שמונה פעמים בלבד חלף שכננו, כוכב הלכת נוגה, בין השמש לכדור הארץ מאז המצאת הטלסקופ, וברחבי העולם עדיין מתרגשים לחזות באירוע האסטרונומי הנדיר הזה שסייע בעבר ועדיין מסייע לחשב את ממדי מערכת השמש. מעבר נוגה על פני השמש (Transit Of Venus) מתרחש כשנוגה עובר בין כדור הארץ לשמש ומסתיר חלק קטן מפניה, בדומה לליקוי חמה רק שהירח הרבה יותר קרוב אלינו ומסתיר את כל השמש.

מעבר נוגה על פני השמש מקליפורניה (צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images)
זה התחיל בשקיעה בארה"ב | צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images

כשעתיים וחצי לאחר הזריחה בישראל נסגר חלון ההזדמנויות עבור כל מי שרצה לראות בחייו את האירוע האסטרונומי הנדיר. הטרנזיט של נוגה החל הלילה בסביבות השעה 1:30 וניתן היה לצפות בו בצפון אמריקה, אלסקה, הוואי, מזרח אסיה, אוסטרליה, מזרח אפריקה ולבסוף אנחנו זכינו לראות את סופו החל מהזריחה עד קצת לפני שמונה.

המעברים של נוגה על פני השמש הם אירועים נדירים המתרחשים בזוגות כל 121.5 או 105.5 שנים. ההפרש בין הזוגות הוא שמונה שנים, כשצמד המעברים הקודמים התרחשו בשנים 1874 ו-1882, המעבר הקודם התרחש בשנת 2004 והמעבר הבא יתרחש רק בשנת 2117. אז אם אין לכם רופא ממש (אבל ממש) טוב, רוב הסיכוי שלא תזכו לחזות בו שוב.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

בארץ אירחו לא מעט מצפים את הישראלים שטרחו לקום מוקדם כדי לא לפספס את האירוע וברחבי העולם התאספו ההמונים והקהילה המדעית בפרט בהתרגשות. בזמן המעבר נמדד זוהר השמש בזהירות רבה. השינויים הקטנים ביותר בכמות האור המגיעה אלינו מהשמש, בעת שנוגה שמידותיו כ-1/30 מקוטר השמש, חסם חלק קטן מהאור קריטיות לחישוב ממדי מערכת השמש שלנו.

מסלול מעבר נוגה על השמש (צילום: נאס"א)
מסלול צמד המעברים שזכינו לראות בתקופתנו | צילום: נאס"א

בשנת 1630 הכריז המתמטיקאי יוהנס קפלר שכוכבי הלכת חמה ונוגה יחצו את השמש, וכמה שנים לאחר מכן הראשון שתיעד את המעבר היה ג'רמיה הורוקס, שצפה באירוע מביתו שבאנגליה בתאריך 4 בדצמבר 1639. כיום הלווין קפלר מגיע לכותרות בזכות זיהוי כוכבי לכת בעלי תנאים הדומים לכדור הארץ באמצעות אותה הטכנולוגיה שפותחה בעקבות המעברים של נוגה בדיוק.

במצפים ברחבי העולם התקיימו הרצאות במקביל לצפייה במעבר אך לא תמיד כולם זוכים לתנאים אידיאליים לצפיה. במצפה הכוכבים "הנלה" שבחבל לאדאק בהודו הייתה אמורה להיות התצפית הגבוהה ביותר (4.5 קילומטרים מעל פני הים) אך הם נאלצו לבטל את התצפית לפנות בוקר בשל עננות. הצופים בשידור החי שלהם קיבלו הודעת ביטול מאכזבת.

וכך זה נראה מעל שמי ישראל הבוקר. למרות העננות הצליח הגולש ישי נאמן ללכוד את האירוע ההיסטורי.

מעבר נוגה על השמש בישראל (צילום: ישי נאמן)
מעבר נוגה על השמש בישראל | צילום: ישי נאמן
צופים במעבר נוגה על השמש בניו יורק (צילום: Andrew Burton, GettyImages IL)
צופים במעבר נוגה על השמש בניו יורק | צילום: Andrew Burton, GettyImages IL

בגלל שהאירוע הזה מתקיים לעתים רחוקות כל כך במונחים אנושיים, הקפיצה הטכנולוגית שנעשתה מאז המדידות של המאה ה-19, ואפילו החידושים מאז 2004, מספיקים בשביל לעורר התרגשות מסביב לעולם. אז מי שהתעורר בזמן זכה לראות את הנקודה השחורה נעה מהחלק העליון הימני של השמש בקו ישר שמאלה עם נטייה כלפי מעלה במשך כשעתיים וחצי, ומי שלא יכול ליהנות מהתמונות שצולמו מסביב לעולם.

המעבר כפי שצולם על ידי לווין של נאס"א העוקב אחר השמש בשם SDO, או בעברית "מצפה תנועת השמש".

המעבר כפי שצולם מארכיפלג "סבאלברד", הנמצא בחצי הדרך בין נורווגיה לקוטב הצפוני.

מעבר נוגה על השמש מסבאלברד  (צילום: סוכנות החלל האירופית)
המדענים חיכו לרגע הזה הרבה שנים | צילום: סוכנות החלל האירופית

ואם הנקודה השחורה לא הרשימה אתכם, קבלו המחשה של הדברים מפני השטח של נוגה - רק כדי להבין מה ראינו: