אחד הציורים הכי מוכרים בעולם, הוא הציור הזה מספרו של אנטואן סנט אכזופרי, הנסיך הקטן. רוב האנשים, חושבים שמדובר בכובע מרוט, למרות שבפועל, מצויר כאן דבר אחר לחלוטין - פיל שבלע אותו נחש. מה שסנט אכזופרי בא ללמד אותנו, הוא שהעולם הוא הרבה מעבר למה שאנחנו רואים. ואכן, אנחנו נתקלים כל יום באינספור אשליות, שנוצרו כתוצאה מצורת חשיבה ספציפית וייחודית שהמוח סיגל לעצמו. השבוע, אנחנו גורמים לכם להתבלבל עם כמה פעלולים ששווה לכם לעשות עם חברים ולצפות בהבעת הפנים שלהם. עדיף אחרי כמה כוסות בירה.

על טעם וריח

לחם תפוחי אדמה (צילום: חן שוקרון, mako אוכל)
עצמו את העיניים, סתמו את האף, תטעמו. בהצלחה | צילום: חן שוקרון, mako אוכל

השלב הראשון בניסוי הזה: בחרו חבר טוב. כעת, קחו תפוח עץ ותפוח אדמה, קלפו אותם וחתכו אותם לפלחים. שימו אותם בקופסא אטומה וקראו לחבר. עצמו לו את העיניים עם מטפחת אטומה, ואטמו לו את האף עם מקל כביסה. אם בא לכם, אתם יכולים לשים שירים של שלמה ארצי ברקע, אבל לא חובה.

כעת, הגישו לו לסירוגין חתיכות של תפוח ושל תפוח אדמה ותנו לו לאכול. בסוף הניסוי, החביאו את השאריות ושאלו אותו מה הוא חושב שהוא אכל.

התוצאות המפתיעות: ככל הנראה הוא יחשוב שהוא פשוט אכל תפוח.

עכשיו ספרו לו שהוא אכל תפוח אדמה טרי.

אין תמונה
בתמונה: הפנים של הנסיין שלכם מיד אחרי הגילוי המרעיש

ההסבר: חוש הטעם שלנו מורכב מכמה תתי חושים שונים שיוצרים את חוויית האכילה: טעם, ריח, ראייה, מישוש, חישת חום ועוד. בניסוי שזה עתה עשינו, נטרלנו את חוש הראייה ואת חוש הריח, והבדלי המרקם בין תפוח אדמה לתפוח העץ הם זניחים. כל מה שנשאר מחוויית האכילה הזו הוא חוש הטעם. בפועל, זה לא היה מספיק לנבדק כדי להבחין במה שהוא אוכל.  

המסקנה המפתיעה: לטעם לבדו, כלומר לאותות שהלשון שלנו קולטת יש חלק קטן מאוד בקביעת הטעם של האוכל, ולא מעט מזה מושפע ממה שאנחנו רואים ומריחים. הגננת סיפרה לכם שזה לא משנה איך האוכל נראה כי גם ככה הכול מתערבב בבטן? שטויות במיץ.

ראייה, שמיעה ומה שביניהם

המורות עם המשקפיים של פעם היו אוהבות להגיד שזה שהן לא רואות טוב, אבל הן דווקא שומעות מצוין. באמת? מעניין מה הן היו אומרות על הניסוי הבא:

הופתעתם? גם אנחנו. לידע כללי, מחקרים מצאו שאנשים עם לקויות ראייה באמת העידו על קשיים בהבנת הנשמע כשהם לא הרכיבו משקפיים.

מה שרואים מכאן

הניסוי הזה מצריך מכם קצת עבודה, אבל גם במקרה הזה, תוצאות מעניינות מובטחות.

האלמנט שישמש אתכם בניסוי הזה הוא חפץ גלילי כלשהו – טוש עבה או צינור קשיח חתוך יכולים לעשות את העבודה. אחרי שהשגתם אחד כזה, ציירו על קצה אחד שלו X ועל הקצה השני O, כשהם פונים לאותו הכיוון. כעת הניסוי: לחצו על אחד הקצוות כך שהגליל יסתחרר במהירות סביב צירו. איזה מהצורות אתם מצליחים לראות בזמן הסחרור?

למקרה שהתעצלתם לעשות את כל זה, או שלא הבנתם את ההסבר, אתם מוזמנים לצפות בתוצאות הניסוי:

כמו שבטח שמתם לב, רואים רק את הציור שמצויר בצד שבו לחצתם. מפתיע, הא? לאן נעלם הציור השני? למה לא רואים אותו?

הסיבה היא פשוטה יותר ממה שזה נראה. יש כאן שתי תנועות שמשפיעות האחת על השנייה – תנועה אחת היא הסיבוב של הגליל סביב עצמו והתנועה השנייה היא הסחרור של הגליל במערבולת. הקצה שעליו לחצנו כדי להתניע את כל הסיבוב הזה, מסתובב נגד כיוון הסחרור, לעומת הקצה שלא לחצנו עליו והוא מסתובב עם כיוון הסחרור. כתוצאה מכך, הקצה שלחצנו עליו מסתובב לאט יותר. העין האנושית, תצליח להבחין טוב יותר במה שקורה לאט יותר ולכן, הציור בקצה שהאצבע הפעילה עליו לחץ יראה טוב יותר.

ההסבר המלא:

אף ארוך כמו של פינוקיו

דימוי הגוף שלנו מושפע מהרבה מאוד משתנים. החל מהמסרים שאנחנו מקבלים מהסביבה, דרך ההערכה העצמית וכלה בתנאי התאורה שיש לנו בחדר האמבטיה כשאנחנו מביטים על עצמנו בראי. כל אלו הם בסופו של דבר מניפולציות שגורמות לנו לראות את עצמנו בדרך כזו או אחרת.

בכל מקום, אפשר לתעתע במוח שלנו כדי שהוא יראה את הגוף שלנו אחרת. תהיתם פעם איך זה היה מרגיש אם היה לכם אף באורך של חצי מטר? בעזרת שני חברים תוכלו לדעת איך זה מרגיש.

בהנחה שאתם אלו שרוצים להרגיש את האף הארוך, תבקשו מחבר אחד לעמוד עם הגב אליכם ומהשני שיעמוד מהצד. החבר מהצד יהיה זה שינהל את הניסוי. אתם תעצמו את העיניים והתפקיד שלו יהיה לקחת את האצבע המורה שלכם ולהניח אותה על קצה האף של החבר שעומד לפניכם ובו זמנית להניח את האצבע המורה שלו על האף שלכם. ככה המוח יקבל שני שדרים – שדר אחד מהאצבע שנוגעת באף של החבר ושדר אחד מהאף שמקבל מגע. הפרשנות של המח לשני השדרים האלו תהיה מגע באף ארוך מאוד.

איך זה מרגיש?

כתב ראי

נתחיל עם משימה: קחו ראי והניחו אותו בניצב (או כמעט בניצב) לשולחן. כעת לקחו דף ועט, הביטו על הדף רק דרך הראי, מבלי להביט על הדף עצמו ונסו לכתוב: גנן גידל דגן בגן.

אתם מוזמנים לכתוב לנו אם הצלחתם, או לשלוח לנו את התמונות למערכת. רק לא בהמוניכם.

כמו שבטח תבחינו, למרות שזוהי לכאורה פעולה פשוטה, לא מדובר בעניין פשוט כל כך. הסיבה - המוח שלנו נדרש להפוך פעמיים את הכתב שלנו - פעם אחת מהמציאות לראי ופעם אחת מכתב ראי לכתב ישר. אם תתרגלו את זה הרבה זמן, תצליחו, רק אל תצפו שזה יעבור בקלות כל כך.

קל כמו לרכב על אופניים?

את הפעלול הבא לא תוכלו לנסות כל כך בבית (אלא אם אתם ממש רוצים להשקיע) והוא ממחיש באופן מאוד מאוד טוב איך המוח שלנו עובד.

לבלוגר אמריקאי שעוסק במדע, הגיעו זוג אופניים תמימות למראה, אבל ברגע שעולים עליהם מבינים מה ההבדל: הכידון הפוך. כשמסובבים אותו ימין, הגלגל פונה שמאל ושמסובבים אותו לשמאל, הגלגל מסתובב ימינה. צפו בסרטון שהוא ערך עם אותו זוג אופניים:

מה שהניסוי הזה מלמד הוא כמה המוח שלנו מקובע, אבל גם כמה אפשרי לשפר אותו. רגילים לכתוב ביד ימין, לא מסוגלים להבין תרגיל מורכב במתמטיקה? עם מאמץ ועבודה על המוח זה אפשרי. ברב הפעמים, זה גם משתלם. 

הכתבה נעשתה בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי