השבוע רעדה האדמה בצ'ילה. זו לא מטאפורה, רעש בעוצמה אדירה (8.2 בסולם ריכטר) הורגש היטב בעיר החוף איקיקה שבצפון המדינה, וגל צונאמי ששטף את העיר גרם למותם של לפחות 5 בני אדם ולהרס גדול. מקור הרעש, כך דווח, היה כעשרה קילומטרים מתחת לקרקעית האוקיינוס, ובמרחק כ-86 קילומטרים מהעיר, ולאחריו הורגשו עוד ארבע רעידות משנה בעוצמות חלשות יותר, "רק" 5 בסולם.
נשיאת צ'ילה מישל באשלה חתמה על צו המכיר באזורים המוכים כאזורי אסון ורשויות החירום של המדינה הודיעו כי התקבלו דיווחים על מפולות בוץ שחוסמות כבישים מהירים באזור שנפגע. בנוסף, המכון הגיאולוגי של ארצות הברית פרסם אזהרת צונאמי (שבוטלה בינתיים), לכל המדינות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט.
זוהי כמובן לא רעידת האדמה האשונה שפוגעת בצ'ילה, ולא הקשה שבהן. ממש לפני ארבע שנים, ב-27 לפברואר 2010, רעדה האדמה במדינה מרעש בעוצמה של 8.8 בסולם ריכטר. מקור אותו רעש היה גם הוא באוקיאנוס השקט, ובעקבותיו שטף את החוף גל צונאמי בגובה 6.2 מטרים, שפגע בעיר הנמל החשובה ולפראיסו וגרם למותם של 562 בני אדם.
צ'ילה, ומדינות אחרות השוכנות לחופי האוקיאנוס השקט, הן מדינות המועדות לפורענות בכל הקשור לרעידות אדמה ולגלי צונאמי, ועליהן לגלות ערנות לנושא כל הזמן, אולם צונאמי אינו אסון הטבע היחיד המאיים על העולם. ממש השבוע, למשל, אירעה במדינת וושינגטון שבארה"ב מפולת בוץ קטלנית, שגרמה למותם של 24 בני אדם ול-22 נעדרים שעדיין לא נמצאו.
המפולת ארעה כאשר סוללות ספוגות גשם לאורך כביש 530, כביש ראשי יחסית במדינה, התמוטטו והפכו לבוץ ששטף את הכביש והאזור הסמוך לו, תוך שהוא מציף את האזור והורס בתים, עצים, מכוניות וכל מה שנקרה בדרכו. גם הסיכוי למפולת הזו, כמו לרעידת האדמה והצונאמי בצ'ילה, היה ידוע מראש ומעלה שאלות קשות כגון האם אנו יודעים להתכונן היטב לאסונות הפוקדים את כדור הארץ בתכיפות גדולה יחסית בשנים האחרונות? ומהם האסונות שטרם קרו ועומדים להתרחש? גם הפורום הכלכלי העולמי שהתקיים בשנת 2013 נתן את הדעת לנושא ופרסם לאחרונה דו"ח המפרט את הסיכונים הגלובליים המאיימים על העולם. בדקנו עבורכם כמה מן המקומות "מועדי האסון" ביותר, אליהם לא היינו ממליצים להזמין כרטיס טיסה בחופשת הפסח.
אגם המוות בקמרון
רוצח שקט מסתתר מתחת למימיו של אגם ניוס השקט שבמערב אפריקה. מדובר בכיס של מאגמה, המתחבא עמוק וגורם לדליפת פחמן דו חמצני לתוך האגם. בליל ה-21 באוגוסט 1986 "התהפכו" מי האגם מסיבה בלתי מוסברת, והפחמן הדו חמצני התפוצץ למעלה כמו משקה קל שמישהו ניער חזק מדי. עננת הפחמן הדו חמצני השתחררה לאוויר וחנקה למוות 1,700 אנשים ואלפי בעלי חיים. כמעט שום יצור חי לא שרד ב-24 הקילומטרים של העמק המקיפים את האגם.
כיום, בעקבות אותו אסון, נבנתה מערכת צינורות המשמשים כדי לשאוב מים עשירים בפחמן מהחלק התחתון של האגם, אבל זה לא הופך אותו לבטוח לחלוטין. "אנחנו שומרים, אבל הגז מצטבר למטה מהר מאוד", אמר פרופסור ג'ורג' קלינג מאוניברסיטת מישיגן, שהיה בצוות שחקר את מקור האסון ב-1986. "למרות הצינורות, האגם הזה הוא עדיין מקום מסוכן מאוד". אז אם אתם לא חייבים, אל תבחרו באגם הזה כיעד לבקתת הנופש שלכם.
