ה-28 באוגוסט 1991. 04:42 לפנות בוקר. אובייקט גדול מאוד, כ-110 מטרים קוטרו, מופיע מעל הים הכספי. תחנת מעקב רוסית הייתה הראשונה לזהות אותו על מסכי הרדאר שלה. חישובים הראו כי האובייקט נע במהירות של 597 מייל לשעה (960 קמ"ש), בגובה של 21 אלף מטר.
כשלא הגיב האובייקט לא לבקשות הזיהוי (ידיד או אויב), פעלו הרוסים באופן מיידי ושלחו שני מטוסי קרב מסוג MIG 29"" כדי לברר את מהות האובייקט המיסתורי. בשעה 05:12 ניסו המיגים ליירט את האובייקט המעופף. הפקודות שלהם היו "לסגור עליו משני צדדיו וללוות אותו לנחיתה בטוחה", אולם פקודות לחוד וביצועים לחוד. כשניסו הטייסים לבצע ירי אזהרה על יד האובייקט המסתורי, הפסיקו לפתע לעבוד כל המערכות החשמליות במטוסים. זמן קצר לאחר מכן, החלו התגלות תקלות במנועים, שחייבו את שני המטוסים לנטוש את האזור ולחזור לבסיסם.
המכ"ם המשיך לעקוב אחרי האובייקט, אולם ב-06:27 הוא נעלם במפתיע מהמסכים. אבל המפגש הזה היה רחוק מלהסתיים. זמן קצר לאחר ההעלמות, התרחשה התרסקות גדולה הישר לתוך ההררים. תושבי הכפרים בסביבה העידו כי ראו אובייקט בגודל עצום מתרסק עמוק בהרים, אל תוך ערוץ נחל סלעי בשם "קברו של השטן".
מסוק צבאי של חיל האוויר רוסי נשלח לאתר ההתרסקות וניסה להניף את האובייקט. המסוק התרסק באופן בלתי מוסבר, וכל נוסעיו נהרגו. מכיוון שהחורף עמד להתחיל, החליטו הרוסים כי לא יהיו ניסיונות הגעה נוספים לאזור עד האביב הבא. משלחת שנייה למקום אכן נערכה באביב. האובייקט אותר ונראה כגוף ענק הפולט שדה אנרגטי מסוג כלשהו. כל השעונים האלקטרוניים שהביאו איתם אנשי המשלחת התאפסו במרחק של קילומטר וחצי מאתר ההתרסקות, כל שעוני היד עצרו במרחק של 600 מטרים מהאובייקט, וכל מי שהתקרב מתחת ל-500 מטרים מהאובייקט החל לסבול מכוויות קרינה. אנשי המשלחת סבלו גם מבחילות, עייפות קיצונית, ומתחושה שתיארו מאוחר יותר כ"תחושה של אימה". חבר המשלחת אמיל בכורין אמר כי "יכולת להרגיש את זה בכל מקום"...
בכורין לא היה הראשון שביטא את "זה". משחר ההיסטוריה מלא העולם ב"הוכחות" כאלה ואחרות המתארות מפגשים עם עב"מים או סימני חיים שמקורם אינו בכדור הארץ. בתוך בליל הסיפורים, ישנם כמה שכדאי, אולי, להתייחס אליהם יותר ברצינות.
מרכבות החייזרים
בספרו "מרכבות האלים", שהיה אגב ספר המשך ל"אלים מן החלל החיצון", טוען אריך פון-דניקן כי התרבות האנושית על פני כדור הארץ החלה מביקור של חייזרים. פון-דניקן מצביע על "מפגשים" עם חייזרים שתועדו בתנ"ך, למשל בספר יחזקאל, בו מתקיים מפגש עם אובייקט מעופף מוזר, עשוי מתכת ובעל צורת גלגל, שבתוכו ארבעה יצורי חיים שנראים כמו בני אדם. קשה לקחת את התיאוריות של פון-דניקן ברצינות, אבל יש כאלה, כמו למשל האסטרו-פיזיקאי קרל סייגן, שמציעים לשקול ברצינות את האפשרות שקשר מחוץ לכדור הארץ התרחש בעבר הרחוק ויש לו משמעות בהתפתחות המין האנושי.
