המפל באמצע האוקיינוס, מאוריציוס
מאוריציוס הוא אי קטנטנן באוקיינוס ההודי, שכנראה לא היה זוכה לפרסום שלו לולא המחזה המהפנט שנגלה כאשר מגיעים אליו מהאוויר – מפל תת קרקעי. מעין דלתא שנשפכת מהאי אל האוקיינוס, ויוצרת מראה של מפל שנשפך מהאי אל תוך מעמקי האוקיינוס.
המראה המדהים הזה שנראה גם מלווייני גוגל ארת', אינו אלא אשליה שנוצרה כתוצאה מהזרמים והמערבולות במקום. באזור הזה הנושק לאי, קיימים זרמי מים מהאי החוצה ממנו, הזרמים האלו גוררים איתם חול ובהמשך מתערבלים. כתוצאה מהשילוב של השניים, נוצרת האשליה כאילו מדובר במפל שנשפך מהאי לאוקיינוס.
שמים כתומים, נמיביה
המראה השמימי הבא יכול להיראות למתבונן הממוצע כמו ציור סוריאליסטי, לא מעבר לזה. בכל זאת, שמים כתומים וקרקע כחולה הם לא משהו שאנחנו רגילים לראות במציאות. בפועל, מדובר בצילום, לא בציור, בלי פוטושופ.
זו תמונה שצולמה בשמורת טבע בנמיביה, על ידי הצלם פרנץ לנטינג מנשיונל גאוגרפיק, בנקודה שנקראת Deadvlei - מעין משטח חרסית שמוקף כולו בדיונות חול אדום ייחודיות לשמורה. בשלב מוקדם מאוד של הזריחה, השמש מאירה את השמיים, אבל עדיין לא מספיק גבוהה כדי להאיר את משטח החרסית. באותה השעה, מה שקולט את האור של השמש אלו חלקיקי החול האדום שמתעופפים ברוח יחד עם עשבים שנתלשו מהקרקע ונוצר האפקט של השמים האדומים. את הגוון הכחול, קיבלה הקרקע החרסיתית הבהירה מהשמיים שזהו צבעם בשעת הזריחה.
כדי לתעד את הרגע המופלא הזה, הצלם השתמש במסננים מיוחדים לעדשת המצלמה, אבל הוא מדגיש - המסננים לא שינו את הצבעים, אלא רק מנעו שריפה של התמונה שרוויה באור שמש. רוצים לראות את זה? אתם מוזמנים לנסוע לנמיביה. אנחנו לא חותמים לכם שתיפלו על בוקר שזה קורה בו, אבל מי שכבר ביקר סיפר שמדובר במחזה ששווה להתעורר בשבילו בבוקר.
על סף מצוק, יוטה
צפו בתמונה הבאה. מה אתם רואים? אדם הולך על שפת מצוק, לא? תסתכלו שוב.
עליתם על זה? הוא בעצם הולך על שפת אגם, אם הוא ימעד וייפול הוא מקסימום יירטב.
התמונה הזו צולמה בקניון גלן שבמדינת יוטה, ארצות הברית והאשליה הזו היא מהסוג שרואים מזווית מאוד מסוימת בשעה מאוד מסוימת ביום. מה שאנחנו רואים פה בעצם זה מטייל הולך על שפת אגם. מה שאנחנו לא רואים בתמונה זה שמאחוריו יש מצוק מאוד גבוה שלמעשה משתקף במי האגם ויוצר את האשליה כאילו המטייל הולך על שפתו.
מפל האש, יוסמיטי
יוסמיטי היה בין האזורים הראשונים בעולם שהוגדרו כפארק לאומי ולמעשה ההכרזה עליו ככזה הייתה פריצת דרך להכרזה על אזורים נוספים בעולם במעמד הזה. מדובר בפארק מיוחד מאוד שכולל בתוכו אזור אלפיני, אזור תת אלפיני, יער אלונים עבות והרבה צורות חיים ייחודיות שמשקפות פשוטו כמשמעו נוף בראשיתי. לועות הר געש לעומת זאת אין שם, ובכל זאת, אפשר לראות שם מידי ערב בפברואר את המפל הבא:
מדובר במפל מים די פשוט שנוצר כתוצאה מהמסת קרחון – מים זורמים עם כוח הכבידה מטה. בחודש פברואר, השמש וכדור הארץ יושבים אחד מול השני בזווית מדויקת כך שמידי ערב בשעה תשע בערב, השמש תשקע ותאיר את המפל באור בצבע ארגמן שיצור אשליה כאילו המים הקפואים הם למעשה אש. הסלע הכהה שהמפל זורם ברקע שלו, רק מוסיף לאפקט.
