במערת דניסובה שבהרי אלטאי שבסיבר התגלה כבר ב-2010 האדם הדניסובי, אוכלוסייה פרהיסטורית שהתפצלה מבני האדם ונכחדה לבסוף. כעת לאחר שמיפו את רצף הגנום שלהם בעקבות מציאת אצבע ושן טוחנת, התגלו ממצאים נוספים המעידים על תרבות מפותחת לאין עורך באותה תקופה מאשר מקביליהם, בני האדם. בנוסף לעצמות של ממותה בנות 125,000 נמצא גם צמיד ירוק.

המערה הדניסובית (צילום: יחסי ציבור)
האדם הדניסובי התגלה רק ב-2010 | צילום: יחסי ציבור

ברצף הגנום של הדניסובים נמצאו איכויות דומות לבני האדם החיים כיום במזרח אסיה, דבר המחזק את התאוריה שהדניסובים התקיימו ובאו במגע עם קהילות של ניאנדרטליים (בני אדם קדומים), ויכול להיות שאף יצרו עמם צאצאים. לפני מציאת התכשיט, שיערו החוקרים כי הדניסובים היו יותר פרימטיביים מהנאנדרטליים, אך הצמיד כמובן מצריך כישורים וידע שהאדם רכש רק 30,000 שנים לאחר מכן.

צמיד דניסובי (צילום: יחסי ציבור)
צמיד מאבן הנמצאת מרחק 250 ק"מ משם | צילום: יחסי ציבור

כעת העת Digital Journal מדווח כי הבדיקות שללו כל אפשרות שהצמיד הוא מלאכת הומו ספיינס או נאנדרטליים. הצמיד עשוי כלורית, אבן הנמצאת מרחק של למעלה מ-250 ק"מ מהמערה, והוא שמור כעת במוזיאון ההיסטוריה והתרבות של סיביר. מנכ"לית המוזיאון, אירינה סלניקובה, סיפרה: "הכישורים של יוצר הצמיד מושלמים. בהתחלה חשבנו שהוא יוצר על ידי נאנדרטליים או בני אדם, אבל מסתבר שהדניסובים יצרו אותו".

צמיד דניסובי (צילום: יחסי ציבור)
סימני קדיחה בטכנולוגיה מתקדמת | צילום: יחסי ציבור

אנטולי דרבינקו, ראש המכון הארכיאולוגי והאתנוגרפי של האקדמיה הרוסית למדע, מוסיף: "זה לא היה תכשיט שענדו ביומיום. אני מאמין שהצמיד היפה והעדין הזה נענד רק באירועים מיוחדים". הצמיד נועד ככל הנראה ליד ימין, ונענד על ידי אישה או ילד. "יש חור שנקדח בו בקוטר 0.8 ס"מ. מהמחקרים עולה שמהירות סיבוב המקדחה הייתה יחסית גבוהה עם סטיות מינימליות. הקידוח נעשה על חצובה, טכנולוגיה שיושמה רק בתקופות הרבה יותר מאוחרות וקרובות לזמננו. לבעל מלאכה זה היו מיומנויות שלא חשבנו שהיו קיימות בתקופה הפלאוליתית".

אז הדניסובים האלה, לעדו מישהו יש תחושה שהם היו קצת חייזריים?

(מקור)