איך החייזר פגש את אמא
גם אמנים מתקופת הרנסאנס הכניסו ליצירותיהם מפגשים עם חייזרים. שתי דוגמאות ידועות לכך הן הציור "מדונה והתינוק יוחנן" מהמאה ה-15, המיוחס לאחד מתלמידיו של הצייר פיליפו ליפי (ביניהם היה גם בוטיצ'לי). הציור מתאר את הבתולה מריה, כאשר ברקע, בקטן, נראה גבר מתבונן לשמיים ורואה מעין "צלחת מעופפת" המוקפת קרניים קטנות ודומה בצורתה דמיון רב לצורת הצלחת המעופפת אותה אנו מדמיינים היום. על יד הגבר עומד כלב, ונובח כלפי האובייקט שבשמיים. בציור נוסף, "הבשורה למריה" (גם הוא מהמאה ה-15) של קרלו קריבלי מונציה, נראות הקרניים הנושאות אל מריה את רוח הקודש המעברת אותה ללדת את ישו המושיע – כשהן מגיעות מרכב חלל מוזר ויפה.
אפשר אולי לזלזל בקיומם של חייזרים בציורים מתקופת הרנסאנס, אבל חשוב להזכיר שהאמנים שפעלו בתקופה זו היו ברובם אנשי אשכולות שעסקו גם במדעים מדויקים. סביר להניח שאמנים כאלה לא היו מכניסים ליצירותיהם אובייקטים שקיומם נראה להם מופרך לחלוטין.
מי ביקר את אפולו 11?
ב-19 ביולי 1969, שלושה ימים אחרי שהמריאה, קיבלו אנשי צוות החללית אפולו 11 (ניל אמסטרונג, "צעד קטן לאדם") הודעה מוזרה. "האם יש לכם מושג איפה חלק החללית 'S-4B' ביחס אלינו?", שאלו מממרכז הבקרה של נאס"א ביוסטון. אותו חלק נותק מהחללית יומיים קודם לכן, ועל פי תצפיות מרכז הבקרה, נראה היה כי גוף זר רוכב עליו. צוות האסטרונאוטים על סיפון החללית ראו גם הם "משהו", אולם לא רצו לעשות עניין גדול מהאובייקט, מחשש שיגרמו לפאניקה ואולי אף לביטול המשימה, רגעים לפני הנחיתה ההיסטורית על הירח.
"הייתי צריך להורות לאסטרונאוטים לנטוש את המשימה", אמר לימים איש הצוות אדווין "באזז" אולדרין, "אבל שלושתנו ידענו שאנחנו לא הולכים לומר 'היי יוסטון, יש כאן משהו שזז לכיוון שלנו ואנחנו לא יודעים מה זה'. באותם רגעים פשוט לא נראה לנו נכון לעשות משהו כזה"... מה שאולדרין והאסטרונאוטים האחרים ראו היה עצם מעופף בלתי מזוהה, שריחף בנתיב טיסה מחושב. על פי ד"ר דוד בייקר, מדען בכיר בנאס"א, היו עוד אסטרונאוטים שראו עב"מים, גם בטיסות חלל קודמות, למשל במסלול סביב כדור הארץ.
"וואו", איתותים
בשנת 1977, באוניברסיטת אוהיו סטייט, נצפה בטלסקופ הרדיו אות יוצא דופן. הטלסקופ הזה היה בעצם מעין "אוזן" גדולה, המתרגמת עוצמת אות למספרים ואותיות, כאשר הספרה 0 מייצגת רעש חסר משמעות, והאות Z מייצגת עוצמת רדיו חזקה. האסטרונום ד"ר ג'רי איימן היה בהלם, כאשר אות רדיו שסימנו "5EQUJ6" הגיע לאוזניו ועיניו. השדר נמשך 37 שניות, והגיע ממקום שהכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ בכיוונו נמצא במרחק 220 מיליון שנות אור. במילים אחרות, האות שודר מנקודה ריקה בחלל.
מדענים שונים ניסו להסביר כי האות הגיע איכשהו ממקור ארצי, אבל הסבר זה נראה לא סביר, משום שהאות הגיע בתדר שהשימוש בו אינו אפשרי על כדור הארץ. המסקנה הרווחת הייתה שיש מספיק ראיות לכך שהשדר הגיע ממקור מחוץ לכדור הארץ, ומכיוון שאין כוכבים סמוכים למקום ממנו שודר, אפשר להניח כי הגיע מחללית מאוישת על ידי ישויות אינטליגנטיות. איימן עצמו, שהיה בהלם כה גדול, הסתפק בכך שהקיף את האות בגיליון הנתונים שפלט הטלסקופ ופשוט כתב "וואו"...
חייזרים בשמי פרו
אחת העדויות הטריות ביותר לקיומם של עב"מים התרחשה ב-1 בינואר 2011. כמה אנשי מקצוע רפואיים, שהיו בטיול בפרו, לקחו טיסה מוקדמת בבוקר במטוסי "ססנה" קטנים כדי לראות את קווי "נסקה" המפורסמים, היוצרים כידוע מאות צורות. החל מקווים פשוטים וישרים שאורכם מגיע עד 20 קילומטרים, דרך משולשים וטרפזים וכלה בצורות מורכבות ומסוגננות של בעלי חיים כגון עכבישים, קופים, לזוויתנים, ואפילו דמויות אנושיות.
מזג האוויר באותו בוקר היה פשוט מושלם, כפי שהוא בדרך כלל בחלק זה של המדבר. לפתע, ללא אזהרה מוקדמת וכאילו משום מקום, הקיפה את המטוס קבוצה צפופה וכהה של עננים. המטוסים הקטנים נבלעו לחלוטין על ידי העננים. המצלמה המשיכה לצלם, ואת מה שקלטה, ובכן, כדאי שתצפו בזה...
מיליארד סינים לא טועים
ב-19 באוקטובר 1998, פרסם עיתון סיני שבשליטת ממשלה ידיעה על תצפית שדיווחה כי ראתה משהו "שנראה בדיוק כמו בסרטים הזרים". מוקדם יותר באותו יום דיווחו ארבע תחנות מכ"ם צבאיות במחוז הביי על נוכחות של נקודת אור בלתי מזוהה המרחפת מעל בית ספר לאימוני טיסה של הצבא. בדיקות שהתבצעו במהירות קבעו כי לא התבצעה באותה נקודה טיסה צבאית או אזרחית. מפקד הבסיס, קולונל בשם לי, הורה למטוס קרב "ליירט את העב"מים ולקבוע בדיוק מה הם". הטייס וקצין מכ"ם על המטוס הצהירו כי ראו את האובייקט "בצורה ברורה" וכי הוא "דמה למה שראו בסרטי מדע בדיוני זר". עוד העידו שכשהתקרבו למרחק 400 מטר מהאובייקט, הוא "ירה פתאום כלפי מעלה והתחמק בקלות מניסיונות נוספים להתקרב אליו". הטייסים ציינו עוד כי נראה שהאובייקט המעופף משתעשע איתם. הוא הופיע שוב ושוב ממש מעל המטוס שלהם, ואז נעלם במפתיע. אחד הטייסים ביקש אישור לירות על האובייקט בתותח 20 מילימטר, אולם בקרת הקרקע מנעה ממנו את האישור לירות . לטייסים נאמר להמשיך במרדף ולהתבונן באובייקט, ולבסוף, כשהחל הדלק להיגמר, הם חזרו לבסיסם. האובייקט המעופף נעלם כלא היה, לפני ששני מטוסים נוספים הספיקו להגיע באזור.
גם על הקרקע, העידו לפחות 140 אנשים כי ראו את האובייקט המרחף. בעדויותיהם ציינו כי האובייקט הופיע תחילה כ"כוכב קטן", ולאחר מכן גדל יותר ויותר, אולי מפני שירד לגובה נמוך יותר. הם תיארו את האובייקט ככיפה בצורת פטרייה עם תחתית שטוחה, מכוסות באורות בוהקים, שהסתובבו ללא הרף.
באותות ובמופתים
אנשי המכון לחקר אינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ (SETI) השתמשו כהרגלם בטלסקופ עוצמתי וחיפשו, ובכן, אינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ. באחד מימי שנת 2003 גילו האסטרונומים אות רדיו חדש, שהיה חזק מכל אות שמצאו בעבר. האות הגיע מאזור בחלל החיצון שאין בו כוכבי לכת או כוכבים בכלל, וזוהה בשלוש הזדמנויות שונות.
"האות נע במהירות ובתדירות שהיית מצפה אם אתה מסתכל על משדר הנמצא על כוכב שמסתובב בקצב מהיר מאוד ושמי שמשדר אותו לוקח בחשבון את תנועת כדור הארץ", אמר האסטרונום אריק קורפלה. "בהתחשב בגורמים הללו, ניתן להניח שמי ששידר את האות הוא מישהו הפועל בתבונה. העובדה שהאות התגלה מספר פעמים, מספקת אולי את ההוכחה הטובה ביותר לקיומם של חיים תבוניים בחלל החיצון".
כה אמר האסטרונום, ולא יסף.