אפלה מוחלטת כיסתה את מצרים, ים סוף נחצה לשניים, משה הכה בסלע והוציא מים – סיפור יציאת מצרים מלא בנסים מופלאים שבלעדיהם בני ישראל לא היו מגיעים לאן שהגיעו. אך סיפורים מדהימים שכאלה לא שמורים רק להגדה של פסח. למעשה, אפילו אם אתם אנשים רציונאליים שמאמינים רק במה שרואות עיניכם, ודאי תשמחו לדעת שהמתמטיקאי הידוע ג'ון אדנזור ליטלווד, שתבע את "חוק ליטלווד", קובע שכל אדם צריך לצפות שיקרה לו נס אחת לחודש, בערך. מהי ההגדרה לאותם נסים ומתי התרחשו כמה ש"קרו" באמת? בואו נראה.

118 ימים בלי לב

ד'זנה סימונס (צילום: care2.com)
"זה היה כאילו לא הייתי קיימת". ד'זנה סימונס | צילום: care2.com

ד'זנה סימונס, נערה בת 14 מדרום קרוליינה, עברה ביולי 2008 ניתוח להשתלת לב. הניתוח הסתבך, הלב לא נקלט כראוי, והרופאים התקינו בגופה של ד'זנה המסכנה מתקן מלאכותי לשאיבת דם, שעבד בתוך גופה במשך 118(!) ימים ברציפות. כדי לסבר את האוזן, המקרה הקודם הידוע של אדם שחי ללא לב פועם בגופו התרחש בגרמניה, בו חי אדם בוגר במשך 9 חודשים כשהוא מחובר למתקן דומה, אולם אצל ילדים היה זה המקרה המתועד הראשון בהיסטוריה. לאחר 118 ימים, נמצא לב נוסף שהתאים לד'זנה, והפעם היה הניתוח מוצלח יותר. כמה ימים אחריו, אגב, עברה הנערה גם ניתוח להשתלת כליות.

"זו הייתה חוויה מפחידה", אמרה ד'זנה במסיבת עיתונאים בבית החולים "ממוריאל" שבמיאמי. "אתה אף פעם לא יודע מתי תקרה תקלה", לחשה. "זה היה כאילו הייתי אדם מזויף, כאילו אני לא קיימת באמת ולא הייתי פה לפני רגע".

העיוור שחזר לראות

עיניים מוזרות (צילום: interestingfacts.org)
ראה את אשתו אחרי שש שנים של עיוורון | צילום: interestingfacts.org

מרטין ג'ונס, פועל בניין בן 42 מהעיר רות'רהאם שבמחוז יורקשייר באנגליה, התעוור בגלל תאונת עבודה. עשר שנים לאחר מכן, עבר מרטין ניתוח חדשני שבמהלכו הושתלו בעיניו חלקים מהשיניים שלו, במטרה להוציאו מעולם החושך אל עולם האור. בתהליך המסובך נלקחת חלק מהשן, כדי להחזיק בתוך גלגל העין עדשה ומתוחכמת. הניתוח הצליח והחולה ראה בפעם הראשונה את אשתו גייל, לה נישא שש שנים לאחר שהתעוור. זה מה שנקרא נס בשן ועין.

המשותק ננשך על ידי עכביש וחזר ללכת

המקרה הבא לקוח ככל הנראה מסרט הקולנוע. דיוויד בלנקרט, אמריקני מסקרמנטו, עבר בשנת 1988 תאונת אופנוע קשה שהושיבה אותו בכיסא גלגלים למשך 21 שנים תמימות. ב-2009 אושפז דיוויד בבית החולים לאחר שחומו עלה מאוד. הוא רותק למיטתו במשך 8 חודשים, ובמהלך טיפולי פיזיותרפיה שאחרי האשפוז, הבחינה האחות בסימני נשיכה על רגלו. את הפיזיותרפיה הזו לא ישכח דיוויד לעולם, משום שבתוך חמישה ימים קם על רגליו והתחיל, פשוטו כמשמעו, ללכת. האחות המטפלת הבחינה בסימני נשיכה על רגלו, וכשנבדק העניין התברר שהאיש נעקץ על ידי עכביש, מה שגרם לעליית חום גופו וכמעט למותו, אולם במקביל "העיר" את העצבים הרדומים ברגליו. חבל רק שדיוויד לא הלך רחוק מדי, ותוך כמה חודשים נעצר באשמת התעללות ואלימות כלפי בני משפחתו.

