האם שובלי העננים שהשתלטו על השמיים הם חלק מהנדסת אקלים? תושבי ישראל הבחינו במהלך סוף השבוע שכמה מטוסים השאירו אחריהם בשמיים שובלי עננים דקים, וגולשת אחת העירה שכשהתעוררה "השמיים היו כחולים, צלולים ויפים, ומסביבות השעה 9:00 בבוק, התחילו להופיע השְבלים בשמיים כתוצאה מ'ריסוסים'". 8 שעות לאחר מכן, בשעה 17:00, כבר אפשר היה לראות עננים קלים מכסים את כל השמיים. "מה זה הדבר הזה?", תהתה אותה גולשת וצילמה כמה שבלים. "הם מולי עכשיו. מה אתם עושים? מישהו יודע להסביר לי?".
מהר מאוד עלתה סברה שמדובר בראיה ממשית לתופעת ה"כמטרייל" (Chemtrail: הלחם המילים Contrail ו-Chemical, כלומר כימיקל ופס התעבות) – תאוריית קונספירציה נפוצה הגורסת כי השלטונות מפזרים גזים עם מתכות בשמיים בניסיון לשנות את מזג האוויר, להרעיל את הציבור או לגרום לכך שלרשויות יהיה קל יותר לשלוט בנו. גולש אחר הגדיל לעשות ותיעד כיצד הוא מגרד משמשת רכבו גושי אבק, שכביכול מלאים בחלקיקי מתכת שפוזרו בפסי ההתעבות, ומשתמש במגנט כדי לתפוס אותם. אז האם הפסים בשמיים הם אכן ראיה לכך שמפזרים מתכות באטמוספרה? בקצרה: לא.
נחום מליק, חזאי חברת מטאו-טק, מספר בשיחה עם mako שהוא שמע בעבר על תאוריית הקונספירציה האלה ומבהיר שאין מה לדאוג מפסי ההתעבות שנוצרים בשמיים. "הפסים האלה הם תופעה מוכרת שאפשר להסביר באופן מדעי ולא כחלק מהנדוס אקלים", אומר מליק. "ענני ההתעבות נוצרים בתנאים מטאורולוגיים מסוימים כשיש לחות באוויר והטמפרטורה נמוכה מספיק בזמן הטיסה. מהבחינה הזאת, באמת לא רואים את העננים בכל יום, למרות שבכל יום עוברות מאות טיסות מעל ישראל".
"פסי התעבות נוצרים כאשר מנועי מטוסים פולטים אדי מים דחוסים בגובה של 5 עד 16 קילומטרים", אומר מליק ומוסיף שהתופעה נפוצה בכל עונות השנה, אך פחות בקיץ מכיוון שאין עננות גבוהה. כמו כן הוא אומר שהפסים נוצרים כתוצאה מטיסות אזרחיות וגם טיסות צבאיות. "אם לא היינו יכולים להסביר את התופעה מבחינה מטאורולוגית, אז הייתי מסכים שיש סיבה לחשוד", מוסיף החזאי, "אולם לא כך הדבר. פסי התעבות הם תופעה מוכרת היטב ונורמלית". באשר לניסוי האבק והמגנט על שמשת המכונית? הוא מסביר: "האבק נצמד למגנט? בסדר", אמר מליק. "אם תצמיד את האצבע לאבק הוא יידבק גם כן". בהמשך ניסינו בעצמנו ב-mako "להדביק" אבק שהצטבר במהלך סוף שבוע על שמשה של מכונית , והאבק, כמה מפתיע, לא זז לו לשום מקום.
נציין שבעבר היו ניסיונות לתמרן את מזג האוויר בישראל באמצעות "זריעת עננים" – אז מטוסים מיוחדים היו מפזרים לתוך עננים את תרכובת יודיד הכסף בניסיון להגדיל את כמויות הגשם, אולם הניסיונות הללו לא נמשכו לאורך זמן ובסופו של דבר הוחלט שעדיף להשקיע את המשאבים בבניית מתקנים להתפלת מים.
"זריעת עננים הייתה מקובלת בארץ במשך שנים, אבל כמות האנרגיה שהושקעה בזה לא הייתה שווה את התוצאה הסופית", אומר מליק. "אפשר היה לראות עלייה בכמות המשקעים, אבל לא ברמה שהיינו רוצים. זריעת עננים היא לא פתרון קסם. אי אפשר ליצור מערכות גשם מכלום. האטמוספרה היא ענקית וקשה מאוד לשלוט בה באמצעים של בני אדם".
הערה נוספת שעלתה במהלך סוף השבוע נוגעת לצורה של פסי ההתעבות. רבים הבחינו בכך שהפסים מעגליים, כמו פרצופי סמיילי בשמיים. גם לזה יש הסבר. "צורת הפסים היא בגלל דפוס הטיסה של כלי התעופה", מציין ע', טייס חיל האוויר, בשיחה עם mako. "מטוסים ששוהים במקום אחד לאורך זמן עושים מעגלים בשמיים. התופעה הזאת נפוצה מאוד מעל שטחי הטיסה של שדה התעופה בן גוריון, משום שמטוסים וכלי תעופה אחרים חגים בשמיים. זה נורמטיבי לחלוטין". שורה חתונה? אפשר לנשום (עמוק) ולרווחה.