גועשים ורועשים בנאפולי
בשנת 79 לספירה, התפוצץ באיטליה הר הגעש ווזוב וקבר תחתיו את הערים העתיקות פומפיי והרקולנאום. כמעט 2,000 שנים ו-50 התפרצויות מאוחר יותר, ובני האדם עדיין חיים למרגלות אותו ההר, שם נמצאת היום העיר נאפולי. ראש הסוכנות להגנה האזרחית באיטליה, טען כי התפרצות נוספת ממשמשת ובאה, וכי לכשתבוא היא יכולה לכפות פינוי של יותר ממיליון בני אדם, אבל לך תבין את האיטלקים...
העיר הכי מועדת לפורענות בארה"ב: מיאמי
אף אחד לא יכול לחזות היכן תפגע סופת ההוריקן הבאה, אבל דרום פלורידה היא תמיד הימור סביר. המכון הגיאולוגי האמריקאי מעריך שבקצה הדרומי של פלורידה יכולות להתרחש ב-100 השנים הבאות יותר מ-60 סופות הוריקן, ובשנת 2008 הכריזה חברה אמריקנית בשם "SustainLane", העוסקת בכל נושא הקיימות על ני כדור הארץ, כי מיאמי היא העיר המסוכנת והמועדת ביותר לאסון טבע בארצות הברית.
עבור תושבי העיר, שנחשבת אגב ליעד פופולרי בקרב בליינים ותיירים רבים, לא מדובר בהפתעה מרעישה. בשנת 1926 פגעה בעיר סופת הוריקן "קיז", שבמהלכה נהרגו כ-400 בני אדם וכל הבניינים במרכז העיר נהרסו או ניזוקו. פחות מ-10 שנים מאוחר יותר, פגעה סופת הוריקן שנקראה "יום העבודה של 1935" והרגה 408 אנשים בכל רחבי פלורידה אולם הסופה הזכורה ביותר לתושבי מיאמי, והעולם כולו, היא הסופה "אנדרו" שפגעה בעיר ב-1992. אנדרו, שבמהלכה איבדו את חייהם 23 בני אדם, השתוללה בפראות עם רוחות חזקות כל כך, שכל מכשירי המדידה נשברו והנזק שנגרם היה בגובה 26.5 מיליארדי דולרים. עם תכיפות גדולה כל כך של סופות שכאלה, לא נותר אלא לשאול מה יקרה קודם, הסופה הבאה או אליפות ה-NBA של לברון ג'יימס וחבריו?
מסוכן במדבר האפריקני
הבצורת, שתקפה השנה גם את ארצנו הקטנטונת, לא מקבלת את תשומת הלב הראויה לאסונות טבע, אבל גם היא עלולה להיות רוצחת קטלנית. על פי דיווחי ועדת האו"ם לאיכות הסביבה, יותר מ-100 אלף בני אדם מתו בגלל הבצורת באזור הסאהל באפריקה בין השנים 1972-1984, ועוד 750 אלף לא הצליחו לגדל יבולים חקלאיים והיו תלויים לחלוטין בסיוע במזון.
הסאהל הצחיח גובל במדבר סהרה, המשתרע על פני צפון אפריקה ועובר דרך מאוריטניה, סנגל, מאלי, בורקינה פאסו, ניגריה, צ'אד, סודן, אלג'יריה, אתיופיה ואריתריאה. על לפי האו"ם, הניצול האנושי של המים המוגבלים מאד באזור גורם למדבור מואץ ומעלה את הסיכון של בצורת ורעב עתידיים.
מרכז אמריקה קורסת
אזור מרכז אמריקה מועד גם הוא לפורענות. אזור זה מאוים על ידי משולש של אסונות טבע: רעידות אדמה, הוריקנים ומפולות בוץ. מרכז אמריקה שוכנת על "טבעת האש", לולאה פעילה מבחינה סיסמולוגית המקיפה את האוקיינוס השקט.
אחת המדינות שנפגעה קשה היא גואטמלה, שספגה בשנת 1976 רעידת אדמה בחוזק 7.5 בסולם ריכטר שהרגה 23,000 בני אדם. "הודות" לשטח ההררי של המדינה, שספג מפולות קשות, היו מאמצי ההצלה בלתי אפשריים כמעט.
