אונאלסקה היא ביתם של בערך 4,700 איש אשר חולקים את חייהם בעיר הציורית עם לא פחות מ-600 עיטים קירחים. כן, זה יכול להשמע לרגע שהעיטים החמודים מגיעים לחלונות התושבים, נכנסים לחדר ועוזרים להם להתלבש ולנקות את הבית כמו בכמה סרטים מצוירים אהובים, אבל מתברר שבמציאות החוויה של לחלוק חיים לצד עופות דורסים טריטוריאליים גם טומנת בחובה לא מעט חסרונות.
קדם כל, רוב הסיכויים הם שתותקף על ידי אחד מהנשרים האמריקאים המלכותיים דווקא שם מאשר בכל מקום אחר באמריקה, והתושבם המקומיים נאלצים לנקוט במשנה זהירות במפגשים עם העופות, בעיקר בסביבת הקינים שלהם. הם מאוד מאוד לא אוהבים שבני אדם מתקרבים מדי.
בדרך כלל, הנשרים האמריקרים בונים קינים גבוה על עצים, אבל הבעיה העיקרית היא שאין באונאלסקה כל כך הרבה עצים, אז הם בונים את הקינים על צוקים או במבנים של בני אדם, מה שגורם לכך שבני אדם אפילו לא מודעים להיותם בקרבת הקן. הרשויות המקומיות מתקינות אזהרות בעונת הקינון – מתחילת יוני ועד סוף הקיץ, אבל עדיין – קיימים בין שישה לעשרה מקרים בהם אנשים נזקקים לטיפול רפואי אחרי מפגש עם נשר עצבני שמנסה להגן על צאצאיו.
אונאלסקה מתפרשת על פני כמעט 130 קילומטר, אז מדוע הנשרים בוחרים לחיות באיזור של כמה קילומטרים מצומצים? ובכן, כפי שוודאי ניחשתם – מזון. אונאלסקה נמצאת ליד נמל דיג מהגדולים בעולם, אחד המזונות האהובים על הנשרים האמריקאים. בכל פעם שספינת דיג מתקרבת, הם ממהרים לגנוב כמה שיותר דגים עד שצוות הספינה מגרש אותם.
סיבה נוספת היא אתר המשמש לטמינת פסולת מוצקה – מקום אהוב על קהילת הנשרים האמריקאים, שיכולים לבלות שם שעות בחיפוש מזון באשפה. כל מה שיכול לעבור כאכיל – ייזלל על ידם.
חלק מהתושבים מתייחסים אל הנשרים כאל חיות מחמד לכל דבר, קצת כמו יונים, אבל בזמן שאם תרוץ אל כיכר מלאה ביונים כאחרון התיירים וכולן תעופנה, הנשרים עלולים לנקר אותך. אחד האתרים שסביבו נבנים הכי הרבה קינים הוא סניף הדואר, שנהיה ידוע לשמצה בשל הסכנה בהתקרבות לאיזור. בואו נגיד שסביר מאוד שאדם תמים שאוסף הזמנה יסיים את היום בבית חולים לטיפול בפצעים שייגרמו לו.
(מקור)