הראש חובר מחדש, הילד משחק פוטבול

ג'ורדן טיילור (צילום: האפינגטון פוסט)
"מה שקרה לנו הוא נס משמיים, לא פחות". ג'ורדן טיילור | צילום: האפינגטון פוסט

עוד מקרה הראוי להיקרא נס רפואי הוא של ג'ורדן טיילור, ילד בן 9 מטקסס, שעבר יחד עם אמו תאונת דרכים מחרידה, במהלכה כמעט נערף ראשו, שנותר למעשה תלוי צווארו ללא שרירים שיתמכו בו. התופעה הזו נקראת "עריפת ראש אורתופדית", והרופאים אמרו למשפחתו של ג'ורדן כי לילד יש סיכוי של אחוזים בודדים לצאת מהתאונה בחיים, אולם ראו זה פלא, הילד הצליח להתאושש ובעזרת כמה מוטות מתכת ו"המון תפילות" כפי שאמרו הוריו, הוא היום נער מתבגר שמשחק אפילו בקבוצת הפוטבול של בית הספר. "אני זוכרת שראיתי אותו במכונית וראשו היה פשוט תלוי", אמרה אמו. "מה שקרה לנו הוא נס משמיים, לא פחות".

נס השמש

ביום ה-13 לחודש מאי, 1917, יצאו שלושה ילדים פורטוגזים, אח, אחות ובת דוד, לרעות את הכבשים באחו שליד בית משפחתם במחוז פטימה בפורטוגל. עוד הם משגיחים על העדר, וכמה ברקים האירו את השמיים, למרות שהיה זה יום שמשי למדי. רעמים לא נשמעו, אבל מה שכן קרה הוא שהופיעה אישה קטנה ויפה, לבנה ומוארת כולה, מרחפת מעל צמרת עץ אלון שלפניהם. על פי עדותם, בת הדודה, שהייתה מבוגרת יותר (בת עשר) ניהלה איתה דיאלוג קצר בפורטוגזית, שבמסגרתו נשאלה האישה מאיפה היא, והצביעה לשמיים.

כשהגיעו השלושה לבתיהם סיפרו הילדים את דבר המאורע המרגש להוריהם ואמרו שאותה אישה קטנה ויפה הבטיחה להם שתפגוש אותם בכל 13 לחודש, בכל חודש, במשך חצי שנה. השמועה עשתה לה כנפיים, ובמהרה כל העיירה הקטנה בה הם גרו רחשה והתרגשה: הילדים ראו את מריה הקדושה!

בדיוק חודש לאחר מכן, ביוני, כבר היו כארבעים איש יחד עם הילדים, כולם באו לחזות באם האלוהים. זו לא אכזבה, ונתנה הופעה קצרה. ביולי כבר היו שם 4,000 איש, באוגוסט 18 אלף ובספטמבר 30 אלף. לקראת ההתגלות האחרונה הבטיחה האישה נס גלוי וכ-70 אלף בני אדם הגיעו לחזות בפלא. באותו יום ירד גשם, האישה ביקשה לסגור את המטריות העננים זזו לצדדים, והשמש התגלתה. ההמונים, כך דווח, ראו את "השמש רוקדת", עולה ויורדת, ומחליפה צבעים ומקומות. "השמש רעדה וזזה בניגוד לכל החוקים הקוסמיים", דיווח העיתון "O Século" (החילוני). "השמש המוכספת, עטופה באותו אור סגלגל עמום, נראתה מסתובבת סביב עצמה בתוך עיגול של עננים שבורים, האור הפך לכחול יפיפה, כאילו השתקף מבעד לזכוכית הצבעונית של חלון כנסייה, והתפשט על פני האנשים שכרעו ברך ופשטו ידיים. לאחר מכן נראה היה שהשמש יורדת לכיוון הארץ. חלק מהקהל היה בטוח שהגיע סוף העולם, ואנשים התחילו לברוח בפאניקה – או להתפלל על נפשותיהם".