ב-2005 התרגשה סופת ההוריקן "סטן", שגרמה למפולות בוץ קשות בגואטמלה, אל סלבדור ודרום מקסיקו. יותר מ-900 מפולות בוץ קברו תחתן כפרים שלמים, כמו למשל הכפר פאנבג', שהוכרז על ידי גורמי רשמיים בגואטמלה כ"בית קברות" ולא נותרה תקווה לחפירת גופות 300 הכפריים שחיו בו. מניין ההרוגים המדויק באירועי אותה סופה אינו ידוע, אך הערכות מסוימות מראות כי כ-2,000 בני אדם איבדו את חייהם. מתי תקרה באזור המפולת הבאה? ככל הנראה מדובר בשאלה של זמן.
להרוג טורקי בלי לנוח
אף אחד לא יודע מתי יקרה בצפון אנטוליה ה"קרע", אבל דבר אחד בטוח – זה יהיה קרע. רעידת האדמה הצפויה באזור תהיה ככל הנראה חזקה מאוד, ומדובר בהחלט בחדשות רעות מאוד ל-12.8 מיליון הטורקים באיסטנבול.
ולמה שכל זה יקרה? כי במאה השנים האחרונות פקדו את אנטוליה רעידות אדמה רציניות. האחרונה אירעה בשנת 1999, וטלטלה את הארץ בחוזק של 7.6 בסולם ריכטר. אותה רעידה הרסה את העיר איזמיט, ומניין ההרוגים הרשמיים עמד בסביבות ה-17,000 בני אדם. הערכה נוספת, גדולה יותר, בוצעה ב-2004 על ידי החוקר הברזילאי סילה מרזה מאוניברסיטת ברזיליה, שדיבר על 45 אלף הרוגים.
מדענים אחרים צופים כי הרעידה הבאה באזור תתרחש מערבה יותר, דרומית לאיסטנבול. מחקר של כתב העת " "Nature Geosciencsמינואר 2010 מצא כי קיים סיכוי גדול לרעידות אדמה קטנות ובינוניות, והגיאופיזיקאי האמריקני טום פרסונס העריך כי הסיכויים של איסטנבול להיפגע מרעיד אדמה בחוזק של 7 בסולם ריכטר במהלך 25 עד 60 השנים הבאות עומד על מספר שבין 30 ל-60 אחוזים. זה מה שנקרא מרס טורקי.
ואם כל זה לא הספיק לכם, הנה כמה אסונות כללים, שיכולים לפגוע בכל כדור הארץ, כל הזמן. כאלה אנחנו – אוהבים להזהיר מראש.
מוות על ידי הר געש
כדור הארץ נמצא בשנים האחרונות עמוק בתהליך של התלקחות ופעילות הרי געש בכל רחבי העולם. בהיסטוריה הידועה של הרי געש מתועדות 19 התפרצויות חזקות, שאירעו במהלכן של 13 וחצי מיליון שנים. בכל אחת מהן "הקיא" ההר יותר מ 1,000 קילומטרים מעוקבים של לבה – כמות שהספיקה כדי לזרז את החורף הגרעיני ששרר בעבר על פני הכדור. כמו כן ישנה השערה לפיה אחת מההתפרצויות, של הר הגעש "טובה" באינדונזיה לפני 74,000 שנים, הייתה אירוע קטסטרופלי שגרם לתחילתו של עידן הקרח. בעתיד, תוך משהו בין מחר ל-7,200 השנים הקרובות, מעריכים מדענים שונים כי יש סיכוי לא רע של 1% שנחזה בהתפרצות נוספת בעוצמה כזו.
הסיכויים הגבוהים ביותר להתפרצות הרי געש נמצאים בארבעה מוקדים בעולם – אותה טובה שבאינדונזיה, פארק ילוסטון בארה"ב, קמפי באיטליה וטאופו שבניו זילנד. כל ארבע המערכות הללו נמצאות במעקב ונבדקות באופן תדיר. החוקרים מתבוננים האם יש בהרי הגעש סימנים סיסמיים או אשכולות של רעידות אדמה קטנות, שיכולים לאותת על תנועת מאגמה בתוך ההר ואף להראות מדי פעם "סימני אזהרה" גלויים, כמו למשל שפריצים של קיטור.
