אתמול (שבת) צייץ ראש סוכנות החלל הרוסית, הרוסקוסמוס, כי סנקציות אמריקניות שנועדו לפגוע ביכולות הטכנולוגיות של רוסיה עלולות לגרום לתחנת החלל לצאת מהמסלול הקבוע שלה תוך אובדן שליטה של האנושות על המשך דרכה. היא עלולה, לדבריו, אפילו ליפול למטה על כדור הארץ ולהתנגש בעוצמה באזור מאויש.
האם מדובר באיום שכל תכליתו להדוף מתקפת סייבר אמריקאית או אחרת, או שמא אזהרה בתום לב ממצב שעלול באמת להתרחש? כנראה קצת משניהם. הדברים הגיעו אחרי הכרזתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי "הסנקציות שלנו יפגעו בכל תעשיית התעופה של רוסיה, כולל בתוכנית החלל שלהם".
תגובתו המדויקת של ראש הרוסקוסמוס, דימיטרי רוגוזין, הייתה זו: "אם תחסמו את שיתוף הפעולה שלנו, מי יציל את התחנה מיציאה מהמסלול שלה והתנגשות בארה"ב או אירופה? יש גם סיכון שהיציקה במשקל 500 טון הזו תיפול על סין או על הודו. אתם באמת רוצים לאיים עליהם בתרחיש כזה? התחנה לא עוברת מעל רוסיה ולכן כל הסיכונים הם שלכם. אתם מוכנים לזה?".
רוגוזין ציין שרוסים הם אלה ששולטים במיקום ובמסלול של התחנה, המורכבת משני אגפים: אחד רוסי ואחר אמריקאי, שעד כה הסתדרו ביניהם. כאמור, יש גם שני קוסמונאוטים רוסים כרגע בתחנה. הישראלי איתן סטיבה אמור להצטרף אליה בעוד כחודש.
התגובה הרשמית של נאס"א הייתה כי "אנחנו ממשיכים לשתף פעולה עם רוסקוסמוס ויתר השותפים הבין-לאומיים שלנו ולשמור על המשך פעילותה הבטוחה והרציפה של תחנת החלל".
איום דרמטי אבל לא מעשי
אבל האם רוסיה באמת יכולה לגרום לתחנה לצאת מהמסלול במכוון? האם סנקציות חמורות, פגיעת סייבר או מתקפה יותר קונבנציונלית על רוסיה יכולה להוציא את התחנה ממסלולה מבלי שהרוסים יקבלו החלטה על כך?
"זהו איום דרמטי אבל כנראה לא מעשי הן בשל ההשלכות הפוליטיות והן בשל הקושי הפרקטי להוריד את הקוסמונאוטים הרוסים מן התחנה בזמן מלחמה", אמרה לאתר Euronews.next פרופ' וונדי וויטמן קוב, מומחית בתחום האסטרטגיה והביטחון מבית הספר לתעופה וחלל של חיל האוויר האמריקני.
ככל הנראה היא אינה מאמינה שהרוסים יוותרו על התחנה עם הקוסמונאוטים שלהם בתוכה. "אבל אני מוטרדת לגבי האופן שבו תשפיע הפלישה על המשך שיתוף הפעולה בין המדינות בתחנת החלל", הוסיפה. סקוט פנס, ראש המכון למדיניות חלל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב, אמר שקרע בין המדינות ברמה שתסכן את תחנת החלל יתרחש רק אם המדינות יוותרו כליל על היחסים הדיפלומטיים ביניהם, וזהו המוצא האחרון. בינתיים, כדי שהתחנה תתפקד, כל הצוות שלה חייב לעבוד יחד.
באתר הטכנולוגיה והתרבות The Verge מציינים כי רוגוזין ידוע בהתבטאויותיו החריפות בטוויטר, ולכן אולי לא צריך לקחת אותן מאוד ברצינות. עם זאת, באתר מציינים שאמירתו שרוסיה היא זו ששולטת במיקום של התחנה היא נכונה. נאס"א יכולה אולי "להנדס" פתרון שימנע אסון, אבל זה לא יהיה פשוט. החדשות הטובות הן שאם רוסיה רק לא תוכל לשלוט בתחנה (כלומר, בהנחה שהיא לא תפיל אותה בכוונה), זה ייקח כנראה כמה חודשים עד שנים עד שהיא תיפול, וזה לא יקרה מיד.
הרוסים גם הם לא יכולים לתחזק את התחנה בלי נאס"א. גם לה יש חלק בשליטה במיקום של התחנה ובאנרגיה המניעה אותה. כמו בכדור הארץ, גם בחלל, המדינות תלויות זו בזו. "בינתיים", אמר רוגוזין, "אנחנו בוחנים את התגובה האמריקאית ומתכננים את פרטי המענה שלנו". נקווה שגם הרוסים אוהבים את הנציגים שלהם בחלל כמונו.