כוכב לכת איקס

בינואר 2016 פתחנו את השנה החדשה עם תגלית די מדהימה: עדויות של מתמטיקאים גילו כי ככל הנראה קיים כוכב לכת תשיעי במערכת השמש שלנו. החוקרים הוכיחו זאת על יד הרצת מודלים מתמטיים ממוחשבים שמראים כי קיים גוף כלשהו שמשפיע על המסלולים של גופים אחרים הנעים סביב השמש. לכוכב הלכת החדש והמסתורי ניתן שם זמני: כוכב איקס. או כוכב לכת 'תשע'. החוקרים מעריכים כי המסה שלו היא בין 5-10 מסות ארץ ושהוא דומה במקצת לנפטון, או במילים אחרות, הוא לא רואה אותנו ממטר מרוב שהוא גדול. למען האמת החוקרים מעריכים כי הוא כה משמעותי במערכת השמש עד שבאוקטובר האחרון טענו שהוא גורם לזווית בת 6 מעלות בשמש שהיא מרכז הגלקסיה שלנו. אז איך אנחנו לא רואים אותו? החוקרים מסבירים שהמסלול שלו כל כך רחב שמרבית הזמן הוא יותר רחוק מאתנו מאשר קרוב, ועוד בקנה מידה של גלקסיה.

חיפוש אחר חייזרים

חללית לאלפא קנטאורי (צילום:  Breakthrough Initiatives)
חללית לאלפא קנטאורי | צילום: Breakthrough Initiatives


השנה ניתנה גם יריית הפתיחה בחיפוש אקטיבי אחר חייזרים. המיליארדר הרוסי יורי מילנר החליט להרים את הכפפה ולהתחיל בתוכנית בת 44 שנים בה יישלחו אלפי רובוטי גשושים קטנטנים על גבי טיל לחלל. לאחר שהטיל ייכנס למסלול סיבובי סביב כדור הארץ, הגשושים יתפזרו ויפרסו כנפיים קטנות. ואז מכדור הארץ 'יירו' קרני לייזר ממוקדות ועוצמתיות אשר אמורות לתת לגשושים 'דחיפה' קטנה ולהביא אותם למהירות של עד חמישית ממהירות האור לכיוון מערכת הכוכבים אלפא קנטאורי, אשר נמצאת במרחק של 'סך הכל' 4.37 שנות אור מאיתנו. זוהי המערכת הקרובה ביותר בה מאמין יורי, יחד עם חבריו: הפיסיקאי סטיבן הוקינג והיזם מארק צוקרברג, כי ניתן יהיה למצוא בה סימני חיים. כל התכנית אמורה לקחת כאמור כ-44 שנים במקרה הטוב, אשר מתחלקות ל-20 שנות פיתוח עד לשיגור ועוד 20 שנות שיוט בחלל עד להגעה למערכת אלפא קנטאורי.

ההכרזה המלאה על התכנית:

חיי עז

לא מעט ספרים יצאו השנה לאוויר העולם, בין היתר הספר 'איך לקחתי חופשה מלהיות בן אדם' מאת תומאס טאוויטס (Thomas Thwaites), ביולוג, כלכלן ומעצב אשר ייצר לעצמו פרוטזות מוארכות לגפיים בכדי לצאת לטבע ולחיות כמו עז בהרי האלפים במשך מספר ימים. את החוויה והרעיון הפילוסופי מאחוריו הפך טאוויטס לספר בו הוא מנסה להסביר כיצד בעזרת הטכנולוגיה של היום ניתן להשתחרר מהתלות והאחריות הכבדה שיש לנו כל עוד אנו בני אדם בחברה מתפקדת. החוקר המיוחד אפילו קיבל הכרה והוכתר כזוכה באיג נובל לביולוגיה לשנת 2016.

האיג נובל הוא פרס פארודי שמחולק לחוקרים אשר המחקרים שלהם גורמים לכם לצחוק ורק לאחר מכן לחשוב. אגב, טאוויטס לא לבד. הוא חולק את הפרס יחד עם אדם נוסף שיצא לטבע וניסה לחיות כמספר בעלי חיים שונים במועדים שונים. בין היתר הוא חי כגירית דבש, ציפור ושועל.

סיכום מדע 2016 (צילום: Tim Bowditch)
סיכום מדע 2016 | צילום: Tim Bowditch

99.999 אחוז לא מפוענח

במהלך השנה החולפת נערך גם מחקר המיפוי הגדול ביותר של מינים בכדור הארץ. הקרן האמריקאית למדעים ניסתה לקבץ ואז לנתח את מאגר הנתונים הגדול ביותר עד כה. הם אספו מידע על כל המינים שרק ניתן: בעלי חיים, צמחים ואפילו מינים מיקרוביולוגיים מ-35,000 מקומות בעולם (פרט לאנטרקטיקה), ובהתאם למודלים רבים הם העריכו כי אנו מכירים כיום רק כ-5.6 מיליון מינים (מיקרוסקופיים או לא מיקרוסקופיים) מתוך טריליון מינים אפשריים בכדור הארץ. אם נזכור לרגע את העובדה שרק כ-2% משטח האוקיינוסים נחקר ומופה באמת וכן שבגרם אדמה אחד ניתן למדוד מיליארד אורגניזמים, ההנחה המטורפת של טריליון מינים נשמעת די הגיונית. כמובן שהרוב המשמעותי לא התגלה עד כה פשוט מכיוון שהוא קטן מידי לעין האנושית. אבל עם שיפור הטכנולוגיה, אנו נגיע גם לזה.

פארק ילוסטון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
פארק ילוסטון | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

סרטן לבן

סיכום מדע 2016 (צילום: Souza, Ferreira & Senna)
סיכום מדע 2016 | צילום: Souza, Ferreira & Senna

ואם כבר אנחנו מזכירים מינים חדשים, הנה דוגמה למין של בעל חיים שהתגלה רק בשנת 2016, נעים להכיר:  Isopod (Iuiuniscus iuiuensis), מדובר על סוג של סרטן עיוור וחסר צבע אשר התגלה השנה במערה בברזיל שהפתח היחיד שלה הוא בעצם בולען ובמשך מרבית ימות השנה הוא מכוסה במים. מספר מערות כאלה נחקרו ותת המין הסרטני הזה התגלה רק באחת מהן. החוקרים מעריכים כי מדובר על תת מין מאוד פגיע מטורפים ולכן הוא מתחבא בתוך מקלטים אותם הוא בונה משכבה דקה של בוץ אשר מסתירה אותו כפי שניתן לראות בסרטון. אז פעם הבאה שאתם משחקים בבוץ במערה בברזיל...

מזרח תיכון חדש - וריק

ב-21 ליולי, 2016 נשבר שיא החום המתועד בחצי הכדור המזרחי (שהוא כל מה שממזרח לקו גריניץ' הלא הוא קו אורך 0), זאת לאחר שנמדדה טמפרטורה של 54 מעלות צלזיוס בכווית. שיא כל הזמנים אגב נמדד בעמק המוות בקליפורניה אשר נמצא דווקא בצד המערבי של כדור הארץ, שם נמדדה טמפרטורה של 56.7 מעלות ב-10 ביולי 1913. וכדי להוסיף שמן למדורה הזו, השנה גם יצא מחקר משותף של המכון הכימי על שם מקס פלאנק והמכון הקפריסאי בניקוסיה שטוען כי תוך כמה עשרות שנים, במזרח התיכון וצפון אפריקה ישרור אקלים חם מידי בשביל לקיים בו חיים אנושיים. ולסיום, גם נאס"א נכנסת לחגיגה הזו ומכריזה כי אפריל 2016 היה חודש אפריל הכי חם שנמדד אי פעם בהיסטוריה והוא שבר את השיא הקודם (אפריל 2010) ב0.24 מעלות צלזיוס.