הבעיה היא שכמעט ואי אפשר לדעת מתי תגיע ההתפרצות האמיתי, זו שיכולה לכבות אחריה את החיים על פני שטחים עצומים בסביבתה ולהשפיע על אקלים כדור הארץ כולו. "אם משהו היה מתבשל, היינו מקבל חודשים, ימים, ובמקרה הגרוע שעות של אזהרה", אמרה חוקרת הרי הגעש אן דה סילבה מאוניברסיטת אורגון, "אבל עד כמה גדול זה הולך להיות, אין לנו דרך לדעת. החברה חייבת להפנים שלמרות שהסיכויים לכך זעירים, האפשרות להתפרצות קטלנית בקנה מידה עולמי היא אפשרות מעשית, או לפחות תיאורטית".
פטרייה קטלנית
למרות שבעולם המחלות הוירוסים והחיידקים הם אלה שתופסים את מירב תשומת לב, דווקא הפטריות הן הרוצחות הגדולות ביותר של כוכב הלכת עליו אנו מתהלכים בשלווה מדומיינת. אם אתם לא מאמינים לנו, תמצאו איזה אירי שרב-סבא שלו חי בזמן "רעב תפוחי האדמה" הגדול של 1840, שהביא למותם של מיליון בני אדם, ותשאלו אותו. אותה תופעה, הנקראת שידפון תפוחי האדמה, משתוללת בשנים האחרונות באירופה ובצפון אפריקה, מאיימת להכחיד יבולים שלמים גם שם וגורמת לנזקים בגובה 6.7 מיליארד דולרים מדי שנה. מעבר לזה, מאיימות פטריות שונות גם על בעלי חיים ההכרחיים לקיום החיים על פני כדור הארץ, כמו הדבורים למשל.
שרה גור, פתולוגית למדעי הצמח מאוניברסיטת אוקספורד, מעריכה כי נגע של פטרייה בתפוחי האדמה יכול לשלול, על פי התרחיש הגרוע ביותר, מ-1.3 מיליארד בני אדם את מזונם בכל שנה. "גידולים מרכזיים אחרים סובלים מאיומים דומים", אומרת גור, "כמו למשל פטרייה הגורמת לפיצוץ האורז, ריקבון בתירס, ו"חלודה" בסויה ובגזע החיטה. בשנים האחרונות גרמו פטריות שונות לקיצוץ 80% מהיבול בחלקים שונים של אפריקה, ואם כל חמשת היבולים הללו ייפגעו בו זמנית, יותר מ-60% מאוכלוסיית העולם תלך לישון רעבה. מדינות העולם צריכות לתת את הדעת לעובדה שאנחנו על סף אסון".
דיוויד יוז, זואולוג מאוניברסיטת פנסילבניה תומך בדעתה של הקולגה שלו, ומזהיר גם מפני שימוש מרושע בפטריות: "מחבלים יכולים להשתמש בפטריות כדי להמיט הרס על גידולים חשובים מבחינה כלכלית, כפי שקרה ב-1980 בברזיל, שם חיסל זיהום מכוון את יבולי הקקאו שבצפון המדינה וגרם לשינוי דמוגרפי של המדינה ואקולוגי, כאשר יותר ויותר אנשים עברו מחוות חקלאיות יצרניות לערים. אם רוצה מישהו לערער את היציבות בעולם, הוא יכול בקלות לזהם למשל את הגידולים החקלאיים או את גידולי הגומי בדרום מזרח אסיה, מה שיעורר תגובת שרשרת וישפיע גם על הכלכלה והפוליטיקה העולמית".
אבל החקלאות אינה האויב היחידי של 1,500,000-5,000,000 סוגי הפטריות אותן מעריכים החוקרים כי יש בעולם (רק 100 אלף מאותם סוגים זוהו עד היום). גם מחלות שונות ומשונות יכלות להיגרם על ידי פטריות מרושעות במיוחד, כמו למשל הפטרייה הטרופית "Cryptococcus gattii", שמתאימה לאקלימים קרירים ופלשה ליערות שבמערב האוקיינוס השקט בצפון אמריקה . הפטרייה הזו הורגת בני אדם, ועד שנת 2010 נדבקו בה 280 מהם, ועשרות מתו. המזל הוא שרוב הפטריות אינן עוברות בקלות מאדם לאדם כמו הוירוסים, אולם יש עדיין סיבות לדאגה, הפטריות ימשיכו להתפתח, וברגע שהקטלניות שבהן יתרגלו למערכת האקולוגית של כדור הארץ, הן יכולות להיות כמעט בלתי אפשריות לחיסול.