"אלוהים הציל אותי מטביעה"

יום שישי, 18 ביולי 2013, הוא יום שמורגן לייק לא תשכח לעולם. היא נסעה במכוניתה על הגשר העובר מעל מפרץ צי'ספייק במרילנד, כשלפתע – בום! משאית שאיבדה שליטה התנגשה ברכבה מאחור והעיפה אותה 40 מטרים למטה, אל תוך מימי המפרץ.

המכונית של מורגן החלה לשקוע אל תוך המים, וחגורת הבטיחות שלה הייתה נעולה. "התחלתי להרגיש את תחושת הטביעה, אבל אמרתי לעצמי שאני לא הולכת למות, לא היום", כך סיפרה. "כל זה קרה כהרף עין, אבל הרגיש כמו נצח. הושטתי את ידי לאלוהים, והרגשתי כאילו הוא נוגע בכתף ​​שלי ודחף אותי לתוך המושב כדי להרגיע אותי. ההתערבות האלוהית הזו אפשרה לי לפתוח את חגורת הבטיחות, למשוך את עצמי אל מחוץ לחלון בצד הנהג, לשחות אל פני השטח ואז לשחות לחוף ולקרוא לעזרה". אלוהים או לא, זה שהאישה הזו יצאה חיה מהמקרה כדי לספר עליו, מוכיחה שנס גדול היה פה.

הקדושה מגרמניה

לסיום, הנה סיפור שממחיש את האמירה המפורסמת של הכדורגלן גארי ליניקר: "כדורגל משחקים 90 דקות, ובסוף גרמניה מנצחת". היה הייתה תרזה נוימן, קתולית מגרמניה. ב-10 במרץ 1918, נפלה תרזה משרפרף והפכה משותקת באופן חלקי, ב-1919 נפלה תרזה שוב, והפעם איבדה את ראייתה, ב-5 במרץ 1926 טענה האישה כי פצע הופיע על ליבה, וזמן קצר אחר כך סיפרה שהיא חווה את ייסוריו ההיסטוריים של ישו, כולל כאבי הצליבה. מעבר לכל אלה, החל משנת 1922 ועד מותה, ב-18 בספטמבר 1962, לא אכלה דבר פרט לפרוסת לחם אחת ביום, ושתתה מעט מים בלבד. היא לא סבלה מירידה במשקל, מהתייבשות, ובעצם לא הייתה לה שום בעיה.

כל הטענות הללו נשמעות כמובן מופרכות לחלוטין, אלא שהן נבדקו ונמצאו אמיתיות. על ראשה הופיעו תשעה פצעים, היא דיממה מעיניה וממקמות נוספים בגופה, ופצעים נוספים נמצאו על כתפיה וגבה. באורח פלא, הפצעים הללו לא הזיקו לה, ולא הזדהמו. תרזה אומנם לא חוללה "נס" אמיתי בעצמה, אבל עצם קיומה הוא נס לא קטן. אם אתם לא מסכימים, לכו תתווכחו עם הכנסייה, שבשנת 2005 החלה בתהליכים להפוך את הגרמנייה הזו לקדושה רשמית.

ואם כבר בקדושים עסקינן, הנה הודי שהולך על המים –

נס? עם חצי כפית סוכר. שבת שלום.