בתור ילדים, היינו עוקבים בדריכות אחרי סדרת האייטיז האלמותית "מקגייוור", וצופים בהתרגשות כשהסוכן החשאי מרכיב פצצה מחפצים יומיומיים כמו מסטיק ומהדק נייר. אז מסתבר שלא רק בטלוויזיה יש אנשים יצירתיים שמצליחים לפתור בעיות סבוכות עם סתם דברים ששוכבים בסביבה, ולפעמים ממש מצליחים להציל חיים בעזרת קצת תושייה והרבה חשיבה מחוץ לקופסה.
דרמה באוויר: הרופא שהציל נוסעת עם קולב
"יש רופא במטוס?" היא אחת השאלות המפחידות ביותר כשתקועים בגובה אלפי רגל באוויר. ב-1995 ד"ר אנגוס וואלס, פרופסור מומחה לאורתופדיה, מצא את עצמו מטפל בנוסעת בת 39 שחוותה מקרה חירום רפואי מסובך בטיסה מלונדון להונג קונג. האישה נפלה מאופנוע בדרכה לשדה תעופה ונחבלה, אך מכיוון שהרגישה בטוב החליטה לעלות על המטוס בכל זאת. לאחר ההמראה מצבה הדרדר: הסתבר שהיא שברה את ידה בשבר מורכב והיה חשד שאחת מצלעותיה נשברה ודקרה את ריאתה. המצב הפך למסוכן במיוחד שכן בשל לחץ האוויר בקבינת המטוס ריאתה של הנוסעת קרסה והיא איבדה את הכרתה.
ד"ר וואלס התייעץ עם הטייס ומכיוון שלא היה מענה מהיר מבקרת הטיסות על הקרקע החליט לבצע ניתוח בין שמיים וארץ. הבעיה? מטוס הוא לא בדיוק חדר ניתוח ואין מספיק כלים כדי לבצע ניתוח מסובך שכזה. וואלס גייס רופא מתלמד נוסף שהיה על המטוס, ד"ר טום וונג, וביחד הם מצאו בערכת החירום במטוס קטטר וסכין קטנה. בנוסף לכך וואלס השתמש בקולב מתכת, בקבוק מים וסלוטייפ כדי ליצור מכשיר ניקוז לריאה. כדי להרדים את החולה הרופאים השתמשו בכמה כדורי שינה שסופקו על ידי הנוסעים וחומר הרדמה מקומי שמצאו בערכת החירום. חומר החיטוי היה בקבוק ברנדי משובח, ממש כמו שהיו עושים במערב הפרוע.
צמד הרופאים פעלו מיד, יצרו חתך קטן ושחררו את האוויר שהיה כלוא בריאתה. ד"ר וונג נאלץ לשמור את החתך פתוח בעזרת סכין ומזלג בזמן שוואלס מחדיר את מכשיר הניקוז. באופן מדהים תוך 5 דקות הנוסעת הרגישה יותר טוב, חזרה להכרתה ואפילו אכלה את הארוחה שהגישו במטוס. היא אושפזה מיד לאחר הנחיתה, והיא כנראה היחידה בעולם שיכולה להגיד שחייה ניצלו בעזרת קולב.
האסטרונאוטים שניצלו בזכות קצת סלוטייפ
מי שראה את הסרט "אפולו 13" בוודאי זוכר את הסצנה הדרמטית בה חייהם של האסטרונאוטים ניצלו בזכות אלתור מתוחכם שכלל קרטון, סלוטייפ והרבה מזל. מעבורת החלל שוגרה ב-1970 במטרה לנחות על הירח, לאחר שתי נחיתות קודמות שהיוו הצלחה ועשו היסטוריה. לאחר ההמראה התגלה ששני מיכלי החמצן שעל החללית תקולים. במהלך המשימה מיכל אחד התפוצץ, וגרם נזק למיכל השני. בשלב זה נשמעו המילים המפורסמות "Houston, we have a problem". אנשי בקרת הקרקע הבינו שצוות הטיסה נשאר עם מיכל חמצן אחד בלבד, שמתרוקן לאיטו בגלל הנזק שנגרם לו. מכיוון שהחשמל פעל גם הוא על בסיס החמצן במיכלים, החללית נותרה תקועה אי שם בחלל ללא חשמל וללא מכשירי ניווט.
מיטב הטכנאים המהנדסים של נאס"א נאספו במרכז הבקרה על מנת למצוא פתרון מהיר לבעיה, שכן ללא המכשירים שמסלקים את הפחמן הדו-חמצני, כמויות הגז נאגרות באופן מסוכן בחללית. אחד מצוותי הטכנאים מצא פתרון בעזרת הציוד המועט שהיה על החללית: שקיות פלסטיק, קרטון, צינור וכמובן – הסלוטייפ המפורסם. בעזרת הציוד המועט הטכנאים מורים לאסטרונאוטים לבנות מערכת שתסלק את הפחמן הדו-חמצני, שתחובר למערכות לסילוק גז שנמצאות בחללית. הסוף ידוע: המערכת המאולתרת עבדה, והאסטרונאוטים הצליחו לחזור בריאים ושלמים לכדור הארץ בתוך הרכב שיועד לנחיתה על הירח.
