עישון ג'וינט (צילום: David Sutherland, GettyImages IL)
מסוכן או לא? תלוי את מי שואלים | צילום: David Sutherland, GettyImages IL

האם המריחואנה היא סם מסוכן? האם השימוש הרפואי בקנאביס מועיל או מזיק? האם עישון גראס "פותח את הדלת" לשימוש בסמים אחרים? הויכוח בנושא הוא ויכוח ארוך שנים והתשובות לשאלות הללו רבות, מגוונות ותלויות מאוד בזהויות הנשאלים.

לאחרונה התפרסם מחקר של הפרופסור ווין הול, מומחה להתמכרויות המשמש כיועץ לארגון הבריאות העולמי, הטוען כי הקנאביס הוא סם מסוכן ומזיק ביותר. המחקר, שנערך במשך 20 שנה, בחן לעומק את ההשפעות ארוכות הטווח של השימוש בקנאביס ו"מוטט" את הטענה כי הסם בטוח לשימוש. 

על פי המחקר, אחד מכל שישה בני נוער המעשנים מריחואנה הופכים להיות תלויים בה, אחד מכל עשרה מבוגרים המעשנים את הסם באופן קבוע הפכו תלויים בו, מי שמשתמש בו נוטה להמשיך ולהשתמש גם בסמים קשים, העישון מכפיל את הסיכון להתפתחות הפרעות פסיכוטיות (למשל סכיזופרניה) ושימוש כבד בגיל ההתבגרות פוגע בהתפתחות האינטלקטואלית. עוד קובע המחקר כי שימוש במריחואנה בזמן הריון יכול להפחית את משקל התינוק ושימוש לטווח ארוך מעלה את הסיכון לחלות בסרטן, ברונכיטיס והתקף לב.

הכצעקתה? מחקרו של הול עורר הדים והתנגדות גדולה בקרב חוקרים אחרים, שחלקם נמצאים בישראל. בין החוקרים הללו ניתן למנות למשל את הפרופסורים רפי משולם ורות גלילי, הנחשבים למובילים בעולם בתחום וגילו כי קנאביס מעכב יצירת כלי דם חדשים, עד עדי כך שהוא בעל פוטנציאל גבוה לשימוש עתידי כתרופה אנטי סרטנית.

חוקר נוסף שחולק על פרופסור הול בנקודות רבות הוא ד"ר איליה רזניק, מומחה לפסיכיאטריה כללית, המשמש כמנהל הרפואי של מכון מ.ר.נ.א. (מכון רפואי לנוירופסיכיאטריה אבחנתית, כללית ומשפטית), מרכז הפורום הישראלי למחקר ולטיפול בקנאביס רפואי, וחבר בוועד המנהל של האיגוד הבינלאומי למען רפואה קנאביוידת.

"נכון שמי שמתחיל להשתמש בקנאביס בגיל צעיר מכניס את עצמו לקבוצת סיכון, אבל הבעיה הזו משותפת לכל אותם דברים להם אנשים מתמכרים", אומר ד"ר רזניק. "כך למשל המצב גם עם שימוש בסמים אחרים בקרב בני נוער. החל מאלכוהול וכלה בגז מזגנים... כל דבר שבני נוער משתמשים בו, ויש לו השפעה רעה, מעלה את סיכון ההתמכרות גם באופן מיידי וגם בעתיד. בקנאביס עצמו אין שום דבר ספציפי המייחד אותו מהסמים האחרים או גורם לו להיות מסוכן מהם".

מה לגבי ההפרעות הפסיכוטיות עליהן מדבר הול במחקרו?
"זו טענה לא נכונה. קח לדוגמא את הסכיזופרניה. החל משנות ה-40 לא עלה אחוז הסובלים ממנה, ונותר יציב על מספר הנע בין 0.9 ל-1.1 אחוזים מאוכלוסיית העולם, למרות שהשימוש בקנאביס עלה במאות אחוזים. הקנאביס עלול, אולי, לזרז את התפרצות ההפרעה. מי שנמצא בקבוצת סיכון, כמו למשל אנשים שיש להם מקרים של הפרעות נפשיות במשפחה, צריכים להיזהר יותר אולם בשימוש בקנאביס אין סיכון ספציפי שמגביר את הסיכוי לחלות במחלות פסיכוטיות".

לדברי ד"ר רזניק קיימים אי-דיוקים נוספים במחקר של הול, מכו למשל הטענה כי הקנאביס מסוכן לנהיגה וגורם לתאונות דרכים יותר מסמים אחרים. "כמובן שלא מומלץ לנהוג תחת השפעת קנאביס, אולם הוכח מעל לכל ספק כי הוא פחות מסוכן לנהיגה מאשר אלכוהול או תרופות הרגעה נפוצות כמו ואליום או קלונקס, המעלות פי כמה את הסיכון לעשות תאונת דרכים. טענה נוספת של הול, לפיה הקנאביס הוא 'סם שער' הפותח את הדלת לרצף של שימושים בסמים אחרים, היא פשוט מיתוס לא נכון. האם כל מי שמשתמש בקנאביס עובר להרואין? הרי מדובר בסמים המשפיעים על מערכות שונות לחלוטין במוח. מבחינה סטטיסטית, יש המון משתמשי קנאביס ורובם לא ממשיכים לסמים אחרים. גם אלו שכן, לא עושים זאת בוודאות בגלל שהשתמשו בקנאביס".

