הבונים החופשיים (או Freemasons בלועזית) היא אחווה שנוסדה ככל הנראה בתחילת המאה ה-15 על ידי קבוצת חרשי אבן בריטיים ופועלת עד היום ברחבי העולם. מבחינה ארגונית, אחוות הבונים החופשיים פועלות כמו בתי האחווה שניתן לראות בסרטי קולג' אמריקאים. זאת אומרת, ישנה אחווה אזורית (שנקראת Lodge) שפועלת באופן עצמאי וזו כפופות לסניף מרכזי (המכונה Grand Lodge) שפועל כמעין רגולטור. תפיסת העולם המושרשת בקרב בני האחווה היא מוסרית, כאשר שלושת העקרונות המרכזיים עליהם נוסד הארגון הינם: חופש, שוויון ואחווה בין בני האדם – ועכשיו כשסיימנו עם שיעורי ההיסטוריה ואזרחות, נעבור לקטע המעניין: הקונספירציות.

אחוות הבונים החופשיים הוא ארגון אקסקלוסיבי במיוחד (שלא לומר, ארגון סתרים). על פי הדיווחים, הארגון מונה כ-6 מיליון בני אחווה, רובם גברים בעלי השפעה חברתית ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (שזה כבר מספיק בשביל להטריד לא מעט אנשים). כמו כן, בני האחווה נוהגים לארגן טקסי קבלה מסתוריים לחניכים חדשים שלהם. בשנת 2014, הודלף ליוטיוב סרטון אשר מציג, לכאורה, טקס חניכה של הבונים החופשיים מסניף באיסטנבול. בסרטון ניתן לראות אנשים מוכנסים אל תוך אולם מלא באנשים כשעיניהם מכוסות. לאחר מכן, הם נדרשים להישבע אמונים לאחווה כשהאדם שמנהל את הטקס מצמיד להם חרב לבית החזה. "החרב הזאת מסמלת כי השבועה שלך גורלית", אומר מנהל הטקס, "במידה ולא תעמוד בה, אתה תצטער על כך מאוד ותיאלץ לסבול במשך שארית חייך".

לא ברור אם התיעוד הזה אמיתי או מזויף, אבל דבר אחד בטוח – הרבה אנשים סבורים שאחוות הבונים החופשיים מורכבת מאנשים בעלי השפעה חברתית גדולה מצד אחד, ומסוכנים מצד שני. חשוב להדגיש כי על פי העקרונות הרשמיים של הארגון, בני האחווה אינם יכולים לעסוק בפעילות פוליטית או דתית, אבל זה כמובן לא עצר אף אחד מהם מלעשות את זה. לצורך העניין, על פי דיווחים של אתר האינטרנט Business Insider, כשליש מנשיאי ארה"ב היו חברים באחוות הבונים החופשיים. כלומר, 15 אנשים שישבו בבית הלבן היו קשורים באופן כזה או אחר לבני אחווה – צירוף מקרים?

אם נשיאים אמריקאים לא מרשימים אתכם, אז אל תדאגו – ישנם גם אחרים. הכנו לכם רשימה קטנה של חלק מבני האחווה המשפיעים ביותר, חלקם דמויות מפתח בהיסטוריה העולמית:

1. וולפגנג אמדאוס מוצארט

אם לא שמעתם על מוצארט, אז מדובר באחד המלחינים הגדולים ביותר בעידן המוזיקה הקלאסית. כבר בצעירותו הוא נחשב לעילוי מוזיקלי יוצא מגדר הרגיל, ראייה לכך הייתה הסימפוניה הראשונה שהוא הלחין בגיל 8. לאורך חייו, הוא הלחין למעלה מ-600 יצירות הכוללות האופרות "דון ג'ובני", "חתונת פיגארו" ואת היצירה Requiem אותה הוא לא הספיק לסיים לפני מותו בגיל 35.

מוצארט נכנס לאחוות הבונים החופשיים בשנת 1784 כשהיה בן 28. ליאופולד מוצארט, אביו, היה בן אחווה בעצמו ושניהם היו חלק מ-Lodge אוסטרי ששמו Zur Wohltätigkeit (תרגום: צדקה). המוזיקאי הצעיר היה מוערך מאוד בקרב בני האחווה ורבים מאמינים כי הצטרפותו לארגון תרמה מאוד לרפטואר המוזיקלי שלו.

2. סימון בוליבר

סימון בוליבר היה מחשובי המצביאים בהיסטוריה של דרום אמריקה. למעשה, הוא הוגדר בעיניי רבים בתור האחראי הישיר לשחרורן של מדינות רבות מפני השלטון הספרדי באזור, כולל: קולומביה, אקוודור, פנמה, פרו, בוליביה (הקרויה על שמו) וגם וונצואלה.

בוליבר הצטרף לאחוות הבונים החופשיים בשנת 1803 ב-Lodge ספרדי ששמו Lautaro. באחווה, בוליבר הכיר מצביאים אחרים שהשתתפו במאבק על שחרור דרום אמריקה, ביניהם חוזה דה סן מרטין – אשר נאבק על עצמאותה של צ'ילה ופרו.

3. מארק טוויין

מארק טווין הוא אחד הסופרים הגדולים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. בין יצירותיו ניתן למצוא קלאסיקות אמריקאיות כגון: "הרפתקאותיו של טום סוייר", "בן המלך והעני" וגם את "הרפתקאותיו של האקלברי פין".

טוויין הגיש מועמדות לאחווה בסיינט לואיס מיזורי בשנת 1861. הוא היה אז בן 26 וכעבור כמה חודשים הוא התקבל לארגון, אם כי נראה שהוא לא ממש הסתדר שם. בשלב מסוים, טוויין הושעה מהאחווה בעוון "אי השלמת מחויבויות" (לא ממש ברור אומר). בסופו של דבר, הוא עזב את ה-Lodge בסיינט לואיס כ-6 שנים אחרי הצטרפותו.

4. ווינסטון צ'רצ'יל

ככל הנראה אחד מראשי הממשלה הכי משמעותיים בהיסטוריה של בריטניה והעולם, ווינסטון צ'רצ'יל היה גם חבר באחוות הבונים החופשיים. הוא הצטרף לארגון בשנת 1901, כשהיה בן 27.

צ'רצ'יל עזב את ה-Lodge שלו בלונדון כעבור 11 שנים וכביכול סיים את מחויבויותיו כלפי האחווה. אף על פי כן, ראש הממשלה הבריטי נהג לתרום בחפץ לב לאחוות הבונים החופשיים – וגם ייסד סניף אחד של האחווה באזור שכונת סוהו בלונדון.

5. מוסטפא כמאל אטאטורק

אטאטורק נחשב עיניי רבים בתור "אבי האומה הטורקית". הוא היה מהפכן, מדינאי, מצביא ונשיאה הראשון של טורקיה. אטאטורק הצטרף לאחווה בגיל 26. ה-Lodge שלו היה ממוקם בסלוניקי והיה בעל אוריינטציה צרפתית.

לאורך הקריירה הפוליטית שלו, אטאטורק דאג להישאר קרוב אל בני האחווה שלו. בזמן המאבק שלו לשחרור טורקיה מפני המשטר העות'מאני. כמו כן, 7 מהקצינים הבכירים שלו היו חברים בארגון.

6. ג'. אדגר הובר

המייסד של ה-FBI ואחד האנשים הכי נכלוליים בהיסטוריה של האומה האמריקאית היה גם הוא חבר באחוות הבונים החופשיים. הוא הצטרף ל-Lodge בשנת 1920 כשהוא היה בן 25 ומהר מאוד התקדם בשורות הארגון.

בשנת 1955, הובר קיבל תואר של כבוד מהאחווה וכעבור 10 שנים הוא קיבל את עיטור ה-Grand Cross of Honor – תואר הכבוד הגבוה ביותר שניתן לקבל בארגון. למעשה, הובר היה כל כך מוערך באחוות הבונים החופשיים שהם בנו חדר זיכרון במיוחד בשבילו במפקדה האזורית של האחווה בוושינגטון DC.

7. סילביו ברלוסקוני

הרבה לפני שהוא הפך לראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני היה חלק מאחוות הבונים החופשיים. הוא הצטרף לאחווה בשנת 1978 והיה חבר ב-Lodge שאפתני במיוחד ששמו Propaganda Due.

תקופתו של ברלוסקוני באחווה לא הייתה פשוטה. בשלב מסוים, הוא עמד בפני ועדת משמעת בעוון "אי השלמת מחויבויות" ועל כך שהוא שיקר לבכירים בארגון. למרות זאת, הוא הצליח להתחמק מעונש כי ה-Lodge שלו נסגר בשנת 1981.

8. הכומר ג'סי ג'קסון

אם לא שמעתם על ג'סי ג'קסון, אז כדאי שתדעו שמדובר באחד האנשים המובילים בתנועה לקידום זכויות האזרח בארה"ב. בשנת 1984, ג'קסון ניהל קמפיין לנשיאות ארה"ב, מה שהפך אותו לאדם השני בהיסטוריה ממוצא אפריקאי שרץ לבית הלבן.

ג'קסון הצטרף לארגון כ-3 שנים לאחר הקמפיין הנשיאות שלו והוא מקושר לארגון עד היום – למרות שהתקבל לתפקיד סנטור בשנת 91'. במסגרת פעילותו באחווה, ג'קסון התמקד בעיקר בקידום של אוכלוסיות מוחלשות בחברה האמריקאית.

9. ג'ון אלווי

לא כל חברי אחוות הבונים החופשיים הם מצביאים, אנשי רוח או פוליטיקאים, חלקם גם אתלטים – ואחד מהם היה ג'ון אלווי, הקוורטרבק האגדי של קבוצת הדנבר ברונקוס. כמו כן, בניגוד לשאר האנשים ברשימה, אלווי הצטרף לאחוות הבונים החופשיים רק אחרי הקריירה המוצלחת שלו ב-NFL.

בשנת 2002, אלווי הצטרף ל-Lodge מס' 93 בדרום דנבר. הוא היה אז בן 42. לא ברור כרגע מהי תרומתו של שחקן הפוטבול לאחווה, אבל ידוע כי הוא מוערך מאוד – שכן הוא קיבל את תואר ה-Perpetual Member, משמע שהוא זכה להיות חבר באחווה ללא צורך בהשלמת המחויבויות של חברי הארגון.

(מקור)