מחקר שערך זוג ארכיאולוגים גרמניים מפריך את כל מה שרובנו חשבנו על אומנות עתיקה. במשך שנים חשבו המומחים, והציבור הרחב שניזון מתערוכות, סרטי היסטוריה וסרטים עלילתיים, שהפסלים היוניים העתיקים היו לבנים וחלקים. בתקופת הרנסנס ניסו אמנים לחקות את האומנות העתיקה ויצרו פסלים דומים, שצבעם היה כצע החומר ממנו פוסלו, ורק חיזקו את התפיסה שכך פסלים אמורים להיות. אך ויזנז ברינקמן ואולריך קוך-ברינקמן הוכיחו במשך שנתיים שכל העולם טועה.
הם לא הראשונים שזיהו כי הפסלים היו צבועים אבל הם הראשונים שהשתמשו בשיטות מדעיות לשחזור המראה המקורי. הם עשו שימוש בשיטות מתוחכמות כמו ספקטרוסקופיה בשיטת XRF, ספקטרוסקופיה של אורכי גל ארוכים (אינפרה אדום), וניתוח אורכי גל קצרים (אולטרה סגול). שזה בעצם הרבה בלה בלה בלה טכני – מצאנו שאריות צבע על הפסל שהעין הבלתי מזוינת לא יכולה לראות.
מתברר שהצביעה של כל הפסלים העתיקים דהתה עם הזמן, השאירה את הפסלים עירומים ולבנים, וכך תפיסת היופי של העולם העתיק התעוותה. וכן, מדובר בכל הפסלים העתיקים – אפילו אחד לא נותר צבוע. כדי להמחיש איך נראו הפסלים, השניים שחזרו כמה עבודות עתיקות וצבעו אותם כדי שאנחנו נוכל סוף סוף לדמיין איך הם נראו בעיניהם של סוקרטס ואפלטון.
האמת שלראות את הפסלים הצבועים קצת מוריד מהזוהר והפשטות שהייתה לתקופה ההיא. הפסלים נראים קיטשיים בצורה קיצונית ומכוערים פי כמה, אבל אולי זה רק כי תפיסת היופי האומנותית המודרנית התבססה על שנים של התרגלות לפסלים עירומים. בכל מקרה, הפסלים של הברינקמנים מסתובבים בתערוכות בעולם מאז 2003 אז אולי תוכלו אפילו לחזות בהם במו עיניכם.