אנטרקטיקה מתפרקת. מדענים וחוקרים מנאס"א ואוניברסיטת קליפורניה מזהירים מפני קרחון אדיר שעתיד להתנתק מהיבשת הקפואה. להערכתם, במידה והקרחון אכן יתנתק, יהיה מדובר בגוש של קרח דחוס בגודל של כ-5,000 קמ"ר.
צוות המדענים עוקב כבר חודשים ארוכים אחר סדק שנבקע בקרח שבאזור Larson C שבקוטב הדרומי. מאז שהתחילו את המעקבים, הסדק רק הלך וגדל. כיום הוא עומד על למעלה מ-160 ק"מ. צוות החוקרים מזהיר שכרגע מה שמפריד את הקרחון מהתנתקות זה רק 4.8 קילומטרים. כמו כן, חלקים שכבר התנתקו החלו להיסחף במים של החוג הארקטי הדרומי.
קהילת המדע מדגישה שממדי הקרחון עצמו הינם חסרי תקדים. על פי ההערכות של סוכנות החלל האירופאית, גובהו של הקרחון הוא למעלה מ-180 מטרים ומעריכים שמשקלו הוא כטריליון טון של קרח (וטריליון זה 1 ו-18 אפסים, כן?).
בכל הנוגע להשפעות של התנתקות הקרחון, קהילת המדע חלוקה בדעתה. לטענת חלק מהחוקרים, המקרה עצמו לא אמור להשפיע על גובה פני המים – מה שמדאיג לא מעט אנשים. מעבר לזה, הם גם לא רואים במקרה סימן שמעיד בהכרח על משהו רע כתוצאה מנזק סביבתי – אחרי הכל, קרחונים מתנתקים לעיתים מהיבשת ונסחפים אל הים.
לעומת זאת, מדענים מסויימים חוששים שזה מסמל את חוסר האיזון האקולוגי שהולך ומתגבש באזור Larson C. אריק ריגנוט, מדען מנאס"א וחוקר באוניברסיטת קליפורניה, סבור שמדובר בראיה לנזק שנגרם בגלל שינויים במזג האוויר האיזורי. "זה ברור שכל זה קרה בגלל התחממות בחצי האי", הוא כותב לאתר הוושינגטון פוסט.
לאורך השנים, אנטרקטיקה הייתה המוקד ללא מעט קרחונים שהתנתקו ממנה. היה מקרה דומה לזה בשנת 95', כאשר קרחון מאזור Larson A התנתק ונסחף אל הים – כמו גם מקרה דומה בשנת 2002. למרות זאת, מדענים מודאגים משום שהקרחון הספציפי הזה נמצא באזור קריר יותר ביחס למקרים האחרים.
בכל מקרה, קהילת המדע עוקבת אחר ההתרחשויות בקוטב הדרומי באופן צמוד. טום וגנר, חוקר בנאס"א, מספר על החשיבות העצומה של מעקב אחר אירועים כאלו. "גם אם זה לא קשור להתחממות גלובלית", מסביר וגנר, "אנחנו יכולים ללמוד מהמקרה הזה הרבה על התופעה של התנתקות קרחונים מהקטבים, ככה נוכל להיערך טוב יותר לקראת תשקיפים בכל הנוגע לעליית מפלס המים של כדור הארץ".
(מקור)