת הציר של כוכב הלכת, והתברר שיממה בו נמשכת כ-17 שעות ו-14 דקות. גם הקטבים המגנטיים של הכוכב נמצאו, אלא שמאז לא הצליח איש לאתר אותם מחדש - עד היום.
אורנוס הוא כדור כחול אחיד ללא הבדלים נראים לעין בפני השטח. לכן קשה מאוד לזהות ממרחק היכן בעצם נמצאים הקטבים שלו - בניגוד לכדור הארץ, שבו הקטבים פשוט נראים לעין. כעת התגלו נקודות הקוטב של כוכב הלכת השביעי מחדש כשהמדענים תצפתו על האזורים הבוהקים: במהלך התצפית ניתן היה לראות שהם מסתובבים עם הכוכב עצמו, והדבר אפשר למדוד אותו במדויק ולסמן את הקטבים.
אורנוס, או בשמו העברי "אורון", נתגלה לראשונה בשנת 1781 על ידי אסטרונום בריטי. יש לו 27 ירחים והוא נמצא במרחק של למעלה מ-2.8 מיליון קילומטרים מהשמש. הליבה שלו מורכבת בעיקר מברזל ופני השטח שלו מורכב מגזים, בעיקר מימן, הליום ומתאן. ורק כדי לסגור מעגל עם עניין בדיחות הגזים וכל זה, יש מדענים שטוענים בשיא הרצינות שבגלל ההרכב הזה יש לו ריח של פלוצים.
איך, איך אפשר לא לאהוב מדע.
(מקור)