אוהל בדואי  (צילום: Oleg Seleznev, Istock)
אוהל בדואי במדבר סהרה | צילום: Oleg Seleznev, Istock

פרויקט הגנום האנושי - שלב ב'

השנה הכריזו קבוצה של 25 מדענים, בראשות ג'ף בוקה מאוניברסיטת ניו יורק כי החליטו להוציא לפועל את שלב ב' של פרויקט הגנום האנושי – סנתוז גנום אנושי מלא. עד כה, בשלב א', מיפו את הגנום האנושי, זה לקח כמה שנים טובות והמון משאבים והצליחו לסיים את הפרויקט בהצלחה לפני תריסר שנים. עכשיו הרעיון לשלב השני הוא לסנתז את הגנום במלואו, משמע שנוכל ליצור כמעט כל דבר על פי רצוננו. כך לדוגמא נוכל לקחת דגימת DNA של אנשים מתים ולייצר במעבדה, יחד עם ביצית מופרית – את אותו האדם בדיוק, רק חדש מהניילונים. כך גם עם יבול טוב יותר וכל מה שעולה על הדמיון. ההודעה שהגיעה ביוני השנה התקבלה בהרבה מאוד קריאות שמחה וביקורות מנגד כיאה לגודל הסוגיה. בשורה התחתונה מדובר על פרויקט שאמור לקחת בין 15-20 שנה להשלימו ועלותו נעה על פי ההערכות בין 500 מיליון ל-2 מיליארד דולר. בהצלחה בגיוס המשאבים.

DNA (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
DNA | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

המוות הראשון במכונית אוטומטית

כן, לצערנו גם זה קרה השנה, המוות הראשון שנגרם כתוצאה מתאונה עם מכונית שנוהגת באופן עצמאי לחלוטין. המכונית מדגם S של חברת Tesla יצאה לכביש המהיר בפלורידה ביום קיץ נטול עננים. הנהג, ג'ושוע בראון, בן 40, העביר את הרכב למצב אוטומטי לחלוטין תוך כדי הנהיגה, הכל עבד כרגיל עד שהגיחה לפני הרכב משאית גדולה עם מטען בצבע לבן. הרכב האוטומטי לא הצליח להבדיל בין המשאית לשמיים הבהירים באותו רגע, לא האט ונכנס בעוצמה במשאית. בראון נהרג. חברת טסלה הוציאה הודעה רשמית על התאונה בה היא ניסתה למזער נזקים, להעביר את האחריות לגורם אחר ובעיקר להבהיר שבכל מקרה, אסור לסמוך רק על הטכנולוגיה ועל הנהג להישאר ערני כל הזמן, גם כשהרכב אוטומטי לחלוטין.

בראון מדגים בסרטון יוטיוב את יכולותיה של המכונית האוטומטית:

כרישה בת 400 שנה

ועוד חדשות מפתיעות שקרו השנה מדברות על מחקר שנערך בקופנהגן וניסה להעריך את תוחלת החיים של כריש גרינלנד, או 'ישנונן גרינלנדי' בשמו הנוסף. המחקר גילה כי תוחלת חייו של הכריש היא לכל הפחות 272 שנים. וההערכות גורסות שישנם כרישים בני 300-400 שנה שנבדקו. מה שהופך אותו מיידית לבעל החוליות בעל תוחלת החיים הגבוהה ביותר בעולם ועוד עם פער מרשים על צבי היבשה הענקיים והאגדתיים שחיים 150 שנה. הכריש גדל עד לאורך של בין 4-5 מטר והוא מגיע לבגרות מינית רק בגיל 150 שנים. אבל בהתחשב בעובדה שהרוב עוד לפניו, זה לא נורא בכלל. את בדיקת הגיל עשו בשיטה חדשה אשר בוחנת את עדשות עיניו של הכריש (אשר ניתן לתאר אותן כמו בצל) ולפיכך להסיק על גילו. הכרישה המבוגרת ביותר שנמצאה תוארכה לגיל 392 שנים. מה שאומר שהיא כבר שחתה בים כשלואי ה-14 הוכתר למלך צרפת. 

סיכום מדע 2016 (צילום: BBC)
סיכום מדע 2016 | צילום: BBC