בשנים האחרונות אנחנו שומעים לא מעט על כך שהדבורים נמצאות במשבר חמור, והן הולכות ונעלמות בהמוניהן. הרבה שנים לא הצליחו חוקרים להבין מה גורם להיעלמות החרקים העמלים – שחשיבותם למערכת האקולוגית ולחקלאות היא בעלת ערך שלא יסולא בפז – אך במהלך השנה-שנתיים האחרונות הולכת וגוברת ההערכה שלצד השפעה של ריסוסים ושל היעלמות שטחים פתוחים, גם בסיפור הזה נוטל חלק שינוי האקלים – שמצמצם את אזורי המחייה שלהן ודוחק אותן צפונה.
אבל בזמן שעתידן של הדבורים הוא לא ממש ברור – בעיקר כיוון שהתחזיות לשינוי האקלים עד לסוף המאה הנוכחית לא בדיוק מבשרות טובות עבורן – גילו חוקרים ייצורים שהתנהגותם מקבילה להתנהגות הדבורים, והם משמשים כמאביקים המפיצים אבקנים מהפרח אל איזורים חדשים בהם יכול הצמח להשתרש. החלק המפתיע באמת בסיפור, הוא שהייצורים הללו התגלו על קרקעית הים.
עשב הים הנעלם
״הדבורים״ של הים הן למעשה לא רק חסרות כנפיים ועוקץ אלא שהן בכלל תולעים ימיות קטנטנות, שחיות בקרקעית הים באיזורים בהם גדל עשב ים טרופי מהסוג "עשב הצב" וחיות מאכילת העשב ופרחיו. כאשר התולעים עוסקות בלסעוד את ליבן באבקה המזינה שמספקים הפרחים זו נדבקת אל גופן, והתולעים הופכות שותפות לדבר עבירה ומבלי דעת הן מסייעות לה להתפזר על קרקעית הים בדרכן ובחיפושן אחר מזון.
המחקר שהתפרסם מהווה חידוש, כיוון שחוקרים לא הכירו בעבר את התופעה של האבקה ימית על ידי בעלי חיים, וחשבו עד לאחרונה שזרמי הים הם האחראים להעברת האבקה ממקום למקום בתוך הים. בניסוי מעבדה שכלל אקווריומים שבהם עשב הים ויצורים שונים, הבחינו החוקרים שמגוון של יצורים קטנטנים הם אלו שמבצעים הלכה למעשה את פיזור האבקה.
למרבה הצער, יכול להיות שגם העזרה שמקבל עשב הים מהמאביקים החרוצים לא תספיק כדי להציל אותו: בשנים האחרונותחל פיחות גם בכמות עשב הים הצומח על קרקעית האוקיינוסים, ונכון לשנת 2009 אובדים בכל שנה כ-1100 קמ״ר של כרי עשב ים בקצב שהולך ועולה כל הזמן. העלייה בקצב אובדן העשב קשורה כנראה בעיקר לכמות הולכת וגדלה של חומרי דשן שמוצאים דרכם לים וגורמים להעשרת הים בחנקות ובחומרי מזון הגורמים לפריחת אצות. אלה מצמצמות את חשיפתו של העשב לאור.
מעבר לחשיבותו הגבוהה למערכת האקולוגית הימית כולה – בה יצורים רבים המתבססים עליו כמאכל וכמקום מסתור – עשב הים מספק שירותי מערכת חשובים גם לאדם: בדומה ליערות, הוא מסייע לנו בקיבוע פחמן-דו חמצני (CO2) ובהפחתת כמות הגז הנפלטת לאטמוספרה ואחראית להתחממות כדור הארץ. עשב הים מקבע כמות CO2 השווה לכמות שמקבעים כלל היערות המשווניים של כדור הארץ.
לא תחליף לדבורים
ובחזרה לדבורים: כנראה שעד שנצליח לסדר לדבורי הים ציוד לנשימה מעל המים ונלמד אותן לעוף – הן לא יהוו מחליפות פוטנציאליות לדבורים. כך שכנראה שאת הבעיה שתייצר היעלמות הדבורים, אם אכן תתרחש, הן לא ממש יעזרו לנו לפתור. אבל בינתיים, מעניין לגלות שהטבע יודע להשתמש במנגנונים דומים במקומות כל כך שונים ושגם בים מתקיים מנגנון דומה של האבקה באמצעות ייצור חי.