את ג'ואנה סוסנטו פגשתי ממש לא מזמן. ג'ואנה הייתה בחורה צעירה מהפיליפינים כשב-2012 הטייפון "היינן" הכה בחוזקה בעיר טקלובן, מקום מגוריה. ג'ואנה זוכרת מצוין את הרוחות החזקות, את המים שהציפו את הבית ואילצו אותה ואת כל קרוביה לעלות לקומה השנייה ומשם לגג. אבל הזרם לא פסק וסחף אותה, את אביה ואת אמה, את אחיה, גיסתה ואחיינה. ג'ואנה שרדה לבד את אחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שחווה העולם בעשורים האחרונים. עם רוחות של 315 קמ"ש, "היינן" שינה את פני המדינה. אלפים כמוה נשארו ללא קורת גג וללא משפחה.
שרדה כדי לספר
בסדרת מסעות בעולם, הצעירה מהפיליפינים התחילה לספר מעדות חיה שמה שקרה לה הוא לא גזירת גורל. כן, טייפונים תמיד היו, אבל אנחנו, ושאני כותב אנחנו אני מתכוון לבני האדם, החרפנו אותם ושיבשנו את האקלים על כדור הארץ. איך בדיוק אתם שואלים? באמצעות שריפת פחם, נפט וגז שמשחררים לאוויר כמויות עתק של גזי חממה. התוצאה? כדור הארץ מתחמם, ועוד איך, ובאזורים הטרופים המים חמים יותר וגורמים לטייפונים קטלניים.
ממש כמו ג'ואנה, חייהם של אלפי צעירים השתנו ומשתנים בגלל שינוי האקלים, לא רק בפיליפינים, אלא בצפון אמריקה, באפריקה, בהודו ואיפה לא? גם בישראל שינוי האקלים מתחיל להכות. הטמפרטורה במזרח התיכון עלתה במעלה וחצי במאה השנים האחרונות. מכות חום קיצוניות רושמות עלייה, המדבר מתקדם, פחות מים זורמים בנחלים והסיכונים לשריפות ענק גדולים יותר, כפי שראינו עוד פעם בגל השריפות האחרון.
אלא ששינויי האקלים שמשגעים את הטבע רק בהתחלה. כן כן, עד סוף המאה, פני הים אמורים לעלות במטר והטמפרטורה תקפוץ של כדור בעוד ארבעה מעלות. ומה זה אומר? מכות חום אדירות, בצורות והכחדה של מינים רבים. אנחנו רואים את זה כבר היום: מאזורים בהם לא אין מספיק מים ועד למעמקי הים בו אלמוגים.
אבל, וזה אבל גדול, בידינו לשנות את המציאות. ובדיוק בגלל זה החלטנו לצעוד. בארה"ב, באירופה, בהודו וגם בישראל. אנחנו צועדים כי אי אפשר לא לעשות כלום וחייבים לפעול עכשיו.
אז מה עושים? מצמצמים משמעותית מזון מהחי, מגנים על היערות בעולם ובראש ובראשונה עוברים לעולם של 100% אנרגיה מתחדשת. עבור ישראל, זו הזדמנות פז להמשיך את המפעל שהחל ראש הממשלה הראשון בן גוריון בשנות החמישים ולהפוך למעצמה סולארית.
הכותב הוא מנהל המאבקים של גרינפיס