לילה של כוכבים נופלים
אף כוכב לא באמת ייפול לנו על הראש. אלו רק חלקיקי אבק מהחלל, שקופצים לבקר היישר משובל האבק שהותיר אחריו השביט המחזורי המפורסם היילי. כדור הארץ יעבור הערב באזור הצפוף ביותר שבשובל הזה, והמטר יגיע לשיאו. חלקיקי האבק שילכדו בכוח המשיכה של כוכב הלכת שלנו, יחדרו לאטמוספרה במהירות אדירה של כ 66 ק"מ לשנייה, מה שהופך אותם לשיאני מהירות ביחס לשאר המטאורים ביתר המטרים בשנה. מצד שני הוא אינו שיאן בכמות: החל מחצות, קצב המטאורים יגיע לקצב דל של כעשרה בשעה.
שבריר שנייה לפני שהם מתאיינים ונעלמים לעד באטמוספרה, המטאורים מתלהטים ופולטים אור בהיר. גם האוויר החם סביבם פולט אור, ממש כפי שקורה כאשר ברק מפלח את האוויר. אטומי אטמוספרה סמוכים למטאורים מתייננים (מאבדים אלקטרונים והופכים ליונים), וכשהאלקטרונים חוזרים לאטומיהם נפלט אור כחלחל-סגלגל היוצר את השובל הידוע של ה"כוכב הנופל".
והשביט שמזנבו מגיעים כל ה"כוכבים הנופלים" האלה- הוא לא פחות מסלב.
השביט הרעיל וסוף העולם שלא קרה
השביט היילי, הקרוי על שם מגלהו - סר אדמונד היילי, חג סביב השמש במסלול אליפטי אחת ל- 75.3 שנים. כשהוא מתקרב לשמש, הוא נראה מכאן ככוכב בהיר בשמיים. היילי הפך די מהר לשביט המפורסם ביותר, וזוכה לתשומת לב מיוחדת – לטוב ולרע. בשנת 1910 הוא חלף קרוב עד כדי כך, שכדור הארץ עתיד היה לעבור ממש דרך קצה זנבו. זה הפך אותו רשמית לגרם השמיים מעורר החרדה ביותר בהיסטוריה המודרנית.
מדענים גילו שבזנבו של היילי מצוי גז רעיל בשם ציאנוגן, והתקשורת חגגה. נבואות על הרעלה כוללת של תושבי כדור הארץ ועל חורבנו הקרב של המין האנושי, החלו לצוץ. המדענים אמנם הוסיפו כי ריכוז הציאנוגן קטן מכדי להשפיע בדרך כל שהיא, אך לא היה די בעובדה הפעוטה הזו בכדי לעצור את כדור השלג המבהיל. שרלטנים חגגו ומכרו מסיכות גז ואף מטריות אנטי-שביט מיוחדות עד שעבר יום הארמגדון בלא כל השפעה ניכרת.
ביקורו האחרון של היילי, בשנת 1986, כבר היה רגוע בהרבה. ב28 ביולי 2061, נזכה לראות שוב את זיו פניו הבהירים.
היכן מוצאים בשמים את מטר המטאורים ואת קבוצת אוריון
את קבוצת אוריון המונה כוכבים בהירים רבים, ניתן לראות כמעט מכל מקום בעולם, וזה הופך אותה לאחת הקבוצות המוכרות והחשובות.
בישראל ניתן לראות את קבוצת אוריון בשעות הערב, ומיקומה בשמיים משתנה לאורך תקופות השנה: בשעות הערב המוקדמות בחודשים אוקטובר ונובמבר אוריון נמצאת במזרח, בעוד שמחודש דצמבר עד מרץ היא מצויה בדרום השמיים.
כדי לזהות את אוריון חפשו בשמיים 3 כוכבים בהירים בשורה. אלה, לפי המיתולוגיה היוונית, מסמלים את חגורתו של אוריון הצייד האכזרי ביותר עלי אדמות ובשמי הלילה. מהחגורה יורדים 3 כוכבים המסמלים את חרבו. ריבוע הכוכבים שמסביבם מייצג את הכתפיים והברכיים של אוריון. זוהרים בו במיוחד "בית-אל-ג'וז", הענק האדום שנמצא בכתפו הימנית של אוריון, ו"ריגל" הנמצא ברגלו השמאלית וזוהר באור כחול.
כדי לצפות במטר אין כל צורך במשקפת או טלסקופ. רצוי להגיע למקום חשוך, הרחק ממקום יישוב, כאשר האופק המזרחי והדרומי, פנויים ככל האפשר. עכשיו שכבו בסבלנות על הגב, והביטו למעלה. מטר האוריונידים הוא מרהיב אך אינו אינטנסיבי במיוחד.
למדריך הצפיה המלא במטרי מטאורים היכנסו לאתר סוכנות החלל הישראלית