אחד המנהגים העתיקים בעולם - עתיק כמעט כמו ההוצאה להורג - היא הארוחה האחרונה. עוד בימי קדם היוונים, הסינים ואפילו האצטקים העניקו לנידונים למוות את הזכות השמורה עד היום במדינות רבות בעולם לבחור את הסעודה האחרונה. באירופה היה נהוג להתייחס לארוחה האחרונה כמנחת פיוס בין התליין לנידון למוות ועצם אכילתה מסמלת את קבלת הדין והמחילה לתליין שמבצע את גזר הדין.
הראשון ברשימה המפוקפקת של נידונים מפורסמים למוות הוא הבכיר הנאצי אדולף אייכמן שנמלט לארגנטינה בתום מלחמת העולם השנייה ונחטף לישראל על ידי המוסד בשנת 1960 בבואנוס איירס (ארגנטינה). בלילה הראשון של יוני בשנת 1962 הוא הוצא להורג בתלייה, גופתו נשרפה בחצר כלא רמלה ואפרו פוזר בים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. הוא סירב לארוחה מיוחדת וביקש רק בקבוק יין אדום יבש "כרמל" ושתה חצי ממנו לפני הוצאתו להורג.
אנדריי רומנוביץ' צ'יקטילו היה קניבל, פדופיל והרוצח הסדרתי המפורסם ביותר בתולדות ברית המועצות. בנובמבר 1990 הוא הורשע ברצח של 53 בני אדם והודה ברצח של שלושה אנשים נוספים. למרות שפסיכיאטרים משפטיים קבעו שצ'יקטילו כשיר לעמוד לדין, באולם בית המשפט הוא חשף את איבר מינו ושאל את הנוכחים: "מה אתם חושבים שהייתי אמור לעשות עם הדבר העלוב הזה?". הוא הוצא להורג בשנת 1994, בירייה בודדת מאחורי אוזן ימין, וביקש לארוחתו האחרונה דייסה עם מעט בשר בקר. מטורף עד הסוף.
פטר קירטן הגרמני, המכונה "הערפד מדיסלדורף", רצח ילדים בתחילת המאה ה-20 והיווה השראה לסרט "M" משנת 1931 של הבמאי פריץ לאנג. באפריל 1931 הוא הורשע ברצח של תשעה ילדים וניסיון לרצח של שבעה נוספים. בעת שחיכה להוצאתו להורג ראיין אותו ד"ר קארל ברג, שקבע כי המניע העיקרי לרציחות היה סיפוק מיני. לארוחה האחרונה הוא ביקש שניצל וינאי, צ'יפס ובקבוק יין לבן.
טד בנדי זכה לכינוי "רוצח הקמפוסים" והוא נחשב לאבטיפוס של הרוצח הסדרתי. הוא היה נקרופיל שחטף, אנס ורצח נשים צעירות ברחבי ארה"ב באמצע שנות השבעים ולאחר שנידון למוות הודה בשלושים רציחות קצת לפני שהוצא להורג. הסברה היא שמספר קורבנותיו גבוה יותר.
על בנדי נגזרו שלושה עונשי מוות, בשני משפטים נפרדים, והוא הוצא להורג בכיסא חשמלי בינואר 1989. בנדי דחה את הזכות לבחור ארוחה אחרונה וקיבל את הארוחה המסורתית של הנידונים למוות - סטייק, ביצים, צ'יפס, טוסטים, חלב, קפה, מיץ, חמאה וריבה. ממש חמישה כוכבים.
ג'ון ויין גייסי היה בן לאב אלכוהוליסט משיקגו שנהג ללעוג לו ולקרוא לו "סיסי". כשהיה בן 11 הוא חטף קריש דם במוח לאחר שקיבל מכה בראש מנדנדה. בגיל 16 הוא החל לסבול מאיבוד הכרה. גייסי שכונה "הרוצח הליצן" פיתה נערים באזור כיכר בגהאוס בשיקגו עם גראס, ומי שנענה להצעותיו להיכנס למכוניתו הוכה ושוחרר, מי שסירב הורדם בכלורופורם, נאנס ונרצח. בביתו הותקנה דלת רצפה שהובילה לחלל מתחת לבית, שם הוא השליך את גופות קורבנותיו שנאנסו ונחנקו למוות.
גייסי הודה כי מתחת לבית ובמוסך קבורות עשרים ושבע גופות וסיפר שחמש גופות נוספות הושלכו לנהר סמוך מפאת חוסר מקום; מתחת לבית נמצאו עשרים ושמונה גופות (בשלב מסוים הוא כנראה הפסיק לספור). במרץ 1980 הורשע גייסי ברצח 33 נערים ובמאי 1994 הוא הוצא להורג בזריקת רעל. לארוחה האחרונה הוא ביקש שרימפס מטוגן בשמן עמוק, דלי כנפי עוף של קנטאקי פרייד צ'יקן, צ'יפס וחצי קילו תות-שדה.
טימותי מקוויי, המחבל האמריקני, הורשע בהריגת 168 בני אדם ופציעתם של מאות בפיצוץ בניין הממשל הפדרלי באוקלהומה סיטי בשנת 1995. מקוויי השתתף בקרבות מלחמת המפרץ הראשונה, הצטיין בתפקידו ואף עוטר בכוכב ברונזה. לאחר המלחמה הוא הגדיר את עצמו כליברל ומתנגד קיצוני לממשלה, וטען ששנאה התפתחה בקרבו בעקבות הזוועות ופשעי מלחמה שראה כחייל בעירק.
באפריל 1995 הוא החנה משאית עם חומר נפץ מאולתר במשקל של 2.3 טונות מול בניין פדרלי וכיוון אותה להתפוצץ בתשע בבוקר, שעת פתיחת העסקים והמשרדים. כ-300 מבנים ניזוקו או נהרסו מעוצמת הפיצוץ. הוא הורשע בשנת 1997 בשמונה סעיפי רצח בלבד (מסיבה טכנית), בקנוניה ובשימוש בנשק להשמדה המונית, והוצא להורג בזריקת רעל ביוני 2001. לסעודה האחרונה הוא ביקש שני דליי גלידה בטעם מנטה ושוקולד-צ'יפס.
ויליאם בונין, שזכה בסוף שנות ה-70 לכינוי "רוצח האוטוסטרדה", עינה, אנס ורצח לפחות 21 נערים, ונחשד ברצח של 15 נוספים. הוא שירת כמקלען בחיל האוויר במלחמת וייטנאם וזכה במדליה על שלוש שנות שירות בכבוד ללא כל תקרית. כשהיה בן 21 הוא חטף ארבעה ילדים והורשע בתקיפה מינית. בשנת 1974 הוא שוחרר לאחר שהרופאים בכלא הכריזו כי הוא "לא מהווה סכנה לעצמו ולאחרים".
16 חודשים לאחר מכן, בשנת 1975, הוא הורשע באונס של בן 14 ונכלא שוב רק כדי להשתחרר שוב בסוף שנת 1978, בדיוק בזמן לצאת למסע האונס והרצח שפרסם אותו. בשנת 1996 הוא הורשע ברצח 14 נערים והוצא להורג בזריקת רעל. לארוחה האחרונה הוא ביקש שני מגשי פיצה עם פפרוני, שלוש מנות של גלידת שוקולד ושלוש שישיות של קוקה קולה ופפסי.