רזניק מוסיף שהקנאביס אינו ממכר כמו הרואין או סמים אחרים. "פחות מ-3 אחוז מהמבוגרים ובערך כ-5 אחוז מבני הנוער מתמכרים לקנאביס, ואחוזי הסיכון להתמכרות לסמים אחרים גבוהים הרבה יותר. גם כתרופה, הקנאביס לשימוש רפואי הוא תרופה קלה יחסית. בטיפול בכאב למשל, יש הבדל עצום בין קנאביס למורפיום, שהוא תרופה חזקה מאוד. השימוש הרפואי בקנאביס לא יגרום לאדם לעבור לשימוש בתרופות קשות יותר. בשורה התחתונה, הקנאביס אינו ממכר יותר ולא גורם לסיכון נוסף מעבר לסיכונים הנגרמים מהשימוש בחומרים אחרים".

"הקנאביס מעלה את איכות החיים לחולים"

התזמון בו פורסם מחקרו של הול אינו מקרי. בחודש מרץ 2016 עומד להתקיים במסגרת העצרת הכללית של האו"ם דיון מיוחד שיעסוק במדיניות העולמית במלחמה בסמים. ד"ר רזניק עומד לדבר בדיון זה, ולהציג המלצות לשינוי המדיניות. "כבר בשנת 1961 המליץ האו"ם על אמנה לפיה הקנאביס הוא סם מסוכן שיש למנוע את הפצתו וחייב את כל המדינות לחתום עליה", הוא מספר.

ד"ר איליה רזניק
"פחות מ-3 אחוז מהמבוגרים ובערך כ-5 אחוז מבני הנוער מתמכרים לקנאביס". ד"ר איליה רזניק

"לפני כמה שנים אמר קופי ענאן שצריך לשנות את האמנה, ואנחנו מתכוננים בקדחתנות לוועידה. לקראת הדיון באו"ם ייבחנו גם תוצאות הלגליזציה במדינות המשמשות כ'מעבדה', וושינגטון וקולורדו בארה"ב ואורוגוואי, ש'צפצפה' על מדיניות האו"ם ואמרה אנחנו רוצים מדיניות אחרת. בוינה פגשתי את היועץ לנושא של נשיא אורוגוואי חוסה מוחיקה, והוא סיפר על הניסיון שלהם, שהוא חיובי מאוד וחיסל שם כמעט לחלוטין את הפשע שהיה קשור בסחר במריחואנה. מצד שני, האו"ם מאיים על המדינה בשורה של סנקציות כלכליות בגלל הפרת האמנה. כיום, רוב המדינות לא יכולות להפר את החתימה על האמנה והאו"ם הוא הגוף היחיד שיש לו מנדט לשנות אותה, לכן הועידה הזו חשובה כל כך, ונגיע אליה עם המלצות כיצד לשנות את היחס לקנאביס".

אילו המלצות למשל?
"למשל איך להתייחס לקנאביס כתרופה ולא כסם מסוכן. צריך להוריד אותו מראש רשימת הסמים המסוכנים למקום נמוך הרבה יותר, בו נמצאים חומרים חוקיים כמו אלכוהול או ריטלין. הקנאביס הוא עדיין חומר שיש לפקח עליו, אבל צריך לתת לרופאים יד הרבה יותר חופשית בשימוש הרפואי בו, וכמובן להכשיר אותם לכך. המודל הנכון לדעתי הוא המודל הקנדי, לפיו יש לאפשר לרופאים לרשום את הקנאביס במקרים מסוימים, אבל לא להחזיק אותם ביד על כל גרם שהם רושמים לחולה. כרופא, יש לי רישיון לרשום מורפיום ותרופות אחרות שהן חזקות מאוד, כך שאי אפשר להגיד לי אם לתת לחולה 20 או 25 גרם... גם הכשרת רופאים היא עניין חשוב ביותר, אני עברתי קורס בהולנד ויוזם בעתיד קורס כזה גם בארץ".

מה עמדתך בנודע ללגליזציה כללית של המריחואנה?
"תשמע, אני קודם כל רופא וחוקר, ולא מוביל מדיניות חברתית... למרות זאת, אני חושב שכל דולר שנשפך על המלחמה במריחואנה נשפך לשווא, ואפילו קופי ענאן אמר זאת כבר לפני שלוש שנים. במדינת ישראל מושקעים מיליארד שקל בשנה על המאבק בסמים, ויעילות המאבק הזה היא מאוד נמוכה. ביחסית לסמים אחרים, חוקיים, כמו האלכוהול למשל, יש למריחואנה יתרונות רבים. האלכוהול למשל, גורם אחרי השימוש בו לדיכאון והאדם נעשה אפאטי, קנאביס לא גורם לכך. הקנאביס מעלה את איכות החיים לחולים, גם כשהוא לא משמש כתרופה למחלה עצמה. במחקר שלי על חולים פוסט-טראומטיים, זו הייתה אחת המסקנות העיקריות. במשך 80 שנה שלחו את הקנאביס לגלות, ורק בשנים האחרונות 'גילו' אותו מחדש. עדיין חסרים מחקרים והכשרה לרופאים, ויש לחקור, ללמוד ולשחרר את המושכות לרופאים כדי שיוכלו לטפל בחולים גם עם האופציה הזו. צריך בקרה, אבל לא בקרה מטורפת כמו בארץ. חשוב לסמוך על הרופא ולהכשיר אותו. מצד שני, אני לא יודע אם חוקיות מוחלטת היא הפתרון. ככל שנכניס למוחנו פחות חומרים, כך נהיה בריאים יותר. כשאני מרצה לבני נוער אני אומר להם חבר'ה, מה שאתם לא חייבים לקחת – אל תיקחו. אתם לא חייבים לבלוע 'טריפ' לפני מסיבה ולא לשתות וודקה לפני דייט. נסו להעלות את מצב הרוח בלי זה. יחד עם זאת, לחולה שאין לנו דרכים אחרות להגן עליו או לטפל בו, הקנאביס יכול לשפר את מצבו ואיכות חייו ללא היכר ואין שום סיבה למנוע זאת ממנו".