מוות מלמעלה
בשמיים שמעלינו יש איומים רבים, כמו למשל התפרצויות שמש ענקיות, או בשמן המקצועי "התלקחויות סולאריות", ש"מטגנות" את רשתות החשמל על ידי יצירת זרמים עזים בחוטים. בשנת 1859 התפרצות שמש כזו הציתה שריפות במשרדי טלגרף בארה"ב. הטכנולוגיה והשימוש בחשמל היו אז בחיתוליהן, אבל התפרצות דומה היום יכולה לגרום להשבתת לוויינים ולכבות את רשתות החשמל למשך כמה חודשים או יותר.
"התלקחות סולארית ענקית יכולה להרוג מאות מיליונים", אומרים אדריאן מלוט, קוסמולוג מאוניברסיטת קנזס, ובריאן תומאס, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת וושבורן. "לא מדובר באירוע שיכחיד את המין האנושי", מרגיעים השניים, "אבל את הציביליזציה הטכנולוגית הוא עלול להחזיר 150 שנים לאחור".
התלקחות סולארית ענקית מזו, פגעה ככל הנראה בכדור הארץ מתישהו לפני כמה מיליוני שנים, אבל היא אינה האיום היחיד משמיים. אסון גדול יכול להיגרם גם מפגיעת כוכב שביט אסטרואיד, כמו זה בקוטר 10 הקילומטרים, שפגע בכדור לפני 60 מיליון שנים וגרם להכחדה ולהרס בקנה מידה ענק. סלעים קטנים יותר, בקוטר של 2 קילומטרים, "חבטו" בכדור פעם או פעמיים בכל מיליון שנים, ואילו אבנים קטנות יותר נוחתות מהחלל פעמים תכופות הרבה יותר. אסטרונומים מספרים על קשיים בעבודת הספירה והמעקב אחר אסטרואידים בקרבת כדור הארץ, פשוט בגלל הכמות הרבה שלהם.
"זה לא שאינני ישן בלילה בגלל פחד מהאסטרואיד הבא", מסכם תומאס, "אבל בואו נאמר שיש לי קופסאות שימורים במרתף".
מוות במים
הצונאמי שקרה השבוע בצ'ילה, הצונאמי ביפן, האסון בהאיטי, הצונאמי בהודו ובסרי-לנקה... האיומים הגדולים ביותר מחכים לכדור הארץ דווקא מתחת למים, והצונאמי אינו היחיד שבהם.
חזרו איתנו לרגע 8,000 שנים לאחור, משקעי אדמה המשתרעים שטח בגודלה של סקוטלנד החליקו ממקומם מתחת למים בחוף המערבי של נורבגיה, ודהרו לאורך קרקעית הים. המשקעים הללו "רצו" 20 מטרים, נעצרו רק באיים שבקרבת מקום, וחיסלו במפולת אדמה ענקית את אוכלוסיית כמה שבטי חוף. על קרקעית האוקיאנוס נותרה "צלקת" המשתרעת לאורך כ-300 קילומטרים. "זה היה בהחלט 'עצום'", אמר החוקר פיטר סדימנטולגיסט מאוניברסיטת סאות'המפטון, המתמחה בתנועות קרקע מתחת למים, "והאמינו ואני לא משתמש במילה עצום בקלילות".
הסיכון במפולות הללו הוא סיכון גדול, בעיקר בשל העובדה שקשה מאד לחזות אותן. "יש בהחלט פוטנציאל לאסון גדול", אומר אורי טן-ברינק, גיאופיזיקאי במכון הגיאולוגי של ארה"ב במסצ'וסטס. טן-ברינק ערך בשנת 2008 מחקר על מקורות אפשריים של צונאמי בחוף המזרחי בארה"ב, וזיהה כמה תחנות כוח גרעיניות במרחק פגיעתם של הגלים. "יש כיום בקרקעית הים ערימות גדולות של משקעי אדמה", מזהיר ט-ברינק. "לעתים קרובות, בגלל רעידות אדמה, הן יכולות לנוע ללא אזהרה ולפגוע ביבשה. ב-1998, למשל, פגעה רעידת אדמה קטנה יחסית, בחוזק 7 בסולם ריכטר. הרעידה הזיזה אדמה מתחת למים והדבר גרם לצונאמי בגובה 15 מטר שפגע בפפואה גינאה החדשה והרג 2,200 בני אדם".
הכי חשוב: להיות אופטימיים
בנקודה אחת מסכימים כל החוקרים העוסקים באסונות העתידים להתרגש עלינו. יש כל כך מעט מידע על אירועים שקורים לעתים רחוקות כל כך, שאנחנו רק צריכים ללמוד כמה שאנחנו יכולים, ולהתכונן עד כמה שאפשר. זה כנראה לא יספיק, אבל אנחנו מנסים לשמור על אופטימיות.