נתקע במדבר והפך את הרכב המקולקל לאופנוע
מה הייתם עושים אם האוטו שלכם היה נתקע באמצע המדבר? כנראה שיושבים ומחכים לחילוץ (או למוות). אבל מקרה אחד מוכיח שלפעמים אפשר גם לחלץ את עצמך בעזרת קצת תושייה והרבה ידע במכוניות. ב-1993 אמיל לריי הצרפתי נסע במדבר בצפון אפריקה במכונית הסיטרואן שלו, כשלפתע הסיוט הכי גדול קרה – הוא התנגש בסלע והמכונית שבקה חיים.
לריי היה תקוע באמצע שומקום אבל החליט לא לחכות לחילוץ שאולי לא יגיע ולא לקחת סיכון וללכת ברגל במדבר סהרה המסוכן. מכיוון שהיה לו רקע במכונאות רכב הוא החליט שהדרך היחידה בה יצליח לצאת בחיים מהסיפור הוא לבנות אופנוע מאולתר מהחלקים השמישים של המכונית. למזלו, היו לו במכונית כלי עבודה, מים וקצת אוכל כדי לסיים את העבודה, שלקחה 12 ימים בלבד. לבסוף, הוא הצליח לבנות אופנוע מחלקים שונים של המכונית ורכב במשך יממה, עד ששוטרים ממשטרת מרוקו זיהו אותו מרחוק על המכונה המוזרה וחילצו אותו. לריי שומר עד היום את האופנוע המאולתר שלו במחסן בביתו כמזכרת מהחוויה הייחודית, ולטענתו הוא אפילו עדיין עובד.
הדחיפה הקטנה שהצילה שני טייסי קרב
מדובר בתמרון של טייס אחד שהציל את חברו מהתרסקות, במה שמכונה "הדחיפה של פרדו" בספרי ההיסטוריה של התעופה. בזמן מלחמת וייטנאם ב-1967 שני טייסי קרב אמריקנים, בוב פארדו וארל אמאן, יצאו למשימה במטוסי קרב מסוג F-4 פאנטום. הם נתקלו באש נ"מ מעל אחד הכפרים, ומטוסו של אמאן ספג מכה קשה כשכמה כדורים ניקבו את מיכלי הדלק של מטוסו וגרמו לאיבוד מסיבי של דלק. מטוסו של אמאן החל לאבד גובה במהירות והוא חשש שיתרסק בשטח אויב.
פרדו, שהיה במטוס מאחורי אמאן, סירב להשאיר אותו מאחור וסיכן את חיי שניהם על מנת לעזור למטוס הצונח. פרדו הבין שהמטוס צריך "דחיפה" כדי שיוכלו להגיע לשטח אווירי בטוח. בתחילה הוא ניסה לדחוף בעדינות את מטוסו של אמאן עם אף המטוס שלו, אבל מערבולת האוויר שנוצרה מאחורי המטוס הפריעה לתמרון. פרדו סירב להתייאש והחליט לנסות שיטה שונה: הוא טס מתחת למטוסו של אמאן וביקש ממנו בקשר להוריד את וו העצירה של המטוס, שנועד בכלל לכבול מטוסים לכבלים של נושאת מטוסים. הפעם התמרון עבד – בעזרת וו העצירה הוא הצליח לדחוף את מטוסו של אמאן ושניהם הצליחו להגיע ללאוס, להיפלט מהמטוס ולחמוק מהשבי.
למרות שהסיפור נשמע מדהים, פרדו ננזף בתחילה על ידי קצינים בכירים על כך שלא הציל את מטוסו שלו ו"גרם" לשני מטוסים יקרי ערך להתרסק. רק 20 שנה לאחר המקרה, ב-1989, הצבא בחן מחדש את המקרה והחליט להעניק לו את עיטור הגבורה "כוכב הכסף".
הסיני שבנה מכונת דיאליזה מאולתרת בשירותים
מחלת כליות יכולה להיות גזר דין מוות גם כשמקבלים טיפול רפואי. אך מה קורה כשהטיפול יקר מדי? לפני 13 שנים הו סונג-וון הסיני אובחן עם אי ספיקת כליות. סונג-וון לא הצליח לעמוד בעלויות טיפולי הדיאליזה היקרים, ונאלץ להפסיק ללכת לבית החולים. אבל הוא לא אמר נואש והחליט על פתרון יצירתי – לבנות מכונת דיאליזה ביתית. ה"מכונה" מורכבת מציוד רפואי ישן שמצא בשווקים או זרוק מחוץ לבית החולים, ערימת כלי מטבח ותנור ספירלה. כל העסק מחובר למוט עץ פשוט בשירותים הצפופים בביתו.
המכונה פועלת כתחליף לכליות הכושלות, כשדמו של סונג-וון נשאב ומסונן בעזרת נוזל הדיאליזה, אותו מכין סונג-וון בעצמו, ואז מוחזר לגופו. באופן מדהים הוא מצליח לחיות בעזרת המכונה המאולתרת כבר 13 שנים, ואף עזר לחולי כליות נוספים בסין לבנות מכונות דומות. לאחר שממשלת סין שמעה על המקרה שלו, היא הציעה לממן טיפולים, אך סונג-וון סירב בטענה שהמכונה שלו עובדת בסדר גמור ועוזרת לו כבר שנים, ובית החולים מרוחק מדי מהכפר בו הוא גר.