מידי שנה, צלמים מכל העולם מתאספים בעמק ממול כדי לתעד את הפלא הזה שצולם לראשונה באזור שנות ה-60 או ה-70, תלוי את מי שואלים. לפעמים הם מצליחים.
קפיצה אל התהום, טקסס
החבר'ה בתמונה פה למעלה לא קופצים אל התהום, הם קופצים לבריכה.
מדובר באתר שנקרא, "הבאר של ג'ייקוב" (Jacobs Well) – מעיין שנובע אל תוך פיר אנכי בעומק של 37 מטר שהמים שלו צלולים למשך כל ימות השנה. כל כך צלולים שכשקופצים לתוכם, אפשר לטעות ולחשוב שהם לא קיימים שם בכלל. מעבר לאשליה המדהימה הזו, המקום הזה נחשב לאתר צלילה מבוקש מאוד בטקסס וגם אם לא צוללים, עושה רושם שמדובר באחלה מקום לשכשך בו ולהירגע.
שלוש שמשות
במערכת השמש שלנו יש רק שמש אחת ובכל זאת, כולנו, בכל מקום בעולם, יכולים למצוא את עצמנו מתעוררים לבוקר עם שלוש שמשות.
כדי שזה יקרה, השמש צריכה להתמקם בזווית מאוד מסוימת מול ענן שנוצרו בו גבישי קרח. בעננים, שנמצאים בזווית מאוד מסוימת אל השמש, צריכים להיווצר פתיתי קרח משושים, כמו של שלג. קרני השמש שפוגעים בקרח נשברות לשני הצדדים בזווית מדויקת של 22 מעלות ונוצר המחזה המטורף של שלוש שמשות, מה שמכונה כשמש פאנטום.
האגם הזורח, ניו זילנד
כל מי שחזר מניו זילנד מספר על מפגש עם צבעים שהוא לא ראה מעולם בדגש על גוונים של כחול ושל ירוק. אחת התופעות הכי מרשימות שם שקשורה בצבעים היא של אגם טקאפו, אגם שבמהלך היום יוצר אשליה של אגם שזורח ומנצנץ בטורקיז יחודי.
בתחתית של אגם טקאפו שבאלפים הניו זילנדיים ישנם חלקיקי סלע קטנטנים שקולטים אור שמש ומחזירים אותו חזרה מעלה. מכיוון שהם מצויים במים, הם נמצאים בתנועה מתמדת, מה שיוצר רב הזמן תנועות של החלקיקים האלו וכתוצאה מכך, האגם מנצנץ. החוויה של ההגעה לאגם שנחשף במכה אחת מבין ההרים היא כזו שקשה לתאר אותה במילים. תמונות יכולות לרמוז במקצת על מה מדובר.
הכביש המכושף, ישראל
אחת התחושות שהכי ברורות לנו בנסיעה היא מתי אנחנו עולים ומתי אנחנו יורדים. בפועל, זה לא תמיד נכון. אחד מהמקומות המפורסמים ביותר בירושלים, בקרב יודעי דבר, הוא הכביש המכושף, כביש שעובר מהשכונה ארמון הנציב לכיוון השכונה הערבית ג'בל מוכבר. בכביש הזה, כשהנוסעים בטוחים שהם נוסעים בכיוון הירידה, התחושה היא שדווקא עולים. האשליה מתקיימת גם כששופכים מים על הכביש – אז התחושה היא שהמים מטפסים במעלה הכביש.
התופעה הזו נגרמת למעשה בגלל הזווית של הכביש ביחס לנוף שיוצרת תחושה של עליה במקום שיש בו ירידה. כביש דומה יש גם ברמת הגולן וגם בסמוך לעמוקה שבגליל. צפו בסרטון:
רוחות רפאים, גרמניה
גם את האשליה הזו אפשר לראות בכל מיני מקומות בעולם (אפילו ממטוסים), אבל בהר ברוקן, הגבוה שבהרי ההרץ שבגרמניה, אשר תמיד אפוף ערפל ואדים, די בטוח שתראו אותה. מה שרואים בתמונה למעשה זה דמות של אדם שעומד בראש ההר ורואה למולו את רוח הרפאים של עצמו מוקפת בהילה. תכל'ס, מגניב.
התופעה יכולה להתרחש רק בסביבה אפופת ערפל ואדים כאשר עדיין נראה אור שמש. מה שקורה זה שכשהאדם עומד עם הגב לשמש, הצל שלו מוקרן על הערפל שמתפקד כמסך תלת מימד ענק. השבירה של קרני האור בשולי הראש יוצרת לפעמים הילה צבעונית שרק מחזקת את התחושה שמדובר ברוח רפאים. מבקרים באזור? שווה בדיקה.