במהלך חייו, לאונרדו דה וינצ'י מילא אלפי דפים בציורים והערות על הגוף האנושי; הוא שאף להבין את סודות גופנו וחקר אותו רבות, לעתים קרובות בטכניקות מאוד לא נעימות. לרוע המזל, דה וינצ'י לא סיים את עבודתו לפני מותו בשנת 1519 ומסקנותיו מעולם לא פורסמו בצורה מסודרת. (מקור)
פרופסור פיטר אברהמס, מומחה לאנטומיה של גוף האדם מאוניברסיטת וורוויק בקובנטרי, השווה את שרטוטיו של דה וינצ'י מלפני 500 שנה לסריקות התלת-ממדיות המתקדמות ביותר, ולדבריו גאון הרנסנס הקדים את זמנו בכמה מאות שנים.
במחברת המתוארכת לשנת 1489 נמצאו איורים מפורטים מאוד של גולגולת. כדי לראות את מבנה העצמות, לאונרדו הסיר את הפנים ובמחברות אחרות שלו הוא אף צייר את הסכינים בהן הוא השתמש. לדברי פרופסור אברהמס, איור הגולגולת של דה וינצ'י מדויק בדיוק כמו ההדמייה המדויקת ביותר כיום: "לאונרדו היה מדען קפדן ושם לב לכל הנקבים בגולגולת. הוא צייר מה שהוא ראה בצורה מושלמת להפליא".
הגו (טורסו) לעומת זאת לא היה כל כך מושלם; החלק העליון של דה וינצ'י מדויק יחסית אבל החלק התחתון דומה יותר לזה של פרה מאשר של אדם. הבעיה, להערכת אברהמס, היא הקושי שהיה ללאונרדו להשיג גופות של נשים, ולכן הוא השלים את הפערים מהניסיון שצבר בניתוח בעלי חיים.
בגזרת עמוד השדרה דה וינצ'י מפגין שוב ידע נרחב ביותר ואיוריו מציגים בצורה מדויקת את הקימור של עמוד השדרה ואת החיבור העדין שבין החוליות. דה וינצ'י הגדיל וצייר את עמוד השדרה משתי זוויות, ולדברי אברהמס גם הפעם הוא קלע בול. הוא מעריך שהניסיון שצבר כאדריכל ומהנדס העניקו לו את התובנה לגבי איך גוף האדם פועל באמת - תפיסה מכניסטית שהפכה לנורמה רק ב-60 השנים האחרונות.
החלק המבלבל והמרתק ביותר הוא הבנתו של דה וינצ'י את מערכת הרבייה האנושית. לדברי פרופסור אברהמס, לאונרדו השווה את הרחם הנשי לזה של פרח ובציוריו ניתן לראות פתח מוקף איבר דמוי עלי כותרת. "לכל הזרעים יש חבל טבור הניתן כשהפרי בשל", כתב לאונרדו במחברתו.
בונוס: על אחד הציורים יש טביעת אצבע שנחקקה בזמן מריחה של הדיו - יש סיכוי גבוה שהיא של לאונרדו דה וינצ'י בכבודו